משתמש:AdirMonsan/סמגלוטיד

סמגלוטיד (בלועזית:Semaglutide) או בשמותיה המסחריים אוזמפיק (Ozempic), וויגבי (Wegovy) וריבלסוס (Rybelsus), היא תרופה סינטטית ממשפחת תרופות שהינם אגוניסטים להורמון-glucagon like peptide-1. התרופה פותחה בשנת 2012 על ידי חברת נובו נורדיסק, ואושרה בשימוש על ידי ה-FDA בשנת 2021. התכשיר משמש לטיפול תרופתי בסוכרת, ספציפית כטיפול קו שני לחולי סכרת סוג 2, אשר מצב הסוכרת שלהם לא השתפר בעקבות שימוש בתרופות אחרות לסכרת הניתנות במתן פומי. התרופה מחקה את פעילות ההורמון GLP-1 באמצעות קישור לקולטנים שלו באיברים השונים. התרופה משפיעה בכמה מישורים על רמות הסוכר: מגבירה הפרשת אינסולין מהלבלב ומדכאת הפרשת גלוקגון, ובכך מפחיתה את רמות הסוכר בדם. התרופה משפיעה גם על קולטנים במערכת העצבים ויוצרת תחושת שובע.

מנגנון פעולת ההורמון GLP-1 ההומני:

GLP-1 הוא אינקרטין (incretin), הורמון מטבולי המופרש מהמעי הדק לאחר ארוחה, ובעל יכולת להפחית את רמת הסוכר בדם ולהגביר את תחושת השובע. ההורמון נוצר על ידי תאי L האנדוקריניים שבמעי הדק, שבהמשך גם יפרישו אותו. הם מייצרים תחילה חלבון הנקרא proglucagon, ולאחר התרגום החלבון נחתך ומעובד לקבלת הורמון פפטידי GLP-1, באורך 30 חומצות אמינו.

GLP-1 מופרש מהמעי הדק לאחר ארוחה כתלות ברמת הגלוקוז בדם ואל איברי מטרה שונים:

• הפרשה אל הלבלב: בעת עלייה ברמת הגלוקוז בדם, ההורמון מופרש מהמעי הדק אל הלבלב ופועל שם בשני אתרים מרכזיים. ראשית, ההורמון נקשר לקולטני GLP-1 המצויים על תאי בטא בלבלב ומעודד הפרשה של אינסולין על מנת שגלוקוז יכנס לתאים.זאת באמצעות הגדלת מספר תאי בטא בלבלב, המושגת דרך עידוד התחדשות ויצירה של התאים ובמקביל עיכוב אפופטוזיס.

GLP-1 פועל במקביל גם על תאי אלפא שבלבלב ומונע מהם להפריש גלוקגון. הגלוקגון הוא הורמון שתפקידו להעלות את רמת הגלוקוז בדם דרך שחרורו ממאגרים בכבד. מחד הוא מעודד כניסה של גלוקוז לתאים ומנגד הוא מונע שחרור גלוקוז ממאגרי אחסון אל הדם. באמצעות שני תפקידים אלו ההורמון GLP-1 מונע היפרגליקמיה בדם ומסייע בהפחתת רמות הסוכר אצל חולי סכרת.

• הפרשה אל הקיבה: ההורמון GLP-1 נקשר גם לרצפטורים שלו בקיבה ומעכב את התרקנותה. בכך הוא מדכא את התאבון ומגביר את ספיגת הנוטריינטים והגלוקוז לאחר ארוחה, מה שמפחית גם כן את רמות הגלוקוז בדם.

• הפרשה אל מערכת העצבים: ההורמון GLP-1 מופרש גם אל מערכת העצבים, ונקשר לקולטנים שלו בגזע המוח ובהיפותלמוס ומגביר את תחושת השובע. בכך מושג אפקט ההרזייה בתרופות אגוניסטיות אל GLP-1, המהווה יתרון משמעותי נוסף בשימוש בהן ומפחית את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות. לכן עם יציאת תרופות אלו לשוק, הן זכו לפופולריות בקרב האוכלוסייה הכללית כאמצעי הרזייה, והן נמצאות כיום בשימוש לא רק בקרב חולי סכרת.

פרמקולוגיה:

התרופה semaglutide היא אגוניסט אל ההורמון האנושי GLP-1 והומולוגית אליו בכ-94%. השינויים בהורמון ההומני נעשו על מנת להתמודד עם פירוקו המהיר של ההורמון בגוף ע"י האנזים DPP-4. יצירת האגוניסט המלאכותי אפשרה להאריך את זמן מחצית החיים של ההורמון לכשבוע. השינויים במיקום 26 ו34 בחלבון נעשו במטרה להגביר את הקישור בין התרופה לבין החלבון אלבומין, ובכך להאריך את זמן הימצאות האגוניסט semaglutide בדם.

הוראות שימוש:

התרופה מאוחסנת בעט הזרקה, כך שניתנת דרך הווריד פעם בשבוע ביום קבוע, ללא תלות בזמני הארוחות. המינון ההתחלתי המומלץ הוא 0.25 מ"ג לזריקה שבועית למשך ארבעת השבועות הראשונים. בשבוע החמישי, רשאי הרופא להעלות את מינון ההזרקה אל 0.5 מ"ג. התרופה משפיעה בתוך 72 שעות ולמשך שבוע. במידה ולא מושג האפקט הטיפולי, רשאי הרופא להעלות את מינון התרופה עד למינון מקסימלי של 2 מ"ג לשבוע.

תופעות לוואי:

תופעות הלוואי הנפוצה ביותר היא בעיקר בעיות במערכת העיכול, בכ-10% מהמשתמשים. בעיות אלו כוללות: בחילות, הקאות, שלשולים, כאבי בטן ועצירות. תסמינים אלו יופיעו בעיקר בתחילת השימוש ויחלפו תוך פרק זמן קצר. אצל מטופלים עם בעיות לב עלולה להיווצר רטינופתיה (נזק לרשתית העין) 2.

תופעות לוואי נדירות יותר:

• היפוגליקמיה בשילוב עם תרופות סכרת נוספות- תסמינים המעידים על כך: סחרחורת, ראייה מטושטשת, חרדה, עצבנות או שינויים במצב הרוח, הזעה, דיבור מעורפל, רעב, בלבול או נמנום, רעד, חולשה, כאבי ראש, דופק מהיר ותחושת עצבנות.
• דלקת בלבלב.
• בעיות בכליות- בחולים עם היסטוריה של מחלה כלייתית, תופעות הלוואי של התרופה הגורמות לאיבוד נוזלים (שלשולים, הקאות) עלולות להחמיר את התסמינים בכליה.
• תגובות אלרגיות.
• גידולים בבלוטת התריס- במחקרים עם מכרסמים, Ozempic ותרופות נוספות האגנוסטיות אל GLP-1 גרמו לגידולים בבלוטת התריס.
• בעיות בכיס המרה: הכוללות כאבים בבטן העליונה וצהבת.

קונטרה אינדיקציות:

• לא לתת אותו עם תרופות נוספות המשתמשות כאגוניסט לGLP-1 רצפטור.
• היסטוריה משפחתית או רקע רפואי של קרצינומה בבלוטת התריס או סינדרום- Multiple Endocrine Neoplasia syndrome type 2.
• לא בטוחה ויעילה לשימוש בחולים מתחת לגיל 18.
• לא מתאימה לשימוש בקרב חולי סכרת סוג 1.

יתרונות השימוש בתרופה:

• זריקה פעם בשבוע.
• התרופה גורמת לשובע.
• מורידה את כמות האוכל הנצרכת ומסייעת לירידה במשקל.
• יעילה בהורדת רמות גלוקוז בדם.
• הפחתת הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולריים.

בבליוגרפיה: