משתמש:Avneref/ציטוטים/יוסף אגסי
ספר: מגבלות השכל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגבלות השכל: על מחשבה, מדע ואמונה. ישעיהו ליבוביץ' ויוסף אגסי משוחחים; מאת: חמי בן נון; כתר, 1997
אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קאנט; אגסי: היחיד שהיה גם רציונליסט, וגם סבר שהשכל מוגבל.
- מרטין היידגר: אמת פיוטית
- ויליאם גילברט: למגנטים יש נשמות. טבע את המונח Electricity.
- קרל פופר, מנחהו של אגסי, ציטט את אנרי ברגסון (לא רציונליסט): יש אלמנט אי-רציונלי בחשיבה, אינטואיציה.
- קורט גדל: מהי הוכחה
- אנרי פואנקרה; אגסי: אילולי אלברט איינשטיין, הוא היה ממציא את תורת היחסות.
- תומאס קון, אגסי: זו התדרדרות לדון בו... (גם גריבין (אנ') לא התלהב ממנו...[1])
- ג'יימס קלרק מקסוול: עדיין האמין באתר (הציע מודל מורכב של "גלגלים" להסברת ההעברה של גלים), אבל - שיער שאור הוא גל אלקטרומגנטי; רק היינריך הרץ הצליח להוכיח זאת.
- קלוד ברנאר: on peut definir la vie comme un souvenir et un devenir (החיים הם היזכרות והתהוות).
- לורד אקטון, מדינאי והיסטוריון, קתולי (לכן לא התקבל ללמוד באוניברסיטת קיימברידג', עד שחוק המבחן שונה); כיהן בהפרלמנט של בריטניה אבל כנציג המפלגה הליברלית (הממלכה המאוחדת): "שלטון משחית, שלטון מוחלט משחית מאד"; התכוון לאפיפיור.
- ג'ורג' ברנרד שו, סוציאליזם נלהב. אגסי: אנטי-דמוקרט. למעשה, היה סוציאל-דמוקרט אבל תמך ביוסיף סטלין, ש"עשה דברים הרבה יותר מהר וטוב מאשר פרלמנט"[2]; וגם צוטט בהצהרות אנטישמיות, אם כי אולי רק רצה לעורר פרובוקציה.
איזידור רבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]איזידור רבי היה יועץ מדעי לנשיא הארי טרומן, בתקופת המלחמה הקרה. טרומן ביקש ממנו למסור לרוברט אופנהיימר, שלא יחוש ייסורי מצפון על פיתוח פצצת האטום, כי הוא רק פיתח ולא פקד להשתמש בה. כל האחריות עלי, אמר טרומן.
גלילאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגסי: לפי דעת ברטראנד ראסל וקרל פופר, אין הכרח שהמדע יתקדם בכיוונים שהתקדם (בניגוד לדעת ליבוביץ'). יותר מזה: אין סיבה מיוחדת שהפיזיקה תהיה מדע יותר מדויק, מאומת ומכובד מהביולוגיה. הסיבה לכך היא היסטורית: היא נובעת "במידה רבה מכך שבמאה השבע-עשרה פיתח גלילאו גליליי את הפיסיקה כדי למרוד באריסטו. גלילאו לא יכול היה להראות, אם כי רצה בכך, שהביולוגיה של אריסטו מוטעית, אבל יכול היה להראות, להצליח בכך, שיש סתירה בפיזיקה - בתורת הכובד של אריסטו. על כך הוא אפילו טפח לעצמו על השכם, אף שלא היה אדם יהיר במיוחד. ההשתחררות של המדע מהמסורת האריסטוטלית באה דרך הפיזיקה, והדבר נתן לפיזיקה דחף עצום. לכן היא נהייתה למדע המתקדם.
פאראדיי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגסי כתב ספר על מייקל פאראדיי, שמוכר כממציא אבל היה גם הוגה דעות וגם מדען: היו לו השגים גדולים באלקטרוכימיה, אך לא הצליח לנסחם כי לא ידע מספיק מתמטיקה. חשב שתורת הכבידה של אייזק ניוטון לא נכונה (כי לא יכולה להיות פעולה ממרחק...), למרות שכל בני דורו היוא בטוחים לחלוטין שהיא נכונה. הוא חיפש חלופה. רק 100 שנה אחריו, קבע איינשטיין (מסיבה אחרת?) שהתורה שגויה.
ספר: הנאורות החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משתמש:Avneref/מדע/הנאורות החדשה
יוסף אגסי. הנאורות החדשה, אוניברסיטה משודרת גלי צה"ל 2012
הערות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גריבין ג'., היסטוריה של המדע [1]
- ^ גם קורט גדל החזיק ממנו: משתמש:Avneref/מדע/רבקה גולדסטיין#אשליות ושיגעון