משתמש:Eladj/טיוטה
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| ||
דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
שיטת Hartree-Fock היא שיטת קירוב למציאת מצב היסוד בבעיות קוונטיות של גופים מרובים. שיטה זאת שימושית בתחומים של פיסיקה וכימיה חישובית.
בשיטת Hartree-Fock מניחים שאפשר לקרב את פונקצית הגל של מערכת בעל N גופים ע"י מטריצת סלייטר (בעצם מכפלה של פונקציות הגל הבודדות של כל חלקיק). ע"י שימוש בעקרון הוריאציה אפשר לקבל N משוואות מצומדות עבור N אורביטלים שונים. פתרון המשוואות הללו ייתן לנו את פונקצית הגל של Hartree-Fock ואת האנרגיה של המערכת, ששניהם קירובים לגדלים המדוייקים.
הדיון כאן עוסק רק בשיטת-Restricted Hartree-Fock, בה כל האטומים מכילים קליפות מלאות ב-2 אלקטרונים, בעלי ספינים הפוכים. מערכות אחרות בהן יתכנו קליפות בעלות אלקטרון אחד דורשות שימוש בשיטות אחרות כמו:
- Restricted open-shell Hartree–Fock (ROHF)
- Unrestricted Hartree–Fock (UHF)
האלגוריתם של Hartree-Fock
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיטה משמשת בדרך-כלל כדי לפתור את משוואת שרדינגר הבלתי-תלויה בזמן עבור מערכת מרובת חלקיקים. מכיוון שלא ניתן לפתור את הבעיה המורכבת הזאת בצורה אנליטית הבעיה נפתרת בשיטות נומריות.
קירובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קירוב בורן-אופנהיימר - הנחה כי בשל מסתם הגבוהה של גרעיני האטומים יחסית לאלקטרונים, ניתן להפריד את המילטוניאן האנרגיה של האלקטרון מהמילטוניאן האנרגיה הקינטית של הגרעין.
- מזניחים שיקולים יחסותיים.
- מניחים שהפתרון מעקרון הוריאציה הוא צירוף לינארי של מספר סופי של פונקציות בסיס. כמו-כן מניחים שהבסיס הסופי שנבחר מייצג את כל המערכת.
- הפונקציות העצמיות של האנרגיה מיוצגות ע"י מטריצת סלייטר, שהיא בעצם מכפלה אנטי-סימטרית של פונקציות גל של אלקטרונים בודדים.
- מזניחים אינטרקציות בין אלקטרונים בעלי ספינים הפוכים, אבל מתחשבים באינטרקציה בין אלקטרונים בעלי אותו הספין.
חולשות, הרחבות ואלטרנטיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבין הקירובים שהוצגו, הקירוב האחרון הוא המשמעותי ביותר. הזנחת הקורלציה בין האלקטרונים יכולה להביא לתוצאות רחוקות מהתוצאות הנסיוניות. ישנן מספר שיטות שמנסות להתמודד עם הבעיה הזאת ונקראות שיטות post-Hartree-Fock.
אלטרנטיבה פופולרית לחישוב בשיטת Hartree-Fock היא שימוש בתורת פונקציונל הצפיפות (DFT) בה הקירוב כולל גם את הקורלציה בין האלקטרונים.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Levine, Ira N. (1991). Quantum Chemistry. Englewood Cliffs, New Jersey: Prentice Hall. pp. 455–544. ISBN 0-205-12770-3.
- Cramer, Christopher J. (2002). Essentials of Computational Chemistry. Chichester: John Wiley & Sons, Ltd. pp. 153–189. ISBN 0-471-48552-7.
- Szabo, A.; Ostlund, N. S. (1996). Modern Quantum Chemistry. Mineola, New York: Dover Publishing. ISBN 0-486-69186-1.