לדלג לתוכן

משתמש:AlmaTsuy/ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת מנחם מאוטנר
שפת המקור עברית
סוגה עיון, משפט, תרבות
הוצאה
הוצאה מעגלי דעת
תאריך הוצאה 1993
מספר עמודים 167
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990012805210205171

ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי הוא ספר עיון מאת מנחם מאוטנר, המציג את מחקרו של מאוטנר על התמורות שחלו במשפט הישראלי בשנות ה-80 של המאה ה-20.

מאוטנר מקבל כהנחת יסוד שהתחוללו תמורות משמעותיות במשפט הישראלי בשנות ה-80 של המאה ה-20, ושהמחולל שלהם היה בית המשפט העליון.[1]

מתודולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה הפונקציונליסטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט מעוצב במידה רבה על ידי תהליכים ומתחים חוץ משפטיים.

הזיקה בין המשפט לתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט ותרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט כתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלת המחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה פשר ה"אקטיביזם" שהפגין בית־המשפט העליון בשנות השמונים? [...] מדוע עלה ה"אקטיביזם" בשנות השמונים?

גב הספר

האקטיביזם משקף מעבר של בית־המשפט מתפיסה שעל פיה יש להפעיל את מערכת המשפט תוך הצנעת המימד הערכי של המשפט לתפיסה המדגישה את המשמעויות הערכיות והחברתיות של המשפט. [...] בשנות החמישים פעל בית־המשפט כ"זר" בתרבות הישראלית: בית־המשפט פעל בשמה של מערכת ערכים ליברלית, בחברה שנשלטה על־ידי ערכים קולקטיביסטיים. בשנות השמונים, נסגר הפער בין בית־המשפט לבין חוגים נרחבים בחברה, ובית־המשפט הבליט את מעורבותו בתהליך העיצוב מחדש של התרבות הישראלית, שהחל מתחולל בסוף שנות השבעים.

גב הספר

הוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רון חריס טוען שתופעות מרכזיות שעליהן מדבר מאוטנר בהבחנה שלו בין שנות החמישים לשנות השמונים, החלו למעשה כבר בכבר בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, עוד כשמפלגת העבודה הייתה בשלטון ולפני שאהרן ברק החל לכהן כשופט.[2] לטענתו של חריס, תהליך המִשְׁפּוּט של מערכת היחסים בין הפרט לרשות.[3]

השופט אליקים רובינשטיין סובר שהצגת התפתחותו של המשפט הישראלי, כמגמה שהתאפיינה בהעברת מרכז הכובד מלשון הנורמה המשפטית לעבר מהותה של הנורמה, תוך מתן דגש לתכליות ולערכים העומדים בבסיסה, אינה עושה מלוא הצדק עם דור הראשונים בקרב שופטי בית המשפט העליון. לדעתו, הערכיות הייתה לעילא גם מנת חלקם של שופטי הדור הראשון, ומשימתם הייתה קשה אולי יותר משל יורשיהם, שכן אלה כבר יכלו ויכולים להביט אל ההנהגה במדינה ללא קושי, בגובה העיניים, לאחר שירדה אמינותם של גופי השלטון.[4]

רונן שמיר טוען ש.[5]

המחקר אשר שימש בסיס לספרו של מאוטנר תואר ע"י שי לביא כפורץ דרך ואבן יסוד בחקר המשפט בישראל.[6]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמ' 9
  2. ^ אסף לחובסקי, משפט ותרבות בישראל בפתח המאה העשרים ואחת, המשפט, כרך י"ד, דצמבר 2010, עמ' 715–723, בעמ' 716
  3. ^ המשפט הישראלי – השנים המעצבות: 1948–1977, עמ' 205
  4. ^ ע"א 10251/05 ברשף אילת בע"מ ואחר נ' פקיד שומה אילת, ניתן ב־19 בדצמבר 2007, פסקה ב' לפסק דינו של השופט רובינשטיין
  5. ^ הפוליטיקה של הסבירות: שיקול־דעת ככוח שיפוטי, עמ' 000
  6. ^ שי לביא, ביקורות ספרים: משפט ותרבות בישראל בפתח המאה העשרים ואחת, סוציולוגיה ישראלית י"ב, חוברת 1, אוגוסט 2010, עמ' 260–262, בעמ' 260