לדלג לתוכן

משתמש:Eofir2013/מוזיאון על התפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוזיאון על התפר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיאון על התפר- חזית


מוזיאון על התפר הינו מוזיאון חברתי לאמנות עכשווית, ראשון מסוגו בעולם. באמצעות תערוכותיו מעלה המוזיאון לדיון סוגיות חברתיות שנויות במחלוקת, העומדות במרכז השיח הציבורי וברוח זכויות האדם והחובה האזרחית, מתוך רצון להביא לשינוי ערכי וחברתי מול המציאות רווית הקונפליקטים, במטרה לקדם דיאלוג. במוקד התערוכות המתחלפות במוזיאון עומדים תפרים לאומיים, מעמדיים, אתניים ודתיים בהקשריהם המקומיים והאוניברסליים.

המוזיאון נוסד ביוזמתו של רפי אתגר, המשמש כאוצרו הראשי, הודות לתרומתה הנדיבה ותמיכתה המתמשכת של משפחת גאורג פון-הולצברינק מגרמניה, באמצעותה של הקרן לירושלים.

המוזיאון נבחר על ידי "הניו יורק טיימס" כאחד מ-29 המוסדות המובילים בעולם בתחום האמנות.[1]

בין מיטב האמנים אשר השתתפו בתערוכותיו השונות של המוזיאון אפשר לציין בין היתר את:
אנסלם קיפר, ברוס נאומן, ביל ויולה, כריסטיאן בולטנסקי,סופי קאל, וים וונדרס, תומס הירשהורן, גילברט וג'ורג', פול מקרטי, ברברה קרוגר, ג'ני הולצר, דאגלאס גורדון, וויליאם קנטריג', סנטיאגו סיירה, אלפרדו יאר, אדווארד ברוטינסקי, יעל ברטנא, מיכל רובנר, דני קרוון, משה גרשוני, מיכה אולמן, יהושוע נוישטיין, לארי אברמסון, סיגלית לנדאו, ציבי גבע, מנשה קדישמן, מיקי קרצמן, גלעד אופיר, מיכל נאמן ועוד רבים וטובים.

בניין המוזיאון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיאון על התפר- יצירתו של דני קרוון בחזית הבניין


המוזיאון שוכן בבניין נאו-קלאסי, שבנה האדריכל הערבי-נוצרי אנטון ברמכי בשנת 1932 עבור משפחתו. בתקופה שבה היתה ירושלים מחולקת (1948-1967) הופקע הבית ושימש עמדה צבאית ישראלית, אשר ניצבה על קו התפר בין ישראל לירדן מול מעבר מנדלבאום- המעבר היחיד בין שני חלקי העיר. במהלך הקרבות במלחמת ששת הימים, נפגע המבנה מפגזים וכדורים וסימני הפגיעות ניכרים בו עד היום.

בשנת 1981 שופץ המבנה והפך למוזיאון היסטורי, המתעד את תולדות ירושלים החצויה תוך שימוש בעמדות הבטון שהיו במבנה.

בשנת 1999, בהשראת ניסיונות הסכמי אוסלו להביא לשלום באזור, שונה ייעודו של הבניין והוצגה בו תערוכה אינטראקטיבית שקראה לסובלנות, הבנה ודו-קיום בין העמים.

מאז 2005 משמש הבניין משכנו של מוזיאון על התפר- מוזיאון חברתי לאמנות עכשווית. ההיסטוריה רבת התהפוכות של הבניין היא עדות לשינויים הפוליטיים שעברו ירושלים והארץ כולה. מהיותו בית פרטי של משפחה פלשתינית, דרך השימוש שנעשה בו כעמדת קרב צבאית ישראלית, ועד להפיכתו למוזיאון חברתי המנסה, דווקא במקום זה, לייצר שיח ולהניח גשרים בין בני האדם.


  • 2005 - "סוף הדרך" על האלימות בחברה הישראלית עם תום האינתיפאדה.
  • 2006 - " שווים ושווים פחות" שעסקה בסוגיות של אפליה, ניצול והשפלה, במטרה לעורר את המודעות והרגישות החברתית.
  • 2007 - "חיים חשופים" על ההשלכות האישיות והציבוריות של מקרים בהם מצב חירום זמני הופך ללגיטימי ומתמשך.
  • 2008 - "רעידת אדם" עמדה על מרכזיותה של החרדה ביחסי הגומלין של האדם עם עולמו ועל ידי כך בחנה את הדינמיקה של היחסים החברתיים והפוליטיים.
  • 2009 - "אדם אדמה" עסקה במפגש המורכב בין אדם לסביבה ובין אדם לטבע.
  • 2010 - "בית בלי בית" בחנה את תהליך הפוליטיזציה של הבית והיחס בין הבית הפרטי למדינה.
  • 2010 - "זכות המחאה" עמדה לא רק על הזכות למחות אלא גם על החובה הנדרשת בעקבותיה.
  • 2011 - "סוף מערב" על ההתנגשות בין האסלאם למערב ותוצאותיה האפשריות.
  • 2012 - "מעבר לזיכרון" עסקה במסע אל העתיד באמצעות הזיכרון ובהדחקה וההכחשה של הפחדים והחרדות שחווה האנושות, מתוך ניסיון לבדוק באמצעותם תרחישים עתידיים הצפויים לנו ולעולמנו.
  • 2013 - "בשר ודם" קוראת לנו להביט בבשר ובדם כמרקם המחבר את כל משפחת החי ואנו בתוכה, ולעורר אותנו להתנהג כלפיה בכבוד ובחמלה.
  • 2013 - "כל אדם נושא חדר בתוכו" עוסקת במשמעות הבדידות כתופעה המשפיעה יותר ויותר על בני האדם בעידן העכשווי.

בשנת 2000 – מפיק המוזיאון, ביוזמתו של רפי אתגר, את תערוכת COEXISTENCE[2], מיזם בינלאומי ענק בו משתתפים מעצבי כרזות ידועים מרחבי העולם. המיזם הוצג ב-35 ערים ביבשות שונות והוא קורא לכבוד הדדי בין העמים והדתות. במסעו זה תומכים מנהיגי מדינות ואנשי רוח רבים מכל קצוות תבל.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיאון על התפר- פנים


  • סוף הדרך (עורכות: רומי שפירא, הלה צברי והדס זוהר), מוזיאון על התפר, 2005.
  • רעידת אדם (עורכת: ניצן רותם), מוזיאון על התפר, 2008.
  • חיים חשופים (עורך: רועי ברנד), מוזיאון על התפר, 2007.
  • אדם אדמה (עורכת: עינת מנוף), מוזיאון על התפר, 2009.
  • בית בלי בית (עורכת: אריאלה אזולאי), מוזיאון על התפר, 2010.
  • זכות המחאה (עורך: אבי כצמן), מוזיאון על התפר, 2010.
  • סוף מערב (עורך: אוריה שביט), מוזיאון על התפר, 2011.
  • מעבר לזיכרון (עורך: צבי כרמלי), מוזיאון על התפר, 2012.
  • בשר ודם (עורך: אריאל צבל), מוזיאון על התפר, 2013.
  • כל אדם נושא חדר בתוכו (עורכת: עינת אופיר), מוזיאון על התפר, 2013.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Where Art Thou?, New York Times, May 17, 2009
  2. ^ תערוכת Coexistence