משתמש:Adigaboy/טיוטה

המנהגים האדיגאיים

האדיגה ה'אבזה חינכה לנדיבות וקבעה כללי אירוח יוצאי דופן. כך למשל, אם אורח הביע התפעלות מחפץ מסוים שנמצא בבית המארח, יחוש המארח חובה להעניק לאורחו את החפץ הזה. בן האדיגה מחונך להיות ער למצוקת הפרט ולהגיב בהגשת הסיוע הנדרש. יסוד חשוב הוא הענקת כבוד למבוגרים ואלה מצידם שומרים על כבוד הצעירים אינם מקלים בהם ראש אלה מניחים ומדריכים אותם

לאישה יש שיוויון זכויות מלא בחברה הצ'רקסית אי אפשר לכפות עליה על נישואין בניגוד לרצונה. זכות ההחלטה לגבי נישואין שמורה לשני בני הזוג המיועדים בלבד. כל ניסיון לפגוע בזכות זו עלול להיכשל משום שהאדיגה ה'אבזה מציעה לזוג פתרון שבו הוא יכול לעמוד כנגד לחצים שמפעילים עליו בני המשפחה,מבלי לפגוע בכבודם,בכבוד המשפחה או השבט.פתרון זה ידוע בשם צ'קקנ, שפירושו הסתננות או התגנבות.

איך מתבצע תהליך הצ'קקנ?

כאשר מקנן החשד שבני משפחתו של אחד מבני הזוג המיועדים מעוניינים לסכל את החלטת הנישואין, מכין הגבר בית אשר מוכן לקלוט את הכלה לעתיד.המנהג הצ'רקסי מחייב את הבית שאליו פנה הצעיר להיענות לבקשה. החתן המיועד מוצא אישה נשואה ומתלווה אליו למפגש עם בחירת ליבו.הכלה לעתיד אוספת את חפציה ומחכה למועד ביציע הצ'קקנ, שמותאם מראש גם הגבר. בדרך כלל משתדלים לכוון את האירוע כך שיתרחש חצי שעה לאחר השקיעה, מועד בו קיימת סבירות גבוהה שאם הכלה תהיה עסוקה ואפשר יהיה להתחמק מהבית מבלי להיראות. בעל הבית שקולט את הנערה מכין כלי נשק ושלושה כדורים. במועד שתואם מראש מגיע החתן לבית הכלה בלוויה האישה הנשואה. בימינו הוא משתמש רכב, אך בעבר הוא הגיע רכוב על סוס. הוא אוסף את כלתו , שמתגנבת מן הבית ומביא אותה אל הבית הקולט. בהגיע הזוג אל הבית מגרש אותו מיד בעל הבית משום שבני הזוג עדיין נשואים. הוא נוטל את כלי הנשק, מגיע למקום נישא, ויורה שלוש יריות באוויר-אות מובהק וברור לכל קהילה צ'רקסית באשר היא: בזה הרגע מתבצע צ'קקנ! על בעל הבית הקולט החובה להודיע להורי הכלה את שמתרחש,אם בעצמו אם באמצעות נציג. משמגיעה ההודעה לבית הורי הכלה מתבטלות כל ההתנגדויות הממשיות או המדומות לחתונה. לפני אבי הכלה עומדת הברירה לקבל את ההתגנבות בעצמו או למנות נציג שינהל עבורו את המשא ומתן עם בעל הבית הקולט.עפ"י רוב נשלחת נציגה שמשוחחת בארבע עיניים עם הכלה המיועדת על מנת לוודא כי מהלך העניינים התבצע מרצונם החופשי של שני בני הזוג ולא אירעו שוב מעשים של כפייה.

המסורת הצ'רקסית אוסרת על נישואי קרובים, האסור הזה הוא כה חמור עד כי בקווקאז נאסר על נישואין בין בני אותו הכפר. הטעם לכך נעוץ באורח החיים הצ'רקסים, הכפרים הקטנים שימשו מרכזים אלייהם שבו הגברים כל פרק זמן מסוים. בכפר נותרו הנשים, הילדים והזקנים. לרוב זו הייתה משפחה מורחבת, שנשיה טיפלו בכל הילדים והניקו לא רק את צאצאיהן הישרים אלא גם אחרים שלא הצליחו לינוק מאמם, על פי ההלכה האיסלמית וכנראה גם על פי המנהג הצ'רקסי, ההנקה המשותפת יצרה בין הילדים מעמד של אחים ואחיות. כדי למנוע נישואי קרובים חייב המנהג להינשא לבני כפר או בני שבט אחרים.