משתמש:שרון מור/סולנות

סולנות היא היכולת או החוויה בה האדם בוחר להיות עם עצמו, לעסוק בפעילות או בחוויה המשמעותיים לו, וליהנות מכך. הפעילות יכולה להיות רוחנית, יצירתית, תפקודית, של פנאי או כל פעילות אחרת, בכל מקום שהאדם בוחר, עם או ללא נוכחות אנשים אחרים. לכל אדם יש העדפות משלו לגבי המערך בו הפעילות מתרחשת. הסולנות אינה תלויה בתנאים חיצוניים כלשהם. הסולנות היא חוויה חיובית שנבחרה על ידי האדם העוסק בה. סולנות היא מושג ישן חדש. באנגלית המושג הוא Solitude Positive ואין לו תרגום חד משמעי בעברית. בספרות היפה הסולנות היא תכונה של משוררים למשל, שזקוקים לזמן עם עצמם כדי לחוות התעצמות נפש ולשרות בצל המוזה שתסייע להם לכתוב, או של מאוהבים המיוסרים שזקוקים לזמן כדי לסדר את מחשבותיהם(Thoreau & Black, 2013). לעומתם, בספרות המקצועית הסולנות הושוותה לבדידות, לבידוד חברתי או למצבים אחרים. אך לסולנות יש משמעות אחרת.

השוואה בין מצבים דומים לסולנות, לסולנות עצמה

הסולנות השוותה למצבים שונים בספרות המקצועית. מצבים שונים של התנהגות יחידנית או של מיעוט אינטראקציות חברתיות יכולות להיות מקושרות לסולנות. למשל הימנעות מאינטראקציה חברתית או התנהגות אנטי סוציאלית (Goosen et al., 2009; McCutcheon, Aruguete, Scott & Von Waldner, 2004)חוסר מוטיבציה לאינטראקציה חברתית ((Carestensen, 1993, העדפות להתבודדות (Coplan & Weeks, 2009; Wang et al., 2013), נסיגה חברתית וביישנות (Rubin, Coplan & Bowker, 2009) או חרדה וחוסר חיברות (Spangler & Gazelle, 2009). הסולנות הושוותה גם לתכונות אישיות כגון מופנמות (Cobb-Clark & Schurer, 2011; Coplan & Bowker, 2013; Costa & McCrae, 1990, 2006), אך בעיקר הושוותה הסולנות לבדידות ובידוד חברתי. בדידות היא התחושה הסובייקטיבית של האדם כי הוא לבד, ללא רשת חברתית תומכת (Cacioppo & Hawkly, 2003). התחושה היא תולדה של הפער בין הציפיות של האדם לאינטראקציה חברתית לעומת האינטראקציות המתרחשות בפועל. לעומתה, בידוד חברתי הנו אובייקטיבי, ונמדד בכמות הקשרים החברתיים הקיימים בפועל (Perlman & Peplau, 1998): למשל בגילאים מבוגרים, לאחר פרישה מהעבודה, כשהילדים רחוקים מהוריהם הזקנים, וכשהזקנים מאבדים - מטעמים אובייקטיביים הקשורים בנסיבות החיים - את הקרובים להם כגון חברים ובני זוג (Dykstra, Van Tilburg & Gierveld,2005; Larson, Zuzanek & Mannell, 1985).התוצאות של בדידות ובידוד חברתי עלולות להיות הרות אסון. הן נמצאו קשורות למועקה והתדרדרות במצב הנפשי והפיזי (Cornwell & Waite, 2009), לדיכאון (Bergland, Tveit & Gonzalez, 2016) ואפילו למוות (Stravinski & Boyer, 2001; Holt-Lunstad, Smith, Baker, Harris, & Stephenson, 2015). אלו התולדות השליליות של היות האדם לבדו. לעומתן הסולנות שונה במהותה. הסולנות היא היכולת או החוויה בה האדם בוחר להיות עם עצמו מבלי להרגיש בודד, עם או ללא נוכחות אחרים (Long & Averill, 2003).בעוד בדידות ובידוד חברתי נתפסים כקורים ללא מעורבות פעילה של האדם, בסולנות הבחירה בעיסוק היא רצונית (Nicole, 2005) ומאפשרת חווית הנאה. בסולנות, הפעילות יכולה להיות רוחנית, יצירתית, תפקודית, של פנאי או כל פעילות אחרת (Long et al., 2003). לכל אדם יש העדפות משלו לגבי המערך בו הפעילות מתרחשת. הסולנות אינה תלויה בתנאים חיצוניים כלשהם. זוהי חוויה חיובית שנבחרה על ידי האדם העוסק בה. לעיתים הסולנות עלולה להיראות למתבונן מבחוץ כאילו האדם הסולני "אינו עוסק בדבר": הוא בוהה בעלי העצים מחלונו, הוא חושב על יקיריו, מתרפק על עברו, חושב על בניית עתידו, או על פתרון לבעיות שהוא חווה.

סולנות במהלך החיים

סולנות משתנה במהלך החיים (Larson, 1990, 1997). תחילתה בילדות, עת הפעוט לומד לשחק פרקי זמן מתמשכים בעצמו, כאשר המטפל בו נמצא בסביבתו הקרובה. התנסות זו מותנית באינטראקציה חיובית מוקדמת עם האם הטובה דייה (Winnicott, 1958) המאפשרת התרחקות בטוחה ממנה. ככל שהפעוט נחשף ליותר התנסויות חיוביות, כך הוא לומד ליהנות מהאפשרות להיות עם עצמו. בעודו מפנים את דמות האם, הוא לומד להתרחק ממנה בבטחה וללא פחד (Coplan, Ooi & Nocita, 2015). למרות שיש פוטנציאל לפחד בעת השהייה לבד, הפעוט לומד כי זמן הסולנות יכול להיות מהנה ופרודוקטיבי (Larson, Csikszentmihalyi, & Graef, 1982). ככל שהגיל עולה, היכולת ליהנות מהזמן לבד עולה (בתנאי שהמודל לסולנות הופנם באופן חיובי). עם זאת, במידה והסולנות היא חוויה מלחיצה תתכן הימנעות ממנה (Detrixha Samstag, Penn, & Wong, 2014; Larson, Csikszentmihalyi, & Graef, 1982; Winnicott, 1958). מתבגרים נהנים מסולנות כאפשרות ליצירה, לגילוי ולגיבוש זהותם (Erikson, 1959, Galanaki, 2017). מבוגרים וזקנים נהנים מסולנות ומשתמשים בה כדי לנוח, להינות, להירגע, ליצור, להרהר ולתכנן (Long & Averill, 2003). סולנות היא נכס חשוב בכל גיל ומהווה חלק אינטגראלי בהתמודדות עם ופתרון לבדידות (Bucholtz, 1997; Davies, 1996; Nicloe, 2005), ועם זאת נמצא כי רבים חסרים את המיומנות ליהנות ממנה (Rokach & Brock, 1998).

יתרונות הסולנות

לסולנות יתרונות רבים. היא מאפשרת חופש בחירה, חופש ממגבלות חברתיות, גילוי עצמי ותחושה של קרבה אל העצמי ואל האל (Long, Seburn, Averill & More, 2003). היא התשתית ליצירתיות בקרב מתבגרים (Csikszentmihalyi, 1996), מאפשרת בחינה פנימית, מודעות ואיזון בין הצרכים לחברתיות והצרכים לסולנות (Thomas, 2017). היא מאפשרת שימוש בדמיון לשם פתרון בעיות (מה היה קורה אם...), שינוי צורת חשיבה והעברת זמן באופן רגוע וחיובי (Long & Averille, 2003). הסולנות מאפשרת סוג של בריחה מעול העולם, חוסר התמודדות עם טרדות היום או עם הדרישות לנאותות חברתית (Goffman & Berger, 1974).היות וכך היא תורמת לאיכות החיים ומעלה תחושת רווחה (Larson, Csikszentmihalyi, & Graef, 1982). בנוסף, היא מאפשרת תחושת אינטימיות ורגשות כגון ביטחון בעצמי, חיבור לאחרים, סיפוק עצמי ואמון ביכולות (Nisenbaum, 1984; Oliver, 1991). למנהלים היא פותחת את האפשרות למיקוד טוב יותר, הובלה, הוגנות, מודעות לאתיקה ואיזון בקבלת החלטות (Akrivou, Bourantas, Mo & Papalois, 2011). ישנו אפקט ביולוגי לסולנות בהפרשת הורמוני לחץ שמעלים יכולת למידה, זיכרון ורגשות ומווסתים את פעילות המערכת האימונית/ החיסונית ( Miller, Chen & Zhou, 2007; Pauly et al., 2016; Frodl & O'Keane, 2013). תפקודים קוגניטיביים כגון בוננות, הסקת מסקנות ואנליזה וסינתזה ודדוקציה מתאפשרים בעת סולנות ומאפשרים מודעות גבוהה יותר להתרחשויות (Berkowitz, 2010). ניתן לראות קווי דמיון בין המיינפולנס לסולנות ובאמצעות סולנות ניתן להגיע למוארות ולשלווה (Baer, 2003; Tang & Posner, 2013). הסולנות תורמת לרווחת האדם (Well being) בכל גיל ובמיוחד בזקנה, בה הקשרים החברתיים מתמעטים עקב נסיבות החיים (Palgi et al., 2012) ובה הזקנים מבלים יותר זמן עם עצמם.

סוגי הסולנות

ישנם מספר סוגים של עיסוקים או חוויות/ התנסויות בזמן הסולנות וניתן לחלקם באופן כללי למספר קטגוריות: יש הנהנים מסולנות כשקט: הסולנות מאפשרת "להיות עם עצמי בלי שאיש מפריע לי", "לקבוע את קצב הדברים לעצמי", "לנסוע במכונית עם הרדיו ולתת למחשבות שלי לחלוף". יש הרואים בה סוג של חוויה דתית או רוחנית: למשל "אני מתפלל כשאני עם עצמי", "לעסוק במחשבות דתיות או רוחניות כשאני עם עצמי עושה לי טוב", "כשאני עם עצמי אני מרגיש טוב כשאני יודע שיש מישהו או משהו ששומר עלי". הסולנות היא גם דרך לסדר את המחשבות ולהוריד לחץ: לדוגמא: "בזמנים שאני בלחץ אני נהנה להיות עם עצמי כדי לנקות את הראש", או "כשאני מרגיש שאני עומד לאבד שליטה אני זקוק לזמן עם עצמי כדי להירגע". אחרים ציינו את הסולנות דווקא כחוויה בטבע או בחו"ל: "אני נהנה להיות עם עצמי בחו"ל או בעיר זרה" או "הגינה שלי היא המקום הנעים להיות בו עם עצמי", ו"כשאני בים אני נהנה להיות עם עצמי". אך יש כאלו שרואים בסולנות מצב המאפשר אסקפיזם: "לשחק במחשב או בנייד גורם לי לתחושה טובה", לעשות פעילות כמו ריצה בלי לחשוב יותר מדי" או "אני נהנה להביט בטלוויזיה עם עצמי בלי לחשוב יותר מדי". ויש גם סולנות כדרך להגיע להישגיות: "אני זקוק לשקט שלי על מנת להצליח בחיי ולהגיע להישגים" או "כשאני עם עצמי אני יכול לתכנן את עתידי" "או "כדי להגיע ליצירתיות או ליכולות הכי טובות שלי". ויש גם קשר בין סולנות וחברה: "אני לא צריך לדאוג לאף אחד כשאני עם עצמי במחשבות שלי" "ו"גם אם אני בקשרים עם אחרים, חשוב לי להיות פרק זמן עם עצמי", וגם אנשים אינם פוסלים את האפשרות להיות חברותי ועדיין לרצות בסולנות: "לא הייתי רוצה להיות בודד אך הייתי רוצה להיות עם עצמי מדי פעם". ישנן עוד דרכים לסווג סולנות כגון לפי תוצאות הסולנות או לפי הפעילות שעושים בעת הסולנות.