משתמש:Asaf M/יהודי ח'ייבר
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
קהילת יהודי ח'ייבר, היא קהילה יהודית שהתקיימה בח'ייבר מצפון לאל-מדינה בצפון-מערב חצי האי ערב.
אורח חיים כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל תושבי ח'ייבר היו יהודים פלחים העוסקים בגידולי שדה ורעיית צאן.[1]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על מבצר ח'ייבר ישנם אבני כתובות הנקראים "חג'ר אל יהוד".[1]
על היחסים בין היהודים למוסלמים הראשונים.[2][3]
תיעוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]...היו אנשי מקנה ונזירי אלהים. אחרי הריסת היכל ד' הראשון נסעו לארץ ערב אשר יגדלו שמה תבואות ותמרים למכביר ובנו את העיר חייבר וקראו את שם העיר הזאת על שם אבי משפחתם, יתרו, הנקרא גם בשם "חבר". בעת הנוסע ר' בנימין (בנימין מטודלה) נחשבו חמישים אלף נפש אשר בארץ חייבר ליתר הפליטה מהשבטים ראובן, גד וחצי שבט מנשה. בארץ מאלכאת (או תאלעטא) אשר במדינת פרס ראה ר' בנימין ארבע קהילות ישראליות השוכנות על הריס גבוהים ותלולים ולא יעמדו תחת ממשלת מלך. רק ברשות עצמם ויסחרו בארץ כאות נפשם ותמיד ירדו מההרים על אם הדרך לשלול שלל ולבוז גז, אולם במקום מכון שבתם לא יוכל איש לבוא ללחום עמהם או לפגוע בהם לרעה.
— עשרת השבטים והסמבטיון, עברי אנכי, 31 באוגוסט 1877
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההגירה הראשונה של יהודים לח'יבר מתוארכת, לפי כמה דיווחים, לתקופת דוד המלך, אחרים מתוארכים לתקופת גלות בבל . מתיישבי חיבר היהודים היו צאצאיו של שפטיה בן מהללאל משבט יהודה וכמה מתיישבים היו צאצאי הכהנים.[4]
להפרת הסכם חודייביה היו השלכות ישירות על יהודי ח'ייבר, לאחר ההפרה פשטו כוחותיו של מוחמד על היהודים בח'ייבר וטבחו בהם.[5]
היסטוריה מאוחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפניות מימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות גירוש היהודים מח'יבר, הם ממשיכים להופיע במסמכים של ימי הביניים. בנימין מטודלה, שכתב במאה ה-12, תיעד סיפורים על התעוזה הצבאית של יהודי כיבר בתקופתו, וכותב שהם שלחו שאלות לגאונים הבבלים. ליהודי ח'יבר התייחסו גם כמה מטיילים איטלקים כמו עובדיה מברטינורו ולודוביקו די וארטמה מבולוניה; האחרון טען שגילה 5,000 יהודים בח'יבר כשעצר שם כדי להשקות את הגמלים שלו.[1] דוד ראובני טען שהוא נולד במקום המכונה חבור או כיבר ושירת שם כגנרל בצבא יהודי.[6][7]
פעילות כלכלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודי ח'ייבר היו חלוצים בטיפוח נווה המדבר והתפרנסו מגידול עצי תמר, וכן באמצעות מסחר ואומנות, וצברו עושר רב. כמה חפצים שמצאו המוסלמים כשנכנסו לחייבר - מנוע מצור, 20 חבילות בדים תימניים ו-500 גלימות - מצביעים על סחר אינטנסיבי שביצעו היהודים. בעבר ניסו כמה חוקרים להסביר את מנוע המצור בכך שהוא שימש ליישוב מריבות בין משפחות הקהילה. כיום רוב האקדמאים מאמינים שהוא אוחסן במחסן למכירה עתידית, באותו אופן שבו נמכרו חרבות, רומחים, מגנים וכלי נשק אחרים על ידי היהודים לערבים. באותה מידה, ייתכן שהבד והגלימות נועדו למכירה, שכן לא היה סביר שכמות כזו של מוצרי מותרות נשמרה לשימושם הבלעדי של היהודים. עם זאת, פעילויות מסחריות אלו הובילו לטינה מסוימת הדומה לגורמים הכלכליים שעמדו מאחורי רדיפות במדינות רבות אחרות לאורך ההיסטוריה
מורשת ופולקלור
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודי חיבאר מוזכרים במספר מסורות ערביות. משפחת מחמרה מיטא, בדרום הר חברון, מוצאת את מוצאה ליהודי ח'יבר, ולמשפחות בכפרים הסמוכים יש מסורות דומות. מסורת אחרת, שסופרה בסוף המאה ה-19 על ידי הפלאח מיית'לון שבשומרון, מזכירה מלך ונסיכה יהודים שהתגוררו באזור. תל בשם ח'רבת ח'ייבר נמצא בתחומי בכפר.[7]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ישראל בן זיו, 'היהודים בערב: קורות היהודים בחצי האי ערב ודרום ארץ־ישראל עד הופעת האסלאם ועד גירושם מרוב גלילות ערב', אחיאסף, 1957, עמ' 234-233
- ^ Guillaume Charloux, Shadi Shabo, Guillaume Chung-To, Bruno Depreux, François Guermont, Kévin Guadagnini, Thomas Terrasse, Mylène Bussy, Saifi Alshilali, Diaa Albukaai, Rémy Crassard, Munirah AlMushawh, The ramparts of Khaybar. Multiproxy investigation for reconstructing a Bronze Age walled oasis in Northwest Arabia, Journal of Archaeological Science: Reports 53, 2024-02-01, עמ' 104-355 doi: 10.1016/j.jasrep.2023.104355
- ^ Norman A. Stillman, The Jews of Arab Lands, Jewish Publication Society, 1979, עמ' 145, ISBN 978-0-8276-1155-9
- ^ ישראל בן זיו, 'היהודים בערב: קורות היהודים בחצי האי ערב ודרום ארץ־ישראל עד הופעת האסלאם ועד גירושם מרוב גלילות ערב', אחיאסף, 1957, עמ' 234
- ^ מיכאל לקר, הסכם חדיביה וכיבוש ח'יבר היהודית, פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 1994, עמ' 6–15
- ^ Aaron Zeev Aescoly, The Story of David Hareuveni, Bialik Institute: Jerusalem 1993, pp. 64–72 (Hebrew)
- ^ 1 2 Lowin, Shari (2010-10-01), "Khaybar", Encyclopedia of Jews in the Islamic World (באנגלית), Brill, pp. 148–150, doi:10.1163/1878-9781_ejiw_com_0012910, נבדק ב-2023-06-22 שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "LS2010" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה