משתמש:קוונטום דוץ/לא יהיה לנו לאן לחזור
מידע כללי | |
---|---|
מאת | יובל שטייניץ |
שפת המקור | עברית |
סוגה | מותחן מדעי-בדיוני |
מקום התרחשות | האלפים הצרפתיים, החלל החיצון |
תקופת התרחשות | 2037–2045 |
הוצאה | |
הוצאה | כנרת, זמורה, דביר |
תאריך הוצאה | ספטמבר 2022 |
מספר עמודים | 208 |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | מסת"ב 978-965-574-686-0 |
הספרייה הלאומית | 997012432353905171 |
לא יהיה לנו לאן לחזור הוא מותחן מדעי-בדיוני מאת הפילוסוף והפוליטיקאי לשעבר יובל שטייניץ. הספר נכתב לאחר פרישתו של שטייניץ מהמערכת הפוליטית, ויצא לאור בספטמבר 2023 בהוצאת כנרת, זמורה, דביר.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]יובל שטייניץ כיהן בתפקידים בכירים במערכת הפוליטית למעלה משני עשורים. בין היתר שימש כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, כשר האוצר, כשר האנרגיה וכשר למודיעין ולנושאים אסטרטגיים. את הספר החל לכתוב שעות אחדות לאחר הודעתו על פרישתו מהחיים הפוליטיים, והוא שונה מכל ספריו הקודמים, אשר היו ספרי עיון. עם זאת, לדבריו של שטייניץ, מטרת הספר להזהיר מכך שבכל ציוויליזציה יש מנגנוני השמדה עצמית – והספר אמור להעלות את הנושא למודעות הציבור, לא כדי לעצור את הקידמה המדעית והטכנולוגית, אלא כדי ליצור מנגנונים שיאפשרו למזער את הסיכון של השמדה עצמית.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הספר מתרחשת בשנת 2037, כאשר אותות מסתוריים מהחלל החיצון נקלטים בטלסקופי רדיו. משימת פענוח האותות מוטלת על פרופ' ויליאם ווגמן, פיזיקאי יהודי-אמריקאי העומד בראש מרכז המחקר CERN, ואשר עשה את הונו המדעי מתאוריה הגורסת כי ניתן לייצר תקשורת בין כוכבית באמצעות מאיצי חלקיקים. צוות בינלאומי ורב-תחומי בראשותו של ווגמן מצליח להתחקות תוך זמן קצר אחר מקור האותות: כוכב הלכת פורבס שנמצא במערכת פרוקסימה, המרוחקת כ-4.2 שנות אור מכדור הארץ.
הגעת האותות מישות חוצנית מתקבלת בתדהמה. אל הצוות מצטרף מומחה לצפנים, פרופ' ניסן שלח מישראל, אשר מצליח לזהות את דפוסי האותות. מתברר שיושבי פורבס הצליחו להקים מאיץ חלקיקים משוכלל, המקדים את ההתפתחות המדעית בכדור הארץ, והם משתמשים בו על מנת לתקשר עם האנושות. תכניות הבנייה של המאיץ נשלחות אף הן, ובכך האנושות מקבלת הזדמנות לבצע קפיצת דרך מדעית.
משניכר כי החוצנים הם בעלי כוונות טובות, ובאין יכולת לתקשר עמם בחזרה – מחליט האו"ם לשגר כוח משימה אל כוכב הלכת המרוחק, זאת במקביל להקמת מאיץ חלקיקים חדש ב-CERN, זהה לזה שבפורבס. הצוות המדעי בראשותו של ווגמן ממריא לפורבס בחללית משוכללת שמסוגלת להאיץ למהירות של עד 98% ממהירות האור, ובכך להשלים מסע אל כוכב הלכת תוך ארבעה חודשים בלבד; בינתיים, בכדור הארץ אמורות לחלוף שמונה שנים תמימות, כאשר הפער בין הזמנים נובע מתורת היחסות.
תוך עמידה בלוחות זמנים דחוקים, מצליחים מדעני CERN בהובלתו של המנהל החדש, פרופ' פון ליידר, להתקדם במשימת הקמת המאיץ החדש – כאשר המטרה שניצבת לנגד עיניהם היא הקמתו במועד שבו יחודש הקשר עם המשלחת, אשר באופן מתוכנן, במהלך מחצית מדרכה לא תוכל ליצור קשר עם כדור הארץ. במהלך הקמת המאיץ מתעוררים קשיים לנוכח התקוממות אנרכיסטית חובקת עולם, אשר מתנגדת ליצירת קשר עם ישויות חוצניות – הן מטעמים דתיים, הן מטעמים של פחד מהבלתי נודע. קשיים אלה, שמגיעים לכדי פגיעה פיזית במתקני CERN ובעובדיו, מעכבים במקצת את הקמת המאיץ, מה שיתברר כקריטי. כמו כן, במחציתו הראשונה של המסע, מודיעים אנשי ועדת פרס נובל לפרופ' ווגמן השוהה בחללית, כי הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה, והוא יוענק לו עם חזרתו לכדור הארץ.
בהגיעם לאזור כוכב הלכת פורבס, מתגלה לעיניהם של חברי המשלחת דבר מזעזע: כוכב הלכת נעלם כלא היה. לאחר בירור מעמיק ונחיתה על ירחו של פורבס, גלילאו, מבינים חברי המשלחת שהפעלתו של המאיץ על פני פורבס לוותה ביצירתו של חור שחור. החור השחור שאב לתוכו את כוכב הלכת ולא נותר ממנו דבר. חברי המשלחת מבינים מיד, שאסור בשום פנים ואופן להפעיל מאיץ דומה על פני כדור הארץ, מחשש שגורלה של האנושות יהיה זהה.
בתושייה רבה, תוך שיגור טיל המכוון למרכזו של החור השחור ותוך שימוש בתהליך פנרוז, הם מצליחים לנצל את שדה הכבידה העוצמתי של החור השחור כדי להאיץ למהירויות גבוהות אף יותר. הם מחליטים שאם יצליחו להזהיר בזמן את יושבי כדור הארץ ולהצילו, הרי שעל האנושות לקבוע ולגבש מעתה והלאה מנגנוני הגנה סדורים מפני ניסויים בעלי תוחלת נזק גבוהה, בדגש על אלה המגלים טפחים חדשים בטבע. זאת, תוך פגיעה מינימלית ככל האפשר בהתקדמות המדעית.
במחצית דרכם חזרה לכדור הארץ, מצליחה המשלחת לחדש את התקשורת עם CERN, רגעים אחדים לפני הפעלת המאיץ, וזאת באמצעות מכשיר קשר המבוסס על שזירה קוונטית. על אף התנגדויות מצד מנהיגי העולם שנוכחים בטקס וחוששים שמא מדובר בהונאה מצד ההתקוממות האנרכיסטית, מורה פרופ' פון ליידר על השבתת המאיץ כליל. כדור הארץ ניצל, ופון ליידר זוכה בפרס נובל לשלום. עם חזרת המשלחת לכדור הארץ, מתקיים טקס הענקת פרס נובל לווגמן ולפון ליידר.
מבנה ואלמנטים מציאותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל אחד מפרקי הספר נפתח בתקציר. הספר כולל 15 פרקים, וכן אחרית דבר ותודות. קוראיו הראשונים של הספר היו עמית סגל ודב חנין, ולצורך כתיבתו הסתייע שטייניץ בגיסו, פרופ' נעם ניסן (אשר על דמותו מבוסס ניסן שלח), וכן בפרופ' ניר שביב.
הספר כולל התייחסויות רבות למדענים ישראלים ולתפקידם המשמעותי בהצלחת המשימה המאתגרת. כמו כן, מסופר כי מערכת ההגנה של החללית לפורבס מבוססת על טילים תוצרת רפאל, החברה בראשה עומד שטייניץ. על אף שהספר מוגדר כמותחן מדעי-בדיוני, הוא כולל התייחסויות לדמויות מדעיות מציאותיות, וכן מספר על אירועי עבר, דוגמת מגפת הקורונה והחששות מפני יצירתם של חורים שחורים זעירים במהלך הפעלת המאיץ ב-CERN.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברי המשלחת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' ויליאם אברהם ווגמן – ראש מרכז המחקר CERN, פיזיקאי חלקיקים יהודי-אמריקאי
- שרה ווגמן – רעייתו של ויליאם, אנתרופולוגית
- פרופ' דניאל לה-מאן – פיזיקאית צרפתייה
- פרופ' ריצ'רד בראון – פיזיקאי אמריקאי
- פרופ' ניסן שלח – מתמטיקאי מהאוניברסיטה העברית בירושלים (בן דמותו של פרופ' נעם ניסן)
- מיכל שלח – רעייתו של ניסן (בת דמותה של מיכל שטייניץ-ניסן)
- פרופ' ראג'י וישניה – ביולוג הודי
- קפטן בנג'מין ארמסטרונג – מפקד המשלחת, נכדו של ניל ארמסטרונג
- ד"ר אמנון ברקים – פיזיקאי ממכון ויצמן למדע
- ד"ר דליה ברקים – רעייתו של אמנון, רופאת המשלחת
נשארו על כדור הארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' יוהאן פון ליידר – סגן ראש מרכז המחקר CERN, ולאחר המראת המשלחת, ראש המרכז
- לין, דיויד, נעמי, רייצ'ל – נכדיהם של ויליאם ושרה ווגמן
מנהיגים בינלאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תרזה קסטניה – מזכ"לית האו"ם
- כריסטין דיסטן – נשיאת צרפת בעת יציאת המשלחת
- ז'אן מיקל – נשיא צרפת בעת חזרת המשלחת
- דאגלס קייל – נשיא ארצות הברית בעת יציאת המשלחת
- דן פרי – נשיא ארצות הברית בעת חזרת המשלחת
מדענים הנזכרים בשמם בלבד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוג'ר פנרוז – אסטרופיזיקאי ומתמטיקאי בריטי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2020
- מרטין ריס – אסטרופיזיקאי בריטי, חתן פרס וולף לפיזיקה לשנת 2024
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לא יהיה לנו לאן לחזור, באתר "עברית"
- אם לא נתכונן, לא יהיה לנו לאן לחזור, באתר Epoch