משתמש:AlonB5/טיוטה

עיתונות ללא כוונת רווח היא מודל עיתונות אשר ממומנת ברובה על ידי תרומות וקרנות. מודל זה של עיתונות צמח על רקע הירידה בהכנסות העיתונות למטרות רווח, והודות למממנים אשר ראו צורך בעיתונות המשרתת אתהאינטרס הציבורי, כדוגמת עיתונות חוקרת. עיתונות מסוג זה פועלת באופן המיטבי כאשר היא שקופה בנוגע לגורמים המממנים שלה וכאשר ישנם מספר רב של מממנים.

היסטוריה

מודל הבעלות ללא כוונת רווח אינו חדש. גוף החדשות הוותיק והגדול ביותר בעולם, סוכנות הידיעות אי-פי, הוקם כקואופרטיב ללא כוונת רווח בשנת 1846. כיום סוכנות הידיעות מעסיקה כ-3,000 עיתונאים ברחבי העולם. ארגון העיתונות החוקרת הראשון היה ״המרכז לעיתונות חוקרת״ (The Center for Investigative Reporting) שנוסד בסן פרנסיסקו בשנת 1977. עיתונות חוקרת הינה סוג נפוץ של עיתונות ללא כוונת רווח. בעשורים האחרונים הוקמו ארגונים ללא כוונת רווח רבים, ראשית בארה״ב ובהמשך ברחבי העולם. על פי המכון האמריקאי לחדשות ללא כוונת רווח (Institute for Nonprofit News) אשר הוקם בשנת 2009, מספר כלי התקשורת האמריקאים אשר פועלים במודל ללא כוונת רווח עלה מעשרות בודדות של כלי תקשורת בשנת 2009 ועד לכ-400 כלי תקשורת בשנת 2023. כמחציתם פועלים ברמה המקומית, והשאר פועלים ברמה הארצית ואף הבינלאומית. המכון נוסד במפגש של 27 כלי תקשורת ללא כוונת רווח שהתכנסו יחד, ועודדו בעקבות זאת את צמיחתם של כלי תקשורת רבים ללא כוונת רווח.

כיום ישנם גופי חדשות רבים הפועלים במסגרת מודל ללא כוונת רווח. בדו״ח שנעשה בשנת 2016 על ידי המוסד האמריקאי לעיתונות (American Press Institute) נמצא כי מתוך גופי התקשורת ללא כוונת הרווח שנבדקו, 74% הוקמו בעשר השנים האחרונות לפרסום הדו״ח (2006-2016), ו-35% הוקמו בחמש השנים האחרונות (2011-2016). גם בקרב התקשורת המסחרית, נרשמה בשנים האחרונות עלייה בקבלת כספים ובשיתופי פעולה עם גופי תקשורת ללא כוונת רווח.

בשל מודל המימון האלטרנטיבי שלהם, רבים מארגונים אלה תרמו תרומה משמעותית לעיתונות החוקרת. למשל, הארגון האמריקאי פרופבליקה (ProPublica) זכה בפרס פוליצר בתוך שנים בודדות מהקמתו.

מימון

מודל העיתונות ללא כוונת הרווח ממומן ברובו באמצעות תרומות פרטיות וקרנות. למשל, אתר ״שקוף״ הישראלי ממומן באופן מלא על ידי תרומות מהציבור. כ-9,000 תומכים חודשיים מממנים את כלי התקשורת בסכום ממוצע של כ-330,000 ש״ח בחודש, שהם כ-36 ש״ח בממוצע לתורם. לעומת זאת, הארגון האמריקאי פרופבליקה מתבסס במידה רבה על מימון של קרנות. בשנת 2023 תרמו לארגון כ-55,000 תורמים, ומתוך 100 התורמים הגדולים של הארגון – כ-70 תורמים היו קרנות.

בשנת 2022, למעלה מ-50% מההכנסות של כלי תקשורת אמריקאים ללא כוונת רווח הגיעו מקרנות, וכ-30% מתרומות של אנשים פרטיים, כך על פי דו״ח של המכון האמריקאי לחדשות ללא כוונת רווח.

מודל העיתונות ללא כוונת הרווח עובד היטב כאשר ישנו ביקוש גבוה לשירות או מוצר מסוימים או כאשר השירות או המוצר חיוניים לחברה, אך השוק לא מסוגל לתמוך במימון היצירה ובהפצה שלהם בכוחות עצמו. במאמר שפרסם החוקר האמריקאי הארי בראון, הוא טען כי העיתונות ללא כוונת הרווח תוכל להשיג חופש עריכה גדול יותר אם תישאר שקופה באשר למקורות המימון שלה. בפרופבליקה מפרסמים באופן שקוף את פירוט ההכנסות המלא שלהם, את משכורות כתביהם והעמדות האידיאולוגיות של התורמים שלהם. גם בישראל, גוף העיתונות העצמאית ״שקוף״ מפרסמים את פירוט התקציב המלא שלהם באופן שנתי.

השפעת מודל המימון על התוכן

בעוד העיתונות המסחרית נתונה רבות ללחץ מגורמים ומשיקולים מסחריים בשל הצורך להישאר רווחיים, העיתונות ללא כוונת הרווח זוכה לחופש פעולה גדול יותר. במדיה המסחרית נרשמה עליה של כלי תקשורת המנמיכים את המחויבות שלהם לערכים עיתונאיים מקובלים, מפחיתים תקציבי עריכה ומוציאים לפרישה מוקדמת כתבים ועורכים – זאת על מנת לשמור על רווחים גבוהים אשר יספקו את המשיקיעים שלהם. אל מול אילוצים אלה של המדיה המסחרית, בולט היתרון המשמעותי של גופי תקשורת ללא כוונת רווח, והוא היעדר הצורך להיות רווחיים.

עיתונאים פועלים בהתאם לאינטרס הרווחיות של גופי התקשורת בהם הם עובדים – גם כאשר אינטרסים אלה מתנגשים עם הערכים האישיים שלהם. על כן בשל היעדר הלחץ המסחרי, העיתונאים העובדים בארגונים ללא כוונת רווח חופשיים לעבוד על סיפורים העשויים להיות פופולריים במידה פחותה, ואף זוכים לעבוד עליהם לאורך זמן ממושך יותר. זאת משום שאינם נתונים ללחץ לפרסם סיפורים פופולריים בתדירות גבוהה בכדי לממן את הארגון בו הם עובדים, כפי שמקביליהם בעיתונות המסחרית נדרשים לעשות. מייסד ״הטקסס טריביון״, גוף תקשורת ללא כוונת רווח הפועל בטקסס, אוסטין, קרא לעיתונות מסוג זה ״עיתונות ׳בה׳ הידיעה׳. עיתונות אשר לוקחת סוגיות חשובות ומורכבות ומציגה אותם בהקשר של יחס האזרחים עם ממשלתם״.

עם זאת, על אף הגידול בגופי תקשורת הפועלים ללא כוונת רווח אשר ממומנים על ידי קרנות ותורמים, גופים אלה עדיין מתמודדים בפני קשיים אתיים. למשל, תחנת טלוויזיה ציבורית גדולה בניו יורק דחתה מענק משמעותי שהוצע לה בעבור הפקת סדרה דוקומנטרית, בשל חשיפת קשריו של התורם לנושא הסדרה. כלומר, על אף היעדר הלחץ המסחרי, גופי תקשורת ללא כוונת רווח עדיין אינם חסינים בפני מניפולציות ולחצים כלכליים, ועל כן אינם בהכרח נקיים מאינטרסים. בדו״ח שנעשה בשנת 2016 על ידי המכון האמריקאי לעיתונות (American Press Institute) על ההיבטים האתיים של גופי תקשורת ללא כוונת רווח, נמצא כי מממנים רבים מממנים גופי תקשורת באותם האיזורים בהם הם פועלים בעצמם. במקרים כאלה, המממנים של גופי התקשורת עשויים להפעיל על העיתונאים לחצים להימנע מסיקור נושאים מסוימים הפוגעים באינטרסים שלהם. כמו כן, בדו״ח האמור נמצא כי 40% בלבד מגופי התקשורת ללא כוונת רווח דיווחו כי כתבו אמנות בנוגע למימון אותו יקבלו, וכשליש כתבו הנחיות המפרטות את מידת הקשר הנאותה עם המממנים.

עיתונאים העובדים בכלי תקשורת ללא כוונת רווח נוטים יותר לכלול פרשנויות ודעות בדיווחים שלהם, בהשוואה לעיתונאים העובדים בתקשורת המסחרית. כמו כן, עיתונאים אלה נוטים פחות לפרסום מידע המתבסס על עובדות בלבד, ופחות להניע לפעולה בדיווחיהם. כלומר, עיתונאים ללא כוונת רווח נוטים להציג עצמם כמומחים וכמחנכים באמצעות הענקת פרשנות לצד הדיווחים העובדתיים. זאת בניגוד לעיתונאים המסחריים, אשר נוטים בצורה מובהקת להניע לפעולה את קהל הקוראים שלהם, ומשתדלים להימנע מפרשנויות תוך דיווח המבוסס על מידע מאומת ועובדתי ללא משוא פנים.

בין מאי 2010 לספטמבר 2011, ״פרויקט העיתונות״ של מרכז המחקר פיו סקר 46 גופי עיתונות חוקרת שהוקמו לאחר 2005, ובחן את מידת השקיפות, ההטיה הפוליטית, מספר מקורות ההכנסה שלהם והפרודוקטיביות שלהם. ממצאי המחקר הראו כי במהלך תקופת זמן זו, גופי חדשות אשר נהנו ממספר גבוה יותר של מקורות מימון היו מאוזנים יותר מבחינה אידיאולוגית. מתוך כלל הארגונים שנבחנו, 56% תויגו כמוטים אידיאולוגית. כמו כן, נמצא כי גופי החדשות המוטים ביותר מבחינה אידיאולוגית נטו להיות ממומנים ברובם או במלואם על ידי ארגון-אב אחד. במקרים רבים נושאי הסיקור תאמו לנטייה הפוליטית של התורמים.

בישראל

שוק התקשורת הישראלי לוקה בריכוזיות גבוהה ובזיקות וקשרים בין גופים בתעשייה. אלה יוצרים אינטרסים חופפים בין גופי תקשורת ובין מסקרים למסוקרים ופותחים פתח להשפעה הדדית ביניהם. קשרים בין בעלי שליטה באמצעי התקשורת לבין מקבלי ההחלטות עשויים להתבטא בהשפעה על הסיקור הפוליטי. לכן התבססות על מודל של מימון המונים ללא כוונת רווח מעניק לכלי התקשורת הישראליים חופש פעולה רחב יותר.

בישראל ישנם גופי תקשורת רבים ללא כוונת רווח. אחד מגופי התקשורת המרכזיים בתחום הוא האיחוד בין שלושה כלי תקשורת מובילים: שקוף, העין השביעית והמקום הכי חם בגיהינום. השלושה מתמקדים בעיתונות חוקרת, ופועלים במודל כלכלי של מימון המונים ובעלות מלאה של תומכי המיזם, אשר זוכים לבחור את נושאי התחקיר של המיזם באמצעות הצבעות. כחלק מתנאי המיזוג, נקבע כי כלי התקשורת ישמרו על עצמאות, אך ינוהלו יחד על ידי שקוף.

בין גופי התקשורת הנוספים ללא כוונת הרווח ניתן למנות את זמן ישראל (מבית ״Times of Israel״) אשר נמצא בבעלותם המשותפת של המיליארדר האמריקאי סת' קלרמן והעיתונאי דייוויד הורוויץ; שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, הממומן על ידי קרנות אמריקאיות; ושיחה מקומית, הממומן על ידי תרומות מקרנות בינלאומיות ומישראלים.