לדלג לתוכן

משתמש:שלומי 12432/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של שלומי 12432.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של שלומי 12432.
נחלת הר חב"ד
מידע
שם נוסף נחל'ה, חב"ד
עיר קריית מלאכי
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך ייסוד תשכ"ט
על שם חב"ד
אוכלוסייה כ−1,500

שכונת נחלת הר חב"ד (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר קריית מלאכי, התייסדה ביוזמת מנחם מנדל שניאורסון [1]. נכון לשנת 2023 מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-1,500 משפחות חב"דיות[2] ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש והשלישי בגודלו בעולם (לאחר כפר חב"ד וקראון הייטס).[דרוש מקור] השכונה נוסדה בשנה תשכ"ט

בעקבות העליה מגאורגיה, הורה הרב מנחם מנדל שניאורסון לאתר מקום מתאים להקמת שכונה לעולי גאורגיה, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב בנימין גורודצקי, אפרים וולף ושלמה מיידנצ'יק שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מברית המועצות, שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים[דרוש מקור].

התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד עם מר לובה אליאב סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גאורגיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גאורגיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי בקרית מלאכי עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים.[דרוש מקור] הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו לקרית מלאכי והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם הרבי. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק[3] מכ"ג ינואר 1968: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר טוב בהנזכר לעיל"[4].

בהוראת הרבי, הרב בנימין גורודצקי והרב אפרים וולף אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גאורגיה. ומספר ימים לפני שבת זכור הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה[5]. באותם ימים עשרות משפחות עולי גאורגיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.

בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.

בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול.

הרב ירוסלבסקי – רב השכונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד [6].

הרחבה ואיחוד השכונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 בקצה הצפוני של השכונה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.

פס חב"ד – הרבי מליובאוויטש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין השכונה ורחוב יגאל הורביץ, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת כרמי הנדיב. למכרז קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה נקרא הרחוב בשם הרבי מליובאוויטש.

התפתחות הנחל'ה לפי שנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1968 – הקמת תלמוד תורה חב"ד, נוסד בי"ס בנות חב"ד.
  • 1969 – הקמת בי"ס למלאכה.
  • 1970 –הקמת גמ"ח עבור תושבי נחלה.
  • 1971 – הקמת ועד נחלת הר חב"ד , הקמת את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד).
  • 1975 – חנוכת בית כנסת המרכזי – בית אליהו (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.
  • 1977 – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד.
  • 1979 – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.
  • 1983 – נוסדה ישיבת בית הר"מ.
  • 1984 – נוסד תיכון בית חנה.
  • 1986 – חנוכת קומפלקס בית חנה.
  • 1997 – חנוכת מקוה חיה מושקא.
  • 2014 – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.
  • 2018 – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות[7].
  • 2022 – חנוכת המקווה המפואר "מי משה".
  • 2023 – חנוכת מעון חב"ד – חמ"ה סניף שני בשכונת המחנה על-ידי ועד נחלת הר חב"ד וארגון חמ"ה, נוסד בית הוראה

בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:

כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:

  • מקוה חיה מושקא בניהול ועד נחלת הר חב"ד. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.
  • "המקווה החדש מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.

מוסדות חינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תלמוד תורה חב" דאו נחלת הר חב"ד למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: אהרן מנגמי
  • בית ספר חב"ד בנות – מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב יהושע מונדשיין), גב' יהודית סירוטה, הרב יוסף מעטוף, גב' רחל הבר.
  • תיכון בית חנה – מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.
  • בית הספר למלאכה – מנהל: הרב אלימלך הרצל. מנהלים בעבר: הרב יוסף הרטמן, הרב מרדכי ליפסקר.
  • מעון יום חמ"ה – מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.
  • ישיבת תומכי תמימים.
  • ישיבת בית הר"מ – ראש הישיבה הרב שלום בער כהן. מנהל: הרב נתן וולף.
  • כולל אברכים – חמ"ה (התייסד על פי הוראת הרבי) – ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב אברהם זלצמן, הרב מענדל ווכטר.
  • כולל תפארת זקנים. – בבניין ובתמיכת חמ"ה. מנהל: הרב שמואל יחזקאל כהן.
  • ישיבת ערב – מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי[9]

בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב ליפא קורצוויל: בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב מרדכי קוזלינר, ובבית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד[10].

במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול במבצעי הרבי בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.

הנחה במשך שנים את ארועי שמחת בית השואבה, תהלוכת ל"ג בעומר, ועוד בנחלת הר חב"ד. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה[11].

תפקידים בקהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגיעת הטיל בנחל'ה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר"ח כסלו תשע"ג במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הנחלה של הרבי • סקירה לרגל 55 שנה להקמתה של הנחל'ה, באתר חב"ד אינפו, ‏22 במרץ 2024
  2. ^ במוסף מהפכנים של כפר חב"ד סוכות תשפ"ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של שבועון כפר חב"ד - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500
  3. ^ שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85
  4. ^ אגרות קודש
  5. ^ ביניהם משפחת הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב אברהם אלתר הבר, משפחת הרב אלחנן יעקובוביץ, הת' פתחיה ליפסקר ועוד.
  6. ^ הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, שבועון בית משיח 219
  7. ^ התפתחות לפי שנים על פי: שניאור זלמן ברגר, הנחלה של הרבי, עמוד 6.
  8. ^ תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261
  9. ^ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב
  10. ^ שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, 1341
  11. ^ השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרביתבנית:Col