משתמש:קובי פליישמן
מי שמגיע לביתלחם הגלילית, המשופעת בבתי טמפלרים מדהימים ובצמחיה
פראית, כדאי שיפגוש בקובי פליישמן, שגר ביישוב בשבע השנים האחרונות ומכיר כל זיז וקימור בבתים. פליישמן מתמצא בתולדות הטמפלרים מגרמניה, שהתיישבו בתחילת ה20 בארץ וגורשו מישראל מפני שזוהו עם הנאציזם. הסיור איתו מלווה באנקדוטות ובצחוקים פרועים.
במשך היום מלמד פליישמן היסטוריה במכללת אורנים, באוניברסיטה הפתוחה ובביתספר תיכון בנצרת. בלילות הוא חוזר לבית הטמפלרי שהיה שייך להורי אשתו, והולך לישון עם התרנגולות, בהיעדר בידור לילי של ממש במושבה הקטנה.
פליישמן גדל בקריית טבעון. 13 שנים שירת בצבא קבע כאיש מחשבים וכקצין חינוך, ובמהלכן התחתן עם נורית מביתלחם הגלילית, שישבה שורה לפניו בכיתה י"א. "בנישואי לה כיפרתי על ההתעללות בביתהספר", הוא אומר. אחרי הצבא שימש כמפקד משטרת טבעון במשך שלוש שנים ובאותה עת השלים תואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת חיפה. לאחר מכן יצא לאוזבקיסטן לשנתיים לנהל את המרכז הישראלי לתרבות בטשקנט. אחרי השליחות חזר ללמד בתיכון בו למד בטבעון.
כשנורית לקחה אותו אל בית הוריה, סיקרנה אותו המשפחה שהתגוררה בו קודם. הוא פנה לאגודת הטמפלרים בגרמניה, שם נודע לו שהאב, היינריך וגנר, בנה את הבית ב1924, וכשגורשו הטמפלרים מהארץ, היגרה המשפחה למלבורן. הוא עדיין שומר על קשר טוב עם הבן, קרל.
הוריה של נורית הגיעו לבית מכפר גדעון, לאחר שחיפשו במקום נהג משאית ונזכרו שהאב היה נהג בצבא הבריטי. ביישוב התגוררו אז רק ארבע משפחות. אחרי שנה נערכה הגרלה לבתים חדשים של הסוכנות שכולם רצו לגור בהם. אביה של נורית פיספס את המועד והוצא מההגרלה. "אתה נשאר בבית הגרמני. זה גורלך", הודיעו לו. היום מרוצים במשפחה מהגורל שהותיר לאב את הבית ההיסטורי.
אחרי 20 שנות נישואים, כשנותרה אמה של נורית לבדה, חזרו לבית. "ברגע שהתוודעתי לקורות הטמפלרים החלטתי לגור בתוך ההיסטוריה", מסביר פליישמן. הבית עצמו קשה לאחזקה: הוחלפו בו כל מערכות המים החשמל והביוב. לעיבוי הפרנסה, פליישמן הפך את דיר החזירים הסמוך לצימר מקסים, שהנופשים בו נהנים מאומלט כפרי, מעשה ידיו של פליישמן.
לאתר שלנו - בית לחם הגלילית - אירוח כפרי וטיולים וסיורים בצפון bagalil.co.il//