לדלג לתוכן

משתמש:צחי זאב/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צבי (מח"ץ) {{מח"ץ הוא השם שניתן לפרקש על ידי מאמנו עקב כך שהיו נוספים בקבוצה עם אותו השם}} פרקש הוא חסיד חב"ד, אמן ומאמן לחימה, יוצר תוכן, צייר ישראלי (נולד ב23.08.1994) בנתניה, ישראל.

קורות חייו.

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי פרקש נולד בישראל להורים ממוצא חרדי המשתייכים לתנועת חסידי חב"ד . בגיל שש-עשרה החל בלימודי אומנויות הלחימה המגוונים. בתחילה לימד את עצמו את סגנון הלחימה הקרבי צ'אנגצ'ואן - אגרוף ארוך הכולל בתוכו מרכיבים מסגנון הלחימה "איירון-פיסט" המשתייך לכותרת שיטות הלחימה "וו-שו". לאחר מכן פגש במאמנו הראשון סי-פו (מאסטר) אופיר משה והחל מתרגל את שיטתו של ברוס לי ג'יט קון דו מזרם האורג'ינל. בנוסף לאחר תקופה קצרה חבר לחבר שהחל ללמוד סגנון ווינג צ'ונג מהזרם ההונג קונגי - ייפ מאן. והתחיל ללמוד ולתרגל גם איתו במשך זמן של שנתיים.

עם פרוס השנים העצים את לימודיו בהשכלה מודרכת על ידי מאמניו ועל ידי קריאה וראייה ומקורות מידע נוספים, ובכך גם הוסיף על יכולתו הפיזית, בהיקף הכוח הגופני ובמימד הצורך וההישג של גמישות פיזית ומחשבתית.

בשנת 2012-2013 שהה לתקופת שנה וחצי (לערך) בניו-יורק עקב שנת לימודים כרצף הלימודים בישיבות חב"ד. והחל מסע קטן בניו-יורק רבתי למצוא סגנון דומה ומאמן שמחיל את אותם ערכים ועקרונות משמעותיים בנוגע ללחימה אמיתית ברחוב. לאחר סיבוב לא מובטל וחיפוש מתמיד ומשלא מצא את בית הספר המתאים ביותר, פנה לחפש את מה שברוס לי אהב לכנות "עזרים לאימון" - כלומר, אימון שיסייע לאימון האמיתי. והגיע למאסטר - סי-פו זאנג יאנג שממוקם באחד הרבעים בניו יורק. הוא לימדו את סגנון הצ'אנגצ'ואן המסורתי האמיתי מתחילת הסדרות (טאו לו) שימוש בכלי נשק. גמישות קיצונית, יכולות אקורבטיות, ועוד.

בשונה משאר השיטות בהן התאמן ואותן תרגל אצל סי-פו זאנג יאנג הוענקו חגורות בצבעים שונים, אך מפאת קוצר הזמן יחסית הוא בחר לא לייחס חשיבות לחגורה אותה קיבל בעוזבו חזרה לארץ.

מיד בחזרה לארץ (נובמבר 2014) התגייס לצבא ובזמן השירות הוסיף בתרגול השיטות והכושר הגופני. במפגשים עם לוחמים מיחידות מיוחדות נטה לבדוק את יכולתם וכישוריהם בעולם הלחימה הפיזית (לחימה במגע).

אחרי השירות הצבאי המשיך לתרגל את השיטות אותם תרגל עד לאותו הזמן והוסיף לנסוע ממקום מגוריו למרכז הארץ לנבחרת ישראל ב"או שו" תחת אלופי אירופה והעולם באימונים מפרכים וקשים במיוחד.

משנתו בעולם הלחימה.

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשילוב של זרמי הג'יט קון דו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומנות או שיטת הלחימה ג'יט קון דו חולקה לשני אסכולות לאחרי מותו של מפתחה - רב אמן הלחימה ברוס לי (בשנת 1973). פרקש קיבל את סגנון הלחימה היוצא דופן ממאמנו הראשון שלמד בבתי ספר של שני הזרמים הנקראים כיום: ג'יט קון דו אוריג'ינל - שהנחיל טד וואנג וכמה נוספים. וג'יט קון דו קונספט, שכשמו כן הוא. הוא הוסיף וחידש בעיקר את מחשבת השיטה ואת הליכה בצמוד להלך רוח הרעיוני של ברוס לי המחייב תפיסה מחשבתית דינמית וגמישה עם זאת פיתוח יכולות פיזיות חזקות למרות העליונות השיטתית.

משנתו בעולם הלחימה שונה ממשנת מאמנו ומשנת חבריו ונוספים בנוגע לתפיסת עולם הלחימה כיום, עולם הלמידה ועולם הענקת ערכים לדור הצעיר, ערכים בכלל וערכי לחימה בפרט. אי לזאת, יצאו חולקים עליו ועל משנתו. בדוגמת שינוי הסמל של בית-הספר "המרכז לאומנויות לחימה" שנוצר על ידו בצורה חובבנית, ולאחר מחשבה והעמקה יצר סמל משמעותי ויפה יותר ועוד נוספים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]