משתמש:Adikatz/הרשימה למען ארץ ישראל

הרשימה למען ארץ־ישראל הייתה מפלגה שהתמודדה בבחירות לכנסת השביעית ובראשה עמדו ד"ר ישראל אלדד, ד"ר אהרון בן עמי ועמנואל כ"ץ וסימנה "כן". המפלגה זכתה ב-7,591 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

עקרונות ודרכים של הרשימה "למען ארץ ישראל" – כן [1]

המטרה

מלחמת ששת הימים הוכיחה את הכורח ואת היכולת לקיים ישראל גדולה, ואת אי־אפשרות קיומה של ישראל קטנה. הציונות, שתפקידה גאולת ישראל, יכולה להתגשם רק בארץ ישראל השלמה.

הבעלות על הארץ

העם היהודי הוא בעליה היחיד ו"הבלעדי" של ארץ ישראל ואין לעם זולתו זכות כלשהי עליה, או על חלק ממנה.

הגבולות

ארץ ישראל המערבית היא בידינו. אין זו ארץ ישראל בגבולותיה המוגדרים בתורה בהגיון גאופוליטי, אך היא תנאי מינימלי לקיומה הביטחוני ועצמאותה הכלכלית של מדינת ישראל. יש להרחיב את הריבונות הישראלית על כל השטחים המשוחררים ולמלא אותם באמצעים ממלכתיים — ישובים יהודיים עירוניים (חברון עילית, שכם עילית, יריחו עילית! וכפריים מכל הסוגים כמצוות הציונות מאז ומתמיד.

השלום

המחדלים ההתיישבותיים וההכרזות על נכונות לוויתורים ונסיגות רק מגבירים בלבות האויבים את התקווה לשלוט בארץ, דוחפים בהכרח את הנוער הערבי לזרועות ארגוני הרצח והחבלה ומונעים את הסיכויים לשלום. השלום, שהוא חזון נביאי ישראל, היה מותנה בעיניהם, ומותנה גם היום בגאולת ישראל. תנאי מוקדם לכל שלום הוא — הכרת האויב בגבולות הנוכחיים (קווי הפסקת האש) כגבולות מדינת ישראל.

פתרון הבעיה הערבית-בהגירה

הערבים לא היוו מעולם עם בארץ הזאת ולא הקימו בה מדינה. למיעוט הערבי הנכון להשלים עם חיים בשלטון ישראל, שמורות כל הזכויות האזרחיות. אך להמונים הערביים שלא ירצו, או בלחץ מבחוץ, לא יוכלו להשלים עם שלטון זה, והרוצים בשלטון ערבי, הפתרון ההגיוני וההומניטרי ביותר הוא: הגירתם המאורגנת אל אחת מ־15 מדינות ערב ששטחן גדול מכל אירופה, והן עשירות ומתפתחות. פתרון זה של חילופי אוכלוסין ננקט בימינו לגבי עשרות מיליונים בין הודו ופקיסטן, בין יון וטורקיה, בין פולין ורוסיה ועוד. דרך זו יש לעודד באמצעים ממלכתיים ובינלאומיים. כל פתרון הוא בלתי מציאותי וירבה שפיכות־דמים.

יהדות רוסיה

דאגתנו הלאומית העליונה היא הצלת היהדות השבויה ברוסיה ושרידי היהדות בארצות ערב. על ישראל לעמוד בראש החזית הלוחמת לשחרור זה, להעברת המיליונים למולדתם.

אמונת ישראל

ישראל ותורתו חד הם: תולדות העם היהודי, אחדותו ורציפות תרבותו מחייבים את המשכיותו של שילוב זה. ההתפתחות ההיסטורית בדורות האחרונים הרחיקה חלקים גדולים של העם מערכי דת ומסורת. השיבה אליהם היא ענין לתהליך תחיה אמונתית ורוחנית בדרכי חינוך.

ירושלים

ירושלים לא תהיה עוד, אף לא בחלקה, בפיקוח זרים. הר הבית על כל מבואותיו ובכל שטחו, הוא בבעלות ישראלית בלעדית.