משתמש:עמוס הר-אל/פינגולפין
פינגולפין הוא דמות בלגנדריום של טולקין. פינגולפין היה מלך עלפים בעידן הראשון, שנולד באמן והיגר עם הנולדור לארץ התיכונה. הוא נהרג בקרב מול מורגות'.
חייו של פינגולפין
[עריכת קוד מקור | עריכה]פינגולפין היה בנו של פינוה וינדיס, אחיו של פינרפין ואחיו למחצה של פאנור רוח- האש. בצעירותו, התחרה עם פאנור על תשומת לב אביו, תחרות שהובילה לעימות ישיר ביניהם בכיכר העיר העלפית טיריון שבאמן. פינגולפין השלים עם פאנור לאחר כמה זמן, קיבל את עובדת בכורותו של פאנור והבטיח שילך אחריו, וקיים את הבטחתו- כאשר פאנור הוביל את מרד הנולדור, פינגולפין הוביל את עדתו אחריו.
בארץ התיכונה, מלך פינגולפין על כל הנולדור, והיה אחד מהמלכים החזקים בעידן הראשון, לצד תינגול מלך דוריאת. פינגולפין היה אחד מהדמויות החזקות ביותר ביקום של טולקין. לפני מותו, לכד אותו מורגות', אך פינגולפין הזמין אותו לדו קרב, שלו מורגות' נענה. פינגולפין היכה את מורגות' קשות ואף פצע אותו בחרבו שבע פעמים, פצעים שמורגות' זכר שנים לאחר מכן. למרות זאת, כל עוצמתו של פינגולפין לא הספיקה מול מורגות', שהיה איינו. הוא נהרג בקרב מול מורגות', ועיט- מנוה תורונדור נשא את גופתו לבנו טורגון, שקבר אותו תחת לתל אבנים.
משפחתו של פינגולפין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו של פינגולפין היו פינגון, מלך דור-לומין, ולאחר מכן המלך העליון על הנולדור, וטורגון, מלך ממלכת גונדולין הנסתרת. ביתו הייתה ארד'ל, אשתו של אאול העלף האפל, ואימו של מיגלין מגונדולין. מפינגון בנו יצא זרע המלוכה של העלפים, ובנו אריניון "גיל-גלד" היה המלך העליון האחרון על כל העלפים. מטורגון יצא זרע אארנדיל ומלכי בני האדם, שממנו לבסוף יצא ארגורן השני, המלך אלסר.
מלכות לפי טולקין
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי טולקין, פינגולפין הוא בית המלוכה הנכון והצודק של העלפים, ובנו פינגון ונכדו גיל-גלד הם המלכים הנבחרים של העלפים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- https://www.numenore.com/arda/index.php/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9F
- Tolkien, J. R. R. (1996). Christopher Tolkien (ed.). The Peoples of Middle-earth. Boston: Houghton Mifflin. ISBN 978-0-395-82760-4.
- Tolkien, J. R. R. (1955). The Return of the King. The Lord of the Rings. Boston: Houghton Mifflin. OCLC 519647821.
- Tolkien, J. R. R. (1977). Christopher Tolkien (ed.). The Silmarillion. Boston: Houghton Mifflin. ISBN 978-0-395-25730-2.