משתמש:Avneref/טבעונות

טבעונות, צמחונות

• בישראל הורגים 300 מיליון בע"ח בשנה בתעשיית המזון [6].

ביצים

בלול כלוב סוללה: מאתר אנימלס (לשעבר אנונימוס לזכויות בעלי חיים. בהשראת אנונימוס (קבוצה)?)

• מטילות פי 20 ביצים מאשר בקצב טבעי; סובלות מכאבים ומאיבוד סידן.
• בישראל הורגים מדי יום 15 אלף אפרוחים זכרים, כי הם לא יטילו; הם הונדסו-גנטית להטלה מרובה (ע"י הקדמת הבגרות המינית) [7] ולא לגדילה מרובה, לכן אינם מתאימים לבשר עוף [8]. הורגים אותם במגרסה, בגלילים [9] או בשקיות בהן הם נחנקים [10].
• מטילות חיות בכלובים צפופים [11], ללא תנועה וללא פריסת-כנפים, עומדות על רשת שפוצעת אותן [12].
• הן מורעבות במשך מספר שבועות, כדי להנשיר את הנוצות ולגרום להטלה מוגברת [13]. חלקן מתות מרעב - ארוע רצוי כי אלה החלשות שלא תטלנה מספיק.
• התרנגולות עוברות חיתוך מקור במתכת מלובנת, כדי למנוע פציעות בכלוב הצפוף [14]. המקור עשיר בעצבים, והחיתוך כואב; חלק מתות מההלם.
• מטילות שקצב ההטלה שלהן ירד (לאחר כרבע בלבד מתוחלת החיים הטבעית), ממותות במכות חשמל בידי קבלנים (כדי להימנע מאיבוד תקן "אורגני") [15]. פרט ל"משק זר" בכפר יהושע, שם "בית אבות לתרנגולות" [16].

ביצת חופש, או אורגניות

• רוב הזוועוות לא קיימות, אך עדיין יש אלימות מסוימת [17], וכן: הרג זכרים, קיטום מקור, הגברת הטלה [18].
• בהאיחוד האירופי הונהג איסור הדרגתי על כלובי-סוללה, הושלם ב-2012 (שוויץ ב-1991); בגרמניה, אוסטריה ובלגיה הוחלט על איסור אפילו של כלובים מצויידים, עד 2025 [19].

ו-חלב

מאתר אנימלס

• פרה מניבה חלב רק אחרי המלטה; לכן מזריעים אותן כל שנה, ההריון נמשך 9 חדשים, והולד נלקח מיד אחרי ההמלטה. הפרה עשויה לגעות מספר ימים.
• בהנדסה, הגדילו את התפוקה מ-8 ליטר ל-40 ביום [20]; במחיר: קריעת כלי דם בעטין [21], צניחת עטין וזיהום, דלקות עטין [22]. פטמות מיותרות כורתים במספריים [23].
• הטלפיים לא נשחקות טבעית, ונגרמת צליעה; לכן עוברות טילוף ללא הרדמה [24].
• חותכים קרניים "כדי לא לפצוע פרות אחרות", או מורחים בסודה קאוסטית [25].
• פרות מתמוטטות [26]; מכייוון שאינן יכולת ללכת, מפנים אותן בגרירה על הקרקע או במלגזה.

אקולוגיה

[27]

• האו"ם, 2006: ייצור בע"ח למזון היא סיבה עיקרית לנזק הסביבתי [28]. זאת למרות שהדו"ח הוזמן ע"י ארגון המזון והחקלאות, FAO, שתומך במזון מהחי, ומומן ע"י מוסדות בעלי אינטרס עסקי בכך; כך שהדו"ח כנראה עוד מוטה מדי.
  • משק-החי תופס את עיקר השימוש בקרקעות: 70% מהקרקע החקלאית ו-30% מאדמת כדור-הארץ. למרעה: 26% מהאדמה שאינה מכוסה בקרחונים. 33% מהשטח החקלאי משמש לייצור מספוא.
  • גידול משק-חי הוא גורם מרכזי בהשמדת יערות; בעיקר באמריקה הלטינית: 70% מהשטחים המיוערים לשעבר באמזונס הפכו למרעה, ורוב השאר למספוא.
• משק החי פולט 18% מגז חממה (לפי CO2-equivalent) - יותר מהתחבורה . 37% מפליטת מתאן (מקיבות בע"ח; משפיע פי 23 מ-CO2 על אפקט החממה, GWP) שמקורו פעילות אנושית; 65% מ-NO2 (רובו מגללים; בעל GWP פי 296).
• 8% מצריכת המים האנושית; התורם הגדול ביותר לזיהום מים .
• גורם עיקרי לאיבוד המגוון הביולוגי (יורד פי 50 עד 500 לעומת העבר).
• צורך יותר חלבון אכיל לבני-אדם משהוא מספק: 77 מיליון טון חלבון כמספוא שניתן היה להשתמש בו להזנת בני-אדם, ומספק רק 58 מיליון. במונחים של אנרגיה תזונתית, ההפסד היחסי גבוה הרבה יותר.
• לגידול 1 ק"ג בשר אכיל נדרשים 5 ק"ג מזון; מזון צמחי מספק פי 10 עד 21 יותר חלבון ליחידת שטח מאשר ייצור בשר.
• תעשיות בעלי-החיים אחראיות לזיהום מים יותר מכל גורם אחר בישראל [29]
• טביעת-מים (ליטר מים לייצור 1 ק"ג) של גידולים שונים (2008 ): תפוזים 500, חלב 1000, ביצים 3300, עווף 3900, בשר-בקר 15,000 (ממוצע עולמי, ישראל חמה יותר...) בקליפורניה (2001 ): ירקות 200~, בקר 43,000. דגי-בריכה בישראל (עפ"י מגדלי הדגים!): 17,000. [30].
  • בשר ואיכות הסביבה: [31]
  • [32]

אחרים

• הקרן העולמית לשימור חיות הבר, WWF ב-(2010): קריאה להפחתה בצריכת המזון מהחי, מסיבה סביבתית; טביעת רגל אקולוגית [33]
• מחקר (2014): הכרחית כדי לעמוד ביעדי האו"ם להפחתת פליטת גזי חממה.[34]

בריאות

• שנוי במחלוקת: מחקר סין (קמפבל, 2005) [35].
  • טענה: כיום מתים מיליונים במערב ממחלות הקשורות לצריכת מזון מהחי [36].
• ביטחון תזונתי: טל חייקין ועמיעד לפידות, לאכול פחות בשר, ביצים וחלב ולהציל את העולם מרעב, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2014

ביהדות

• ריצ'רד שוורץ, יהדות וצמחונות. האתר של שוורץ [37]
• צמחונות וטבעונות ביהדות

אישים

• יצחק בשביס-זינגר [38]
  • צ'ארלס פאטרסון, "כל יום הוא טרבלינקה" (Eternal Treblinka) ב-[39] (פורסם במעריב, 12 ביולי 2002)
• שמואל יוסף עגנון [40]

השגים

• הקמפיין נגד פיטום אווזים הביא לסגירת תעשיית כבד האווז, אחרי שישראל הייתה היצרנית ה-4 בעולם.

תל אביב

• תל אביב-יפו דורגה #5 ברשימת הערים הידידותיות לטבעונים, באתר Happy Cow, 2018 .
• אינדפנדנט הכתיר את העיר "בירת הטבעונות של העולם", 2017 [41]. ב-2018: [42].
  • כ-400 מסעדות או מטבחים טבעוניים בת"א, מאכילים כ-200 אלף טבעונים מתוך כ-8 מיליון.
  • #3 ב-The Vegan World, 2019: שמונה מסעדות לכל 100 אלף תושבים
• אחרות: לונדון, ברלין, ניו יורק, פורטלנד (אורגון) ; בריסטול [43]; אובוד (Ubud) בבאלי, צ'יאנג מאי, .