לדלג לתוכן

משתמש:Annak100

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוולין פארקר


אוולין הייתה מעצבת טקסטיל ישראלית-בריטית שנולדה בלונדון ועלתה לארץ במסגרת תנועת “הבונים” בשנת 1949 היא הצטרפה לקיבוץ בית העמק, שם

הכירה את בעלה פרד פאוקר (1927-1985), לימים מעצב גרפי שהתמחה בקליגרפיה.

בני הזוג נישאו בשנת 1953 ועברו להתגורר בירושלים ובשנת 1954 עברו להתגורר בשכונת אבו תור.

במהלך השנים הראשונות, פרד למד בבצלאל והתמחה בעיצוב כתב, בעוד שאוולין עסקה בתחום עיצוב הטקסטיל. בשנת 1960 עברו בני הזוג ללונדון, שם

למדה אוולין בבית הספר המרכזי לאמנות ועיצוב- Central School of Art and Design -Central Saint Martins College of Art and Design.

היא התמחתה בעיצוב להדפסת בדים וסיימה את לימודיה בשנת 1963 (‎1960-1963).

לאחר סיום לימודיה, עבדה אוולין באנגליה כמעצבת ויועצת צבע לחברות מסחריות לייצור טקסטיל. כמה מעיצוביה מהתקופה הזו שמורים כיום באוסף

מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון. בשנת 1965, הוזמנה אוולין פאוקר, לעבוד בחברה לייצור טקסטיל במומבאי, ובני

הזוג עברו להתגורר בהודו. אוולין ניהלה את הסטודיו לעיצוב טקסטיל, ופעלה גם כיועצת בתחום צבע, בחברה שכללה מפעלי טקסטיל שונים, והעסיקה

כ14,000 עובדים. בשנת 1968 חזר הזוג פאוקר לאנגליה וב1969, חזרו לישראל לביתם בירושלים . עם חזרתה לישראל, עבדה אוולין פאוקר כמעצבת ֿ

טקסטיל עצמאית וייצרה בדים והדפסים עבור מעצבי אופנה ויצרני טקסטיל בארץ, כמו המותג 'רקמה' של רוז'י בן יוסף, ביניהם עיצוב הדפסים בהשראת

שטיחים בדואים, בקולקציה של שמלות הגלבייה, שהוצגו בשבוע האופנה בשנת 1972, ובדים לקולקציה אופ-ארט משנת 1974-1979.


אוולין עיצבה בדים גם עבור חברת “משכית” מהם עיצבה פיני לייטרסדוף פרטי לבוש.

במהלך הקריירה שלה, פאוקר שיתפה פעולה עם מפעלי טקסטיל מובילים בישראל, כגון 'ארגמן' ביבנה, 'בשן' )כיתן( בבית שאן, ופיינארטס ברעננה,

שהובילו את ההדפסה בטכנולוגיות מודרניות בארץ עיצובי הטקסטיל של אוולין תקופתיים ומעלים סוגיות חברתיות.

עבודותיה משקפות את התפתחות הטכנולוגיות המודרניות בעיצוב הטקסטיל, ואת הקשר בין תרבות מקומית לבין עיצוב אוניברסלי.


סגנון עיצוב


סגנונה העיצובי של אוולין פארקר מתאפיין בעיקר בצבעוניות חדה , אורנמנטיקה והשפעה רבה מתרבויות אפריקה והים התיכון ֿ , שימוש בדימויים אתניים

שונים כמו הודו ופלסטין ומנגד גם עיצובים מופשטים השמים דגש על קומפוזיציה וצבע בלבד


אפרים (פרד) פאוקר ישראלי,


יליד אוסטריה, 1985-1927. פרד פאוקר נולד בוינה, אוסטריה, בשנת 1927. בשנת 1939 נשלח במסגרת ה"קינדרטרנספורט" לאנגליה. בשנת 1941 הצטרף ֿ

לתנועת "הבונים" הציונית. בשנת 1949 עלה לישראל ונשלח לקיבוץ בית העמק. בין השנים 1951-1950 שירת בנח"ל. לאחר שירותו הצבאי עזב את הקיבוץ

והתיישב עם רעייתו, מעצבת הטקטיסל אוולין רוזן, בירושלים.בין השנים 1965-1960 התגורר באנגליה, ובין השנים 1968-1965 במומבאי, הודו. בשנת

1969 חזר לישראל. עיקר עיסוקו של פאוקר היה בתחום הטיפוגרפיה והעיצוב הגרפי. בין לקוחותיו ניתן למנות את האוניברסיטה העברית ומוסדות ֿ

לאומיים אחרים. בשנת 1958 עיצב לוח זכרון להכרזת המדינה עבור בית דזנגוף בתל אביב-יפו. ארכיונו של פאוקר נמצא באוסף הספריה הלאומית, ֿ

ירושלים. למד בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים


הארכיון


בני הזוג שמרו את הארכיון המשותף בביתם בשנות החמישים של המאה ה־20 ועד 2018. הארכיון מחולק לשני חלקים, האחד עוסק בפעילותו של פרד

והחלק השני עוסק בפעילותה של אבלין.

חלקו של פרד כולל חומרים מכל שנות פעילותו, החל בפריטים משנות השלושים כגון תעודות ומסמכים אישיים, בהם תעודת מעבר מגרמניה לאנגליה ֿ

במסגרת טרנספורט הילדים ב־1939, וכן חומרים מתקופת לימודיו במחלקה לעיצוב גרפי באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בשנים 1953-1956, דרך סקיצות

ועבודות מתקופת שהותו בלונדון בתחילת שנות השישים ומימיעבודתו במשרד פרסום וכלה בעבודות עיצוב וקליגרפיה שיצר באופן עצמאי בישראל משנות

השישים ועד פטירתו בשנות השמונים. בתקופה זו יצרעבודות מוזמנות כגון עיצוב של גופנים, עלונים, תעודות, כתבי עת ושלטים עבור מוסדות דוגמת

האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב. בד בבד עסק בעיצוב של הזמנות, מצבות, לוחות זיכרון, תעודות ועוד עבור גורמים ואנשים

פרטיים. נוסף לכך עסק פאוקר בעיצוב סמלים מסחריים וסמלילים, למשל עבור מכון ון ליר והמכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, וכן בעיצוב כריכות לחוברות

וספרים, שהידוע בהם הוא ספרו של ד"ר דניאל שפרבר "מדרש ירושלם", שיצא ב־1982. הארכיון מכיל סקיצות ומתווי הכנה קליגרפיים רבים וכן תצלומים,

קטלוגים של תערוכות, רשימות וקטעי עיתונות המתעדים את פעילותו של פאוקר ומסקרים מיזמים בולטים שיצר. בין המיזמים לוח הגרניט לציון עשור

להקמת מדינת ישראל שהוצב בבית דיזנגוף בתל אביב ב־1958 ותפילת הדרך שעיצב לחברת אל על ב1975 חלקו השני של הארכיון מכיל חומרים שיצרה

אבלין, ושמורים בו סקיצות, דגמי בדים ומתווים להדפסת בדים שעיצבה. החומרים כוללים עיצובים להדפסת בדים

והרכבי צבע, בתקופת לימודיה בלונדון , דרך תקופת שהותה ועבודתה במומבאי בהמשך שנות השישים כמעצבת ויועצת בכירה לייצור טקסטיל וכלה

בפעילותה כמעצבת טקסטיל עצמאית באנגליה ובישראל משנות השישים ועד שנות השמונים.

בשנים אלו עיצבה בדים והדפסים למעצבי אופנה ויצרני טקסטיל בישראל, ובהם משכית ורקמה. נוסף לכך הארכיון מכיל מכתבים, קטעי עיתונות ֿ

המתעדים את פעילותה במסגרת משכית ובמסגרת מיזם עיצוב הטקסטיל במומבאי וכן רישומים שציירה. הארכיון הופקד בספרייה הלאומית בשנת 2017

בידי אבלין, ולאחר פטירתה, בשנים 2020-2021, הועברו לספריה חומרים נוספים מהארכיון.