משתמש:Arwen/ארגז חול
אילובטר (Illuvatar) הוא שמו של האל בספריו של ג'ון רונלד רעואל טולקין (שר הטבעות, ההוביט).
מקור השם בשפת בני הלילית הקדומה, קווניה (Quenya). ופירוש השם הוא "אבי הכל" (לא במקרה טולקין נתן שם הדומה למילים "All Father"). לאילובטר קיים כינוי נוסף, ארו (Eru), ופשר השם הוא "האחד". כינוי זה נפוץ בשימוש יותר מהשם אילובטר, שכן "אילובטר" נחשב לכינוי קדוש, ואילו הכינוי "ארו" רלוונטי לשימוש יומיומי.
היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]{{פרטי עלילה}} מסופר כי בראשית היה אילובטר, וכמו-כן, לא מסופר על טרם קיומו (כתחילתן של רוב מיתולוגיות עממיות). אילובטר יצר תחילה במחשבתו את היישויות המכונות איינור (Ainur, הקדושים)(ביחיד - אינו). ופתח לפניהם במנגינה עצומה שבה, כביכול, הסביר לאיינור את תכליתם.
אילובטר יצר בכח מחשבתו ישויות מופשטות בשם "אינור" (Ainur) (וביחיד אינו), ופירוש שמם הוא "הקדושים". כל אחד מהם נוצר מחלק אחר במחשבתו של ארו, ומשם נבעו כוחותיו, אך למלקור היה חלק בכל כוחות האינור. לאחר מכן כינס אילובטר את האינור והשמיע להם מנגינה גדולה ושמיימית. למנגינה זו נשזרו קולותיהם של האינור כולם וכך ביחד, ללא ידיעתם, חזו את העולם הגשמי שנקרא "ארדה". אילובטר הראה לאינור את החזון שיצרו, ורבים מהם נמשכו ליצירתם ורצו לחזות בהתגשמותה. היו שבחרו להישאר עם אילובטר, אך חלקם, ביניהם כמה מהאדירים שבהם וכאלה שהשפיעו יותר מכל על מנגינת האיינור, ירדו לעולם הגשמי והחלו בבניית החזון שראו. האינור שבחרו לרדת לעולם נקראים ולאר ומיאר. הולאר היו הראשיים. על אף שהמונח ולאר מתייחס לרוב לכלל הישויות מסוג זה, שהם 14 במספרם, הוא, למעשה, אך שמם של שבע הישויות הזכריות. וליר (Valier) הוא שמן של שבע הישויות הנקביות.
הוולאר מכונים גם "מוסדות הארץ" והם שוכנים ביבשת המערבית בעולם טולקין- אמן (Aman). היבשת הייתה המערבית ביותר בעולם עוד כשזה היה שטוח. כאשר העולם התעגל, אבדה אמן מיצורי-זדון ובני-תמותה ורק גזע העלפים יודע את הדרך לשם.
לבסוף ביקש אילובטר מהאיינור שיפארו ויעצימו את המנגינה המקסימה אשר ניגן לפניהם. מיד עלו קולותיהם של האיינור, במנגינה המכונה "המנגינה הגדולה" או "מנגינת האיינור". במנגינה זו שזר כל אחד מהם את המנחה שקבל מאילובטר. למשל כשאינו אחד שזר את מחשבתו במנגינה הגדולה עלו בדעתו מחשבות הקשורות לנוזל שיהיה בעתיד מים. בין האיינור היה גם השטן מלקור, והוא שירבב לנגינה נושאים משלו שגרמו לדיסהרמוניה.
//האל השיב לדיסהרמוניה בשני נושאים מוזיקליים, שהתממשו מאוחר יותר כבני האל: בני לילית ובני אדם. לאחר המנגינה הגדולה, פתח אילובטר בנעימה נוספת, שהייתה מורכבת משתי מנגינות שונות לגמרי, אך מוכרחות לבוא ביחד. האחת הייתה מתוארת כעמוקה ורחבה ויפה, אבל אטית ונסוכת צער שאין לו חקר, וממנו עיקר יופייה. והשנייה הייתה מתוארת כבעלת אחדות אחרת, והיא קולנית ונבובה, וחוזרת על עצמה עד בלי קץ; ולא היה בה תואם אלא רק אחדות סואנת כשל חצוצרות רבות המנסרות בצלילים ספורים - והיא אזרה כוחה להטביע את המנגינה האחרת בעוצמת קולה, אבל נראה שצלילי ניצחונה נבלעו במנגינה האחרת ונשזרו במתכונתה ההדורה.
כאן יאמר כי אותה נעימה שנייה של אילובטר, היא אשר בראה את ילדי אילובטר - עלפים ובני אדם. מכאן, שלא האינור יצרו את העלפים ואת בני האדם, אלא אילובטר. כשעלפים הם המנגינה האחת, ואילו בני האדם הם המנגינה השנייה. אילובטר הוא האחד שהחליט לתת את חיי האלמוות כמתנה לעלפים, ואת המוות כמתנה לבני האדם. לטענתו, בני האדם יגוללו את עלילות העולם, ולא יצטרכו לסבול לעד את תלאותיו ואת סבל החיים; ואילו העלפים יביאו את הטוהר, החוכמה והיופי לעולם, ויצטרכו לסבול ביגון וצער את ייסוריו.
לאחר המנגינה הגדולה ברא האל את העולם כתבנית ריקה, וחלק מהאיינור נקראו להשתכן בו ולהגשים בו את המנגינה הגדולה. אלו, במיתולוגיה הטולקינית, הארכי-מלאכים, הואלאר, והמלאכים נמוכי הדרגה, המאיאר. בנוסף חדרו לעולם השטן מלקור ואותם איינור שנהו אחריו.
לאחר בריאת העולם תפקיד האל במיתולוגיה מצטמצם לדמות רקע. מיוחסות לו התערבויות ברורות ספורות: הוא מחריב את נומנור לבקשת הואלאר, ומחזיר את גאנדאלף (המאיא אולורין) לחיים.
אילובטר ממשיך להופיע אך מעט מאוד בסילמריליון ובאקלבת. בסילמריליון הוא מופיע כנותן עצות לפתרון אירועים שונים, למנווה, אדון הולאר ומלך האלים. באקלבת הוא מופיע אפילו בצלמו שלו, בהתגלות שבאה לעולם, כאשר מנווה קורא לו לעצור את הנומנורים, הנעלים ביותר בקרב בני האדם. כי אלה, מקנאתם בעלפים ובאלים, ביקשו את חיי הנצח שאילובטר מנע מהם מבראשית, והם הפליגו לארצות האלמוות, ממלכת האלים. וכל זאת בעקבות סאורון, אחד המיאר (אלים נחותים) הנוראים ביותר, שמופיע לאורך רוב ספרי טולקין. אז בא אילובטר ושינה את כל צורת העולם, כיסה את הנומנורים החוטאים תחת האדמה של הממלכה הברוכה, והטביע את ממלכת נומנור שבה שכן סאורון, למצולות הים.
בשר הטבעות הוא כבר דמות קצת נשכחת, אך יש האומרים כי טום בומבדיל, היישות התמהונית ביותר בספרי טולקין, היא אולי התגלות נסתרת של אילובטר לאחר שכבר נכנס לעולם. זוהי אך השערה ממכתבים שכתב טולקין.
שם :
גיל :
מצב משפחתי :
מין : נקבה
פשר השם : ראו Arwen