משתמש:Gcargo2002/מחנה המאה
מחנה סנצ'ורי היה בסיס מחקר מדעי צבאי של ארה"ב בגרינלנד, כ-240 קילומטרים מזרחית לבסיס החלל פיטופיק. בנייתו הוכיחה את יכולת הקמת מוצבים צבאיים תחת כיפת קרח בעלות סבירה וכבסיס למרכז למחקר מדעי. [1]
על פי מסמכים שהותרו לפרסום ב-1996, מחנה סנצ'ורי היה מחנה ראשי לפרויקט תולעת קרח שמטרתו הייתה ליצור רשת של אתרי שיגור טילים בעלי ראש קרבי גרעיני, אשר יוכלו לשרוד מתקפה גרעינית. במתקן מעולם לא הוצבו טילים ולא נתבקש לכך האישור המחייב של ממשלת דנמרק.
המחנה פעל משנת 1959 ועד 1967. היו בו 21 מנהרות באורך כולל של כ-3 קילומטרים והאנרגיה בו היתה של כור גרעיני . פרויקט "תולעת קרח" בוטל לאחר שהסתבר כי מעטפת הקרח אינה יציבה כפי שהוערך בתחילה, ומכאן שהתכנון להצבת טילים בו לא יהיה אפשרי. הכור הגרעיני פורק והמחנה ננטש. עם זאת, פסולת גרעינית מסוכנת נותרת קבורה מתחת לקרח והפכה מאז לדאגה סביבתית.
מחקר מדעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]דגימות ליבת קרח מהמחנה שימשו לניתוח איזוטופים יציבים אשר שימשו לפיתוח מודלים לחקר האקלים. [2] [3] [4] ניתוח הקרקע מהדגימות הצביע על כך שהאתר היה נקי מקרח לפני כ-400,000 שנים, דבר המעיד על שכבת קרח יבשתית פחותה בגרינלנד ומפלס מי ים גבוהים בהרבה. [5] החל משנת 2017, רשות הסקר הגיאולוגי של דנמרק וגרינלנד מקיימת נוכחות של ניטור אקלים במחנה סנצ'ורי. [6] הניטור כולל מדידת משתני אקלים, טמפרטורות שלג וקרח וסקרי מכ"ם חודר קרקע בשל פסולת תת-קרקעית והמזהמים בה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1960, משרד ההגנה של ארצות הברית הציג לגורמי ממשל בדנמרק, את מטרת הקמת המחנה לבחינת טכניקות בנייה שונות בתנאים ארקטיים וכן לטובת חקר בעיות מעשיות עם כור גרעיני נייד PM-2A ובנוסף, לתמוך בניסויים מדעיים על כיפת הקרח.
בניית המחנה והצבת כור גרעיני בגרינלנד החלה ללא אישור מפורש מממשלת דנמרק, דבר שהוביל לדילמה פוליטית עבור ראש ממשלת דנמרק הנס כריסטיאן הנסן . [7]
המחנה היה פעיל עד 1967, כאשר תזוזת כיפת הקרח לא אפשרה עוד מגורים במקום. לאחר מכן, ננטש המחנה ושרידיו נקברו על ידי הקרח ובסופו של דבר נמחצו על ידו. [8]
תאור המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתקן תוכנן כמחנה תת-קרקעי ארקטי ובניית המנהרות בו היתה על ידי חפירת תעלות וחיפוי שלהן לאחר מכן. מתווה המחנה כלל סדרה של מנהרות ראשיות מקבילות. למחנה תוכננה תוחלת חיים של עשר שנים אך הוא היה מאויש במשך חמש שנים בלבד וננטש לאחר שמונה. [9]
בתוך כארבע שנים, התעלות, שנבנו בשנת 1959, נדחסו על ידי השלג אנכית ואופקית, עד שחלקן הגיעה לשולי התכנון. לאחר מכן, נדרש פינוי נרחב של שלג לתחזוקת התעלות. [10] התעלות כוסו בקשת פלדה והארוכה ביותר היתה בת 340 מטרים ברוחב ובגובה של 7.9 מטרים. [8]
המחנה סיפק הגנה טובה מפני פגעי מזג האוויר והיו בו חדרי שירותים מודרניים, חדר אוכל ומתקנים רפואיים. בתוך המנהרות הוצבו מבנים טרומיים. [11] במחנה הוחזקו מספר כלי רכב והיו בו מחסנים גם לדלק ומזון. הכור הגרעיני סיפק חשמל בשפע והוכיח כי ניתן היה להתקין, להפעיל ולהסיר אותו במיקום מרוחק כל כך. האנרגיה מהכור הפעילה את הבסיס במשך יותר משלוש שנים, אך הכור הושבת עקב דחיסה מואצת של התעלות סביב הכור, שחלקה נבעה מחום שיורי באזור הכור שנדרש לתחזוקת בריכות מי ההזנה.
גם פינוי השלג וגם פינוי שפכים היו בעיות מתמשכות במתקן. בור הביוב היה במרחק כ-50 מטרים מהבניין הקרוב ובתחילה, לא היה בו איוורור. כתוצאה מכך, ריח הביוב הפך כמעט בלתי נסבל לאחר שנת הפעילות הראשונה. אוורור של הבור לאחר מכן הפחית את הריח, אך לא ניתן היה להתעלם ממנו. בשנת 1962 נלקחו דגימות מהאזורים הסמוכים לבור ונמצא שפסולת נוזלית חלחלה כ-52 מטרים אופקית ממנו והדבר השפיע על מנהרות סמוכות שהכילו חדרי שינה. [12]
במחנה לא הוצבו נשים כלל. רק החל משנת 1978 התאפשר שירות של נשים עם גברים ביחידות צבא ארצות הברית ועד אז המקום ננטש.
באוקטובר 1965, צבא ארצות הברית הגיע למסקנה שמחנות קרח תת-קרקעיים הם מעשיים, וכן שכוח גרעיני מציע יתרונות משמעותיים. עם זאת, כיום בשדות שלג קבועים נמצאים רק מחנות מוגבהים מעל פני הקרקע ולא ידוע על מחנות קרח שנבנו מתחת לפני הקרקע לאחר שננטש המתקן בגרינלנד.
סיכונים סביבתיים שיוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר המחנה נסגר ב-1967, התשתית והפסולת ננטשו שם בהנחה שהם יהיו קבורים לנצח בשלג.
עם זאת, בשנת 2016, העריכה קבוצת מדענים כי עקב שינוי דפוסי מזג האוויר בעשורים הבאים, עלולים לגרום להמסת השלג ולשחרר פסולת רדיואקטיבית, 200,000 ליטר סולר, [13] כמות לא קטנה של PCBs, ו-24 מיליון ליטר של ביוב לא מטופל לתוך הסביבה כבר בשנת 2090. [14]
נכון לשנת 2016, רוב הפסולת המוצקה במתקן נטמנה בעומק של 36 מטרים (118 רגל) . [15] מודלים שונים של שינויי אקלים טוענים לכך שתוך 44 ל-88 שנים עשויה כל שכבת השלג שם להעלם ולחשוף את הפסולת. בכל אחד מהתרחישים, עלולים להשתחרר מזהמים מדוללים שיגיעו עם מי השלג הנמסים עד לחוף הנמצא כ-250 קילומטרים משם. הזיהום יתרחש רק במאה העשרים ושתיים או מאוחר מכך. [13]
הערכה חדשה יותר, משנת 2021 , טוענת שכמות השלג השנתית תמשיך לעלות על ההמסה הצפויה בשנה, שדה הפסולת ימשיך להיקבר עמוק יותר יריעת הקרח של גרינלנד ובמילים אחרות: אין סיכון שהפסולת תעלה לפני השטח עקב המסה לפני 2100. [16]
זיהוי על ידי ציוד מכ"ם של נאס"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2024, נאס"א ביצעה טיסות למחקר ופיתוח המכ"ם מפתח סינטטי שלה לסקירת מאפיינים בפרופיל של כיפת הקרח. המכ"ם חשף את שרידי המחנה במהלך טיסות אלו. [17]
ראה גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ ג'ון ריד, בתוך מחנה הקרח הסודי הצבאי במלחמה הקרה, באתר defensetech, 6 באפריל 2012 (באנגלית)
- ^ William Sweet (בפברואר 2008). Kicking the Carbon Habit: Global Warming and the Case for Renewable and Nuclear Energy. Columbia University Press. p. 72. ISBN 978-0-231-13711-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Chester C. Langway; Hans Oeschger; W. Dansgaard (1985). Greenland Ice Core: Geophysics, Geochemistry, and the Environment. American Geophysical Union. p. 74. ISBN 978-0-87590-057-5.
- ^ Thomas M. Cronin (5 בספטמבר 1999). Principles of Paleoclimatology. Columbia University Press. p. 415. ISBN 978-0-231-50304-4.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Voosen, Paul (2019-11-01). "Mud in storied ice core hints at a thawed Greenland". Science (באנגלית). 366 (6465): 556–557. Bibcode:2019Sci...366..556V. doi:10.1126/science.366.6465.556. ISSN 0036-8075. PMID 31672870.
- ^ Colgan, William; Pedersen, Allan; Binder, Daniel; Machguth, Horst; Abermann, Jakob; Jayred, Mike (2018-08-15). "Initial field activities of the Camp Century Climate Monitoring Programme in Greenland". GEUS Bulletin (באנגלית). 41: 75–78. doi:10.34194/geusb.v41.4347. ISSN 2597-2154.
- ^ Nielsen, Kristian Hvidtfelt (19 בדצמבר 2017). "How the US built a mysterious military camp under the Greenland ice sheet". ScienceNordic. נבדק ב-21 בדצמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Inside the Army's Secret Cold War Ice Base". Military.com (באנגלית). 2017-11-28. נבדק ב-2023-10-29.
- ^ Camp Century Evolution of Concept and History of Design Construction and Performance, Technical report 174 (PDF). p. 27. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 באוגוסט 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Camp Century Evolution of Concept and History of Design Construction and Performance, Technical report 174 (PDF). p. 41. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 באוגוסט 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Arctic Underground Base Camp Century Greenland US Army".
- ^ Camp Century Evolution of Concept and History of Design Construction and Performance, Technical report 174 (PDF). p. 43. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 באוגוסט 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Colgan, Liam; Machguth, Horst; MacFerrin, Mike; Colgan, Jeff D.; van As, Dirk; MacGregor, Joseph A. (16 באוגוסט 2016). "The abandoned ice sheet base at Camp Century, Greenland, in a warming climate". Geophysical Research Letters. 43 (15): 8091–8096. Bibcode:2016GeoRL..43.8091C. doi:10.1002/2016GL069688.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "SciShow: The Nuclear City Lost Under Ice - Camp Century Melting ice sheet could release frozen Cold War-era waste". YouTube. 20 ביולי 2020. נבדק ב-9 אוג' 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Colgan, Liam; Machguth, Horst; MacFerrin, Mike; Colgan, Jeff D.; van As, Dirk; MacGregor, Joseph A. (16 באוגוסט 2016). "The abandoned ice sheet base at Camp Century, Greenland, in a warming climate". Geophysical Research Letters. 43 (15): 8091–8096. Bibcode:2016GeoRL..43.8091C. doi:10.1002/2016GL069688.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Camp Century Climate". www.campcenturyclimate.dk. נבדק ב-2022-04-05.
- ^ "New View of the "City Under the Ice"". earthobservatory.nasa.gov. נבדק ב-2024-11-26.