משתמש:David7031/אבלות על החורבן

מנהגי אבלות על החורבן הם רשימת מנהגים שקבעו חז"ל לאחר חורבן בית שני במטרה לזכור בכל עת שבית המקדש חרב.

מקור

המקור למנהגי האבלות הוא הגמרא במסכת בבא בתרא שמספרת על תגובת העם לחורבן הבית

כשחרב הבית בשניה רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין נטפל להן ר' יהושע אמר להן בני מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין אמרו לו נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח ועכשיו בטל נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל אמר להם אם כן לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות אפשר בפירות פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים אפשר בפירות אחרים מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים שתקו אמר להן בני בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה דכתיב s:מלאכי ג ט במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו
אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט ... עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט.. עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט

— s:בבא בתרא דף ס

רשימת הדינים

רשימת מנהגי האבלות מופיעה בעיקר בשולחן ערוך חלק אורח חיים בסימן תקס

דברים שאסור לעשותם מושלמים וצריך לחסר בהם מעט

• כשמסיידים בית משאירים אמה על אמה בלתי מסוידת
• כשעורכים סעודה, מחסרים מנה אחת מהמנות הראויות לסעודה
• כשאישה מתקשטת בתכשיטים, צריכה להשאיר תכשיט אחד שהיא לא מתקשטת בו.

מנהגים שמטרתם למעט בשמחה

• לשים אפר של ראשו של חתן
• לשבור כוס תחת החופה
• אסור לנגן בכלי זמר על מנת לשמוח
• אסור לשים עטרת חתנים בראש החתן, ועטרת כלות מכסף בראש הכלה

מנהגים שמבטאים את האבלות

• קריעת הבגד כשרואים את המקדש וירושלים חרבים
• תיקון חצות

פרטי הדינים

השארת אמה על אמה

כשבונים בית חדש צריך להשאיר בו שטח של אמה על אמה שאינו מסויד. האזור הבלתי מסוייד צריך להיות מול הפתחתבנית:הערה= ויש אומרים שיכול להיות מעל הפתח. דין זה נוהג רק בבית פרטי ולא במבנים ציבוריים

המגן אברהם כתב שצריך להשאיר את האמה על אמה ללא סיד {{ציטוטון=ודלא כאותן העושין האמ' שחורתבנית:ביאור צף דזהו ג"כ ציור}} אבל חלק מפוסקי זמננו כתבו להקל בזה, ובפרט אם כותב שם זכר לחורבן הדין של השארת אמה על אמה נוהג גם אם מצפים את הקירות וטפטים וכדומה

הורדת מנה בסעודה ותכשיטי אישה

בעבר, היה לסעודות סדר מסויים, ומספר מנות שנהגו להגיש בכל ארוחה, ולאחר החורבן גזרו חכמים שלא להגיש בסעודה את כל המנות בתפריט הרגיל אלא לחסר דבר מועט. ואפילו אם משייר דבר מועט ביותר{{הערה= הדוגמא שנתנו בגמרא היא כסא דהרסנא שזה מאכל פשוט}} יצא ידי חובה