משתמש:Avneref/מדע/השימפנזה השלישי

ג'ארד דיימונד, השימפנזה השלישי
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים יהודה בלו, [1], באתר ynet

• רובים, חיידקים ופלדה

מאפיינים ייחודיים לאדם

• האדם הורג את בני מינו - אבל גם אריה, ואחרים.
• גולגולת גדולה; הליכה זקופה; אנדוקרינולוגיה שקשורה לרבייה; ארגון חברתי
  • כל אלה מאפיינים גם בעלי חיים: זקיפות - יעניים; היה מוח גדול יותר - האדם הניאנדרטלי; מונוגמיות (עופות-ים); חיים ארוכים (אלבטרוס, צבים)); לכן לא הם אחראים להשתלטות האדם על העולם.
• שפה, אמנות, טכנולוגיה, חקלאות
  • יש מעט מזה גם בבעלי חיים אחרים, עיליים: שפה פשוטה, שימוש בכלים.
• התמכרות לסמים, הרג מקסנופוביה, והרג מסיבי של מינים אחרים; יש לכך מבשרים בבעלי חיים.

שפה

"המהפכה הלשונית"" של יובל נח הררי התרחשה לפני בין 200 אלף ל-70 אלף (נח-הררי) שנה. כי לפני כן, התפצל האדם מהאדם הניאנדרטלי.

אמנות

חיות יוצרות "אמנות": שירת הציפורים(...), ציורים של קופים ופילים (בשבי). הבדלים מהאדם:

• אמנות אנושית - לא שימושית: "כל אמנות חסרת-תועלת" (אוסקר ווילד), כלומר: לא מסייעת בהישרדות
• נועדה להנאה אסתטית: ציפורים שרות בעיקר בעונת הרבייה.
• מועברת בלמידה, לא בתורשה: בניגוד לשירת ציפורים.

תפקיד האמנות: "אילולא תוכנתנו ליהנות מאמנות, לא היה בכוחה למלא את רוב תפקידיה השימושיים".

סמים

דיימונד: המניע הוא פרסום והאדרה.

• בציורי המאיה יש צינורות דקים, שימושם לא היה מובן. התברר, ששימשו לנטילת סמים דרך התחת. סיבות לנטילה דווקא בחוקן:

1. מצריך עזרה מאחרים - פרסום עצמי
2. דורש קשיחות גדולה יותר - הנוזל לא נמהל במזון בתוך הקיבה
3. עקיפה של הכבד, שתפקידו לסנן רעלים ממזון שהתעכל בקיבה
4. לא מוגבל ע"י בחילה.

דיימונד: "לחברת פרסומת שמתחרה על תיק פרסום של מזקקת-אלכוהול, אני ממליץ על קמפיין של חוקן."

הרס הסביבה

• קיים מעט בבע"ח (פיליים, ועוד)
  • בניגוד לז'אן-ז'אק רוסו - לא התחיל במהפכה התעשייתית, אלא הרבה לפני.

חקלאות

• המהפכה החקלאית איפשרה חלוקה לקבוצות-התמקצעות, וכך לפיתוח מדע וטכנולוגיה.
  • "כאשר מונים את המומחים שהתאפשר לחברה לכלכל, יש לזכור לא רק את מיכלאנג'לו ואת ויליאם שייקספיר, אלא גם צבאות קבע של רוצחים מקצועיים."
  • דיימונד: "החקלאות שיפרה את בריאותה של עילית מצומצמת, אך הרעה את מצבם של רבים."

גנטיקה

• 1.6% הבדל מהשימפנזה (2 מינים)
  • גדול יותר מאשר בין גזעי כלבים - הם אותו מין ומסוגלים להזדווג (עד כדי בעיות מכניות); למרות זאת, ההבדלים אדם-שימפנזה פחות נראים (פנוטיפ) מאשר בין דני ענק לבין פקינז.
  • קטן יותר מאשר בין מינים שנראים קרובים: ויראו אדום או לבן-גבה (Cyclarhis) שהוא 2.9% .
  • קטן מההבדל בין גורילה (2.3%) (והרבה יותר קטן מבין קופי עולם ישן ?) לבין שימפנזים

התפתחות האדם

• הומו ספיינס הופיע לפני כ-500 אלף, אבל לא אז יצר "קפיצה גדולה"; דיימונד: לעיתים רחוקות צד בע"ח גדולים. גם כיום, רוב המזון של "ציידים" (בנשק יותר משוכלל מה'ספיינס) מגיע מצמחים שמלקטות הנשים; יותר מדברים על זה סביב מדורה, מאשר צדים.
• האדם הניאנדרטלי (40 אלף, עידן קרח האחרון): מוח אפילו גדול ב-10%, אבל לא יצר דבר שמצביע על שימוש בשפה: ציורים, תפירה (כי אין מחטים), קהילות גדולות, סירות (אין ממצאים בצפון אפריקה - לעומת בספרד) סחר (כלים מאבן מקומית בלבד). אין חדשנות והתפתחות: כלים מ-140 או מ-100 אלף נראים זהים, וגם מאזורים שונים של אירופה. אלה הופיעו רק אצל ה'ספיינס, ורק החל מ-70 אלף. אחד ההבדלים הגנטיים משימפנזים: גן (FOXP2) שאחראי על שרירי פנים שמאפשרים דיבור; נראה שאצל הניאנדרטלים הגן לא התבטא. בגלל תוחלת חיים קצרה, ובהיעדר כתב - לא העבירו ידע לדורות הבאים. אבל - השתמשו באש, טיפלו בזקנים (סימנים למחלות קשות, אבל עד גיל "מבוגר"), אולי גם קברו מתים - דת?

מחזור חיים מיוחד

השוואה בין מחזורי חיים
מאפיין	רוב בעה"ח	קופי-אדם	אדם	הסבר אפשרי
מספר צאצאים בכל שגר	>>1	בד"כ 1	בד"כ 1
טיפול בידי אם או אב	אין	אין	(כיום) יש	לזכר אין אינטרס גנטי - אלא אם הנקבה מכריחה
קשרים חברתיים בין פרטים בוגרים	א			ב
דרך בחירת בני-זוג	א			ב
תדירות מגע מיני	א	א	א, בצנעה	ב
תקופת בלות	א	א	א	ב
תוחלת חיים	קטנה	בינונית	גדולה מהרוב	ב
ביוץ	א	א	ביוץ חבוי (גם מהאישה)	ב
גודל אשךים			גדולים מגורילה ואורנגאוטן, קטנים משימפנזה	ב
גודל הפין			יותר מכולם!	ב

ברירה זוויגית

• מסבירה: שונות חיצונית רבה באותו מין, בהתאמה חלקית לתפוצה גאוגרפית
  • ברירה זוויגית: כל תכונה, שרירותית, שזכר מפתח ונקבה אוהבת: זנב ארוך, שיער פנים, ...

המחקר

• גינאה החדשה היא מעבדה טובה לחקר הביוגאוגרפיה. מתוך כ-5,000 שפות שמדוברות בעולם, כאלף קיימות שם. עד לפני כמה עשרות שנים, תושבי ההר היו חקלאים בסגנון התקופה הנאוליתית, ובחוף חיו ציידים-לקטים; וכולם שנאו את כולם.
• ביולוגיה מולקולרית וטקסונומיה כמעט לא התערבבו, עד צ'ארלס סיבלי (Charles Sibley) מ-ייל. היה קשה מאד למיין עופות, כי כולם דומים - אין הרבה דרכים לתכנן גוף שיעוף ויתפוס חרקים או דגים. לכן פנו לגנטיקה, ומדדו 1,700 מיני עופות בשעון DNA - כחמישית מהמינים החיים.

לעתיד

ארכיאולוגיה נתפשת כלא-רלוונטית לבעיות חברתיות ובנות-זמננו; סובלת מקיצוצים. למעשה: מציאה למתכננים ממשלתיים, כי לא ניתן לעשות ניסויים בהשפעות על הסביבה - הטווח ארוך מדי; אבל אפשר ללמוד מהעבר, כדי להימנע מטעויות סביבתיות.

חידות

• צפוי יחס ישר בין גודל המוח, לבין מורכבות כלים בשימוש; אבל לא - הכלים נשארים פרימיטיביים מאות-אלפי שנים אחרי רוב גידול המוח. אחת החידות הגדולות של אבולוציה אנושית. לאדם הניאנדרטלי (עד כ-40 אלף שנה) היה אפילו מוח גדול משלנו - וכליו פשוטים, ללא אמנות. הסיבה להיפרדות האדם משאר היונקים (קרו-מניון) - רק השערה.
• נפתרו 3 שאלות:

1. מהו אילן-היוחסין?
2. מיהו האב קדמון משותף המאוחר ביותר (MRCA) של האדם וקרובו?
3. מהו החלק הגנטי המשותף?

• אנטומיה השוואתית כביכול פתרה את (1); ביולוגיה מולקולרית פתרה; התפצלות מ-MRCA לפני כ-7 מיליון שנה.
• דרוש היה:

1. למצוא מולקולה מתאימה למדידת זמן גנטי
2. למצוא דרך מהירה למדוד שינויים בה; שני אלה ב-1970 - גילוי ה-DNA
3. להוכיח שהשינויים שווי-קצב בכל בע"ח
4. למדוד את הקצב.

• התברר שבהכלאת DNA (DNA–DNA hybridization) (ערבוב DNA של 2 מינים ומדידת טמפרטורת ההתכה), 1 מעלות צלזיוס שקולה בערך ל-1% הבדל גנטי.
• ממאובנים ידוע, שקופים התפצלו מקופי אדם לפני 25-30 מיליון, ושאורנגאוטן - 12-16; ההבדל הגנטי: 7.3, ו-3.6; מוכיח את (3), וגם מודד (4): כ-4 מיליון שנים לכל %, ומכאן: האדם כ-7 מיליון.