משתמש:Avneref/תלמוד/מקבילות

s:תלמוד בבלי בויקיטקסט

שטיינזלץ על גיטין

מדעים

דואליות pmos ו-nmos

סמך לו כותל אחר - מגלגלין עליו את הכל

s:בבא בתרא ו א בבא בתרא ו,א בספריא
אמר רב הונא: סמך לפלגא - סמך לכולה. ורב נחמן אמר: למאי דסמך סמך, למאי דלא סמך - לא סמך. ומודה רב הונא בקרנא ולופתא - ומודה רבי נחמן באפריזא ובקבעתא דכשורי.

נתן מים על בשר

s:כתובות ד א כתובות ד,א בספריא
אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: שנתן מים על בשר - אי אפשר למכור, ולכן חייבים לחגוג מחשש שתבוטל סעודת החתונה. אבל אם לא נתן - מוכרים הבשר, ולא דוחים את האבלות. אמר רבא: בכרך, גם אם כבר נתן מים - ניתן למכור בשר מוכן לאכילה. אמר רב פפא: בכפר, גם אם לא נתן מים - לא ניתן למכור, כי אין ביקוש לכמות גדולה של בשר, אפילו לא מבושל.

סמך לפלגא	רב הונא	רב נחמן
למה סמך:	לכולה	למאי דסמך
מודה:	לנחמן בקרנא ולופתא	להונא באפריזא ובקבעתא דכשורי
נתן מים על בשר	רבא	רב פפא
יוצא	בכרך, שיש קונים רבים: גם אם נתן מים, אפשר למכור	בכפר, גם אם לא נתן מים - לא ניתן למכור

מהו לבעול בתחילה בשבת

s:כתובות ה ב האם דם הבתולים הוא "מיפקד" בגוף, או חלק ממנו? בגרסה (1), אם מיפקד - האם ביאת בתולה צריכה להוציא הדם - ומותר בשבת, או צריכה לפתוח פתח - ואסור? ואם לדם, וקריעת הקרום הוא נזק משני - האם הלכה כרבי שמעון בר יוחאי, שמכיוון שאינו מתכוון לפתח - מותר, או כרבי יהודה, שכיוון שיש סיכוי גבוה שייקרע פתח - אסור? ואם כר' יהודה - הקריעה היא קלקול - ומותרת, או מלאכה - ואסורה? (2) אם חלק מהגוף ("חבורי מיחבר") - צריכה לדם ואסור, או להנאה - ומותר? ואם להנאה, ויציאת הדם היא נזק משני - הלכה כר' יהודה או שמעון? (סימטריה לא מושלמת:) ואם כר' יהודה - מקלקל או מתקן? ואם מקלקל - הלכה כר' יהודה או שמעון?

גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו

s:גיטין לט א (1) אמר רבי יעקב בר אידי (ש)אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כאבא שאול (בעניין גר שמת והשאיר עבדים - הבוגרים חופשיים [בגט]; הקטנים הפקר, ומי שתופסם - הם רכושו). שאל רבי זירא את ר' יעקב: ר' יהושע אמר לך זאת בפירוש, או שהבנת בעצמך? ענה: ועל פי איזה כלל יכולתי להבין בעצמי? זירא: (1.א) ר' יהושע סיפר על רבי שפסק שעבד צריך גט-שחרור, ורבי יוחנן הסביר טעמו, שלמד בגזרה שווה ("לה" - "לה") מאלמנה, ודייק: כשיש עליה זיקת איסור, ולא זיקת ממון; מכאן גם לעבד, משתחרר רק כשיש זיקת איסור (כלומר: עבד בוגר; ולא קטן, שיש לו עדיין זיקת ממון כי אינו זוכה בעצמו במיתת אדונו). יעקב: ואם למדתי מכלל זה, מה הפגם? זירא: דייק מכאן, (1.ב) שכמו אלמנה שלא צריכה גט, גדולה או קטנה - כך גם עבד! יעקב: לא, אמר לי בפירוש. (2) אמר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין הלכה כאבא שאול. שאלו זירא: בפירוש? ענה: ואיך מכלל? זירא: (2.ב) שעבד, כמו אלמנה, גדול=קטן. יעקב: ואם כן, מה הפגם? זירא: דייק מכאן, (2.א) שכמו אלמנה, גם עבד משתחרר רק כשיש זיקת איסור, כלומר - בוגר. יעקב: בפירוש...

שבויה שערבי מיעך לה בין דדיה

s:כתובות לו ב: דתניא {בברייתא}: שבויה {בת כהן או אשת כהן שנפדית} אוכלת בתרומה, דברי ר' דוסא. אמר רבי דוסא: וכי מה עשה לה ערבי הלז? וכי מפני שמיעך להּ בין דדיה פסלהּ מן הכהונה? אמר רבה: דלמא לא {אולי לא שיטה אחת} היא; עד כאן לא קאמר ר' יהודה הכא אלא שלא יהא חוטא נשכר, אבל התם - כרבנן סבירא ליהּ {שפסולה לכהונה, ולא כר' דוסא}. אי נמי: עד כאן לא קאמר ר' דוסא התם - אלא בתרומה דרבנן, אבל קנס דאורייתא - כרבנן סבירא ליה.

מה העיקר

• s:גיטין עא ב גיטין עא,ב בספריא: אמרו לו: נכתוב גט לאשתך? ואמר להן: כתובו... טעמא לא אמר תנו. הא תנו - נותנים, ומני? רבי מאיר היא... אביי אמר: כולה ר' מאיר היא, והכא במאי עסקינן - לא אמר תנו... רב אשי אמר: כולה ר' מאיר היא...

דואליות אחרת

• s:כתובות לה א מאי לאו - אסון ממש? (הקבלה קטנה מאד)
• s:גיטין נב א גיטין נב,א (ג') בספריא

מקרה	אם "אייקור"	ואם "זול"	רב שישא בריה דרב אידי: רעה היא לדידהו
משוך פירי מיתמי (לוקחים פירות מהיתומים, בכוונה לשלם אח"כ, לפי הזול)	היינו רב חנילאי בר אידי (= יחזרו מהמיקח)	לא יהא כח הדיוט... (= הקניין קיים)	(שום דבר)
אמשיכו להו פירי ליתמי (לוקחים פירות בשביל היתומים, בכוונה לשלם אח"כ, לפי הזול)	לא יהא... (הקניין קיים)	היינו רב חנילאי (יחזרו)	(יחזרו -) זמנין דמצטרכי לפירי, וליכא דיהיב להו עד דיהבי זוזי (לפעמים צריכים פירות - ולא ימכרו להם עד שישלמו, מפני שיכולים לבטל)
יהבי יתמי זוזי אפירי (היתומים נותנים כסף תמורת הפירות - שיימסרו אח"כ, לפי הזול)	היינו רב חנילאי (הקניין יישאר בסכום הנמוך)	לא יהא... (יחזרו)	(יישאר -) אתו למימר להו: נשרפו חיטכם... (ולא יצילו, כי הם כבר נמכרו)
יהבי להו זוזי ליתמי אפירי (נותנים ליתומים כסף תמורת הפירות - שיימסרו אח"כ, לפי הזול)	לא יהא... (יחזרו)	היינו רב חנילאי (לא יחזרו)	(לא יחזרו -) זמנין דמצטרכי לזוזי, וליכא דיהיב להו, עד דיהבי להו פירי (לא יתנו להם כסף עד שיתנו הסחורה)

• s:גיטין נג ב: "דרבי מאיר אדרבי מאיר לא קשיא, כי קניס... מיבדל בדילי מיניה."
  • וגם: "הנוטע בשבת, בשוגג - יקיים... בין במזיד - יעקר!"

הרמוניות

s:יבמות נד ב אמרו לו: מתה אשתך, ונשא אחותה מאביה; מתה, ונשא אחותה מאמה; מתה, ונשא אחותה מאביה; מתה, ונשא אחותה מאמה (s:יבמות צו א: ונמצאו כולן קיימות) - מותר בראשונה ובשלישית ובחמישית... ואסור בשניה וברביעית...ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה - מותר בשניה וברביעית... ואסור בשלישית ובחמישית.
הרמוניה; הרמוניות וסינוסים
s:יבמות נג ב (אין קישוי אלא לדעת)

אחרים

1. גיטין פ,ב: לימא תיהוי תיובתא רב המנונא...
2. קידושין ה,א; ראה איזה כמה הרבה תוכן שטיינזלץ מבין מ"ומה ראית"! ...מסתברא קאי...

עדות שאי אתה יכול להזימה

• "עדות שאי אתה יכול להזימה - ואין זה עדות": s:מכות ב א#תוספות
• מעדים זוממים
• s:ביאור:עדות שאי אתה יכול להזימה
• הפרכה#עקרון ההפרכה של פופר, וביהדות

ריש לקיש ורב פפא

s:כתובות כט עב וריש לקיש נמי, מיבעי ליה לכדאביי, ורב פפא נמי מיבעי ליה לגזירה שוה {וכל אחד צריך את הפסוק שהשתמש בו, גם ללימודו של השני, ואם כן מדוע השתמש בו?}! - אלא, שיתא קראי כתיבי: "נערה" "נערה" "הנערה" "בתולה" "בתולות" "הבתולות".

המפקיד חבית אצל חבירו

(הסימטריה אינה מושלמת - 2:3)
s: בבא מציעא מ ב ולא יחדו לה בעלים מקום, וטלטלהּ ונשתברה; אם מתוך ידו נשברה: לצורכו - חייב, לצורכה - פטור. אם משהניחה נשברה: בין לצורכו בין לצורכה - פטור. יחדו לה הבעלים מקום וטלטלה ונשברה; בין מתוך ידו ובין משהניחה: לצורכו - חייב, לצורכה - פטור.

טלטלהּ ונשתברה	לא ייחדו לה בעלים מקום		ייחדו לה הבעלים מקום
	לצורכו	לצורכה	לצורכו	לצורכה
אם מתוך ידו	חייב	פטור	חייב	פטור
משהניחה	פטור

פרושים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית