משתמש:שמואל כריף/שמואל כריף

ר' שמואל כריף בר' אהרון זצ"ל היה שוחט, חזן ומורי של ק"ק תימן בהרצליה והשתייך לקבוצת הבלדי - דרדעי. מורי כריף נולד בעיר צנעא שבתימן בשנת ה'תרפ"ט ליצירה כבן זקונים להורים מורי אהרון כריף זצ"ל ולמרת שודייה כריף ז"ל. מורי שמואל התחתן עם בת אחיו והתגרש ממנה לאחר מספר חודשים, והתחתן עם הבת של מורי סאלם ראייבי, מרת נעמי ראייבי. לאחר החתונה עלה עם אשתו הטרייה לארץ ישראל. הם השתכנו במחנה העולים בעין שמר ולאחר מכן בראשל"צ ולבסוף עברו לגור בהרצלייה. מורי שמואל עבד בביה"ח אסף הרופא. בשנת ה'תשי"ד ליצירה שהיא השנה החמישית לעלייתו ארצה, החל לכתוב את ספרו אשר קרא אותו: "זיל גמור" ליקוטים מהלכות רבנו משה בן רבי מימון הדיין זצ"ל. מורי כריף שימש כחזן וכמורי בביהכ"נ "אבי דוד" שבהרצליה והנעים את שומעיו במיוחד בתפילות ימים נוראים כמו יראים שלוחוני של יוה"כ, ומוסף של ראה"ש לאהבת התפילה וליראת ה' יתברך. מורי מעולם לא פקפק באמונתו בה' יתברך. מורי כריף הוציא לאור את ספרו בעודו חולה בשנת ה'תשנ"ט ליצירה (31.8.1999). בצער רב וביגון קודר מורי שמואל כריף נפטר בח' חשוון ה'תש"ס. מורי זצ"ל המנוח ע"ה זלה"ה, השאיר אחריו שני ילדים ואישה אוהבת, ואת ציבור מתפללי בית הכנסת בהרצלייה כ"יתומים ללא מנהיג". ועל אנשים כאלה נאמר: "חבל על דאבדין ולא משץכחין".