משתמש:Gederade/תווחיד

תַווחיד (توحيد) – אמונת הייחוד המוסלמית, היא הבסיס החשוב ביותר של האמונה המוסלמית. ממנה נובעים כל שאר העקרונות, החוקים וההלכות של האיסלאם. במשמעותו המילולית, תווחיד פירושו- "לייחד, להצהיר על ייחודו של משהו", מקורו הוא מהמילה הערבית 'ואחאדה' אשר פירושה הוא- לאחד.

במשמעותו ההלכתית על פי השריעה המוסלמית, תווחיד פירושו – "להצהיר על ייחודו של אללה בכל הנוגע לריבונותו, אלוהיותו ובכל הנוגע לתכונותיו ושמותיו הנעלים, מבלי לייחס לו שותפים".

עיקרון התווחיד מופיע כבר בקוראן:

אללה אין אלוה מבלעדיו, הוא החי והקיים. לא תאחז בו תנומה ולא שינה. לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ. מי ישתדל בפניו בלא שירשה? הוא יודע את אשר בין ידיהם [לפניהם] ואת אשר מעבר להם. בעוד שהם לא יוכלו להכיל דבר ממלוא הדעת, כי אם רק את אשר ירצה. כיסאו חובק שמיים וארץ ולא תעייפו שמירתם, והוא העליון והנשגב

— סורת אל בק'רה – 2, פסוק 255

פסוק זה נקרא "איאת אל כורסי" ובעיני רבים הוא נחשב לפסוק החשוב ביותר בקוראן.

השהאדה היא משפט שנגזר מהאמונה בתווחיד, בשילוב האמונה במוחמד.

שלושת חלקי התווחיד

לתווחיד יש שלושה מובנים עיקריים: ייחוד הריבונות, ייחוד האלוהות וייחוד השמות והתכונות הנעלות:

1. ייחוד הריבונות (תַווחיד א-רֻובּובִּיַה توحيد الربوبية) - האמונה בכך שאללה הוא היוצר והמקיים של היקום ושל כל מה שבתוכו. הוא היה קיים מאז ומתמיד - הוא בלתי תלוי, אך כל הבריאה והיקום תלויים בו. כלומר, האמונה שאללה הוא הישות העליונה ביותר, הוא ברא הכל, אך הוא בעצמו לא נברא.
2. ייחוד האלוהות (תַווחיד אל אֻולוהִיַה توحيد الألوهية) - האמונה בכך שאללה הוא האל היחיד.לכן, יש לקיים את מצוותיו ולסגוד אך ורק לו.
3. ייחוד השמות והתכונות (תַווחיד אל אַסְמַאְ וַס-סִיפַאת توحيد الأسماء والصفات) - האמונה בכך שאללה הוא בעל השמות והתכונות הנעלות כמו: הרחמן, הרחום, העזוז וכו'. בעצם, האמונה שאללה הוא האידיאלי, המושלם ביותר (דומה לתורת הצמצום).

שלושת המובנים של התווחיד חופפים אחד לשני ומשלימים אחד את השני.

עיקרון חלוקת התווחיד לשלושה מובנים מופיע גם הוא בקוראן:

אמור: ישמרני ריבון בני האדם * מלך בני האדם * אלוה בני האדם

— סורת א-נאס – 114, פסוקים 1-3