לדלג לתוכן

משתמש:ספר כחול/ניסוי האח הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמליל מכון ויצמן

"ניסוי דינמיקה חברתית בהשראת האח הגדול" וכן "ניסוי האח הגדול" הוא מחקר שנערך במכון ויצמן למדע במטרה לחקור את ההתנהגות החברתית של עכברים בסביבה מבוקרת. במסגרת הניסוי, עכברים הוכנסו למתחמים שקופים המדמים בית של תוכנית הריאליטי "האח הגדול", לצורך מעקב אחר דפוסי אינטראקציה והתנהגות חברתית.

מכון ויצמן למדע הוא אחד המוסדות המובילים בעולם למחקר מדעי. הניסוי, בהובלת ד"ר טלי קמחי מהמחלקה לנוירוביולוגיה, התבסס על הרצון להבין כיצד בעלי חיים, בפרט עכברים, מגיבים לסביבות חדשות, מפתחים קשרים חברתיים ומבנים היררכיות. החוקרים בחרו להשתמש במתחמים שקופים המאפשרים מעקב ישיר אחר כל פרט בניסוי, וזאת תוך שמירה על תנאים מבוקרים. המחקר תוקצב בעלות של אלפי שקלים.

הסיבה לבחירה בעכברים דווקא, היא משום שהדמיון הגנטי בין האדם לעכבר הוא מעל ל-98 אחוז[1].

מהלך הניסוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המתחם המבוקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הניסוי, קמחי וצוות המחקר שלה, אהרון וייסברוד, גנדי וסרמן ואלכס שפירו, יחד עם ד"ר עופר פיינרמן מהמחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן, פיתחו מערכת שאפשרה להם לצפותהחוקרים יצרו מתחם בגודל ארבעה מטרים רבועים, שתוכנן בקפידה לכלול את כל התנאים הנדרשים לחקר מדעי מדויק. המתחם צויד במצלמות וידאו ותאורת אינפרא-אדום, שאיפשרו מעקב רציף אחר העכברים במהלך שעות היום והלילה ללא הפרעה להתנהגותם הטבעית. לכל עכבר הושתל שבב זיהוי ייחודי, שאיפשר לעקוב אחר מיקומו המדויק בזמן אמת. המערכת הטכנולוגית המתקדמת אספה נתונים בקצב מרשים של 30 מדידות בשנייה, דבר שאיפשר לחוקרים לזהות ולהבין לעומק התנהגויות אישיות וחברתיות מגוונות, כולל אכילה, שתייה, ריצה, שינה, והעדפות חברתיות. נתונים אלה נותחו באמצעות אלגוריתמים מתקדמים, שסיפקו תובנות חדשות לגבי דפוסי האינטראקציה של עכברים בסביבה מבוקרת.

עשרה עכברים השתתפו בניסוי. לא היה ביניהם קשר קודם.

במהלך הניסוי, החוקרים השתדלו שלא להפריע לעכברים תוך כדי מעקב אחרי ההתנהגות שלהם. הם השתמשו במערכות אוטומטיות לניטור והתבוננות על העכברים, שמנעו מהם להרגיש נוכחות אנושית בצורה ישירה. הצוות היה נוכח רק כאשר היה צורך, והמעקב המרכזי התבצע דרך המצלמות והשבבים האלקטרוניים. באופן הזה, הם הצליחו לשמור על ההתנהגות הטבעית של העכברים, מבלי להשפיע עליה ולגרום להם להרגיש שהן תחת פיקוח ישיר. לעכברים אלו שונו זמני השינה (לילה ליום), היות והעכברים פעילים בעיקר בלילה, כך שצוות החוקרים יוכל לעקוב אחריהם במהלך היום, ומנגד לא להפריע לשגרה הטבעית של העכברים.

התנהגויות חברתיות והיררכיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתחמים שיצרו החוקרים שדימו את התנאים של תוכנית הריאליטי "האח הגדול" חשפו התנהגויות אגרסיביות, ובמיוחד את התגובה כלפי 'דיירים' חדשים. כאשר הוכנסו עכברים חדשים למתחם, העכברים שהיו כבר חלק מהקבוצה הראו נטיות לשליטה, בריונות, ולעיתים אף תוקפנות. מדובר בהתנהגויות טבעיות של שליטה ודומיננטיות בתוך קבוצה, שהן חלק בלתי נפרד מההתנהגות החברתית של עכברים ובני אדם כאחד.

במהלך הניסוי, החוקרים הבחינו כי בתוך כמה שעות בלבד התגבשה היררכיה חברתית בין העכברים. עכבר אחד נבחר על ידי הקבוצה כעכבר דומיננטי, שהוביל את כל ההתנהלות החברתית במתחם, בעוד יתר העכברים יצרו את מקומם במעמדות נחותים יותר. תהליך זה של יצירת היררכיה חברתית היה טבעי ונראה כי כל עכבר ממלא תפקיד חברתי בתוך המערכת. זו הייתה תוצאה של האינטראקציות החברתיות שהיו בינו לבין יתר העכברים, כולל התמודדות עם איומים, תוקפנות, והגנה על טריטוריה.

העכברים הדומיננטיים במתחמים נראו שונים באופן בולט משאר העכברים. אחד מההבדלים היה בכך שהם לא רק שמרו על מעמדם החברתי, אלא גם נהגו לישון בנפרד משאר הקבוצה, לעיתים אף במקומות מבודדים יותר. היו להם גם דרכי פעולה התנהגותיות שהפכו אותם לבולטים, הם התרועעו בעיקר עם הנקבות והשתמשו בתוקפנות או פעילות מיותרת כדי להוכיח את הדומיננטיות שלהם. זהו סימן ברור לכך שפעולתם נובעת ממבנה מוחי ותפקוד פיזיולוגי שמוביל אותם להציג התנהגויות חזקות יותר ולהימנע מהתמודדות עם האיומים של אחרים בקבוצה.

גמישות היררכית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקרים גילו שמערכת היררכיה חברתית שנבנתה על ידי העכברים יכולה להשתנות במהרה במקרה שהעכבר הדומיננטי נפגע. ברוב המקרים, כאשר העכבר הדומיננטי עזב את הקבוצה או הובס פיזית, אחד מהעכברים במעמד נמוך יותר הצליח "לעלות" ולהתפוס את מקומו. תהליך זה הצביע על גמישות בתוך ההיררכיה החברתית של העכברים. כך, כל עכבר יכל לקחת את מקומו של המוביל במקרה הצורך, מה שמעיד על האפשרות לשינוי דינמי במעמד החברתי בתוך קבוצה.

משך זמן הניסוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניסוי ארך כשבוע וחצי.

תוצאות והשלכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקרים ניסו להבין את ההתנהגות "הנורמלית" של עכברים כדי למפות את הגורמים והמאפיינים של מחלות ולקויות, ובראשן אוטיזם. המטרה הייתה לאפיין את ההתנהגויות הטבעיות של העכברים כדי להבין את השיבושים ההתנהגותיים, כמו דיכאון או אוטיזם, ובכך לשפר את האבחון והטיפול במחלות אלו. אחד היעדים היה להבין את הגורמים הגנטיים המשפיעים על ההתנהגות החברתית, כגון מנהיגות או דחייה חברתית, ולגלות כיצד השפעת הסביבה משתלבת עם הגנים.

תוצאות הניסוי הראו שעכברים מפתחים מבנים חברתיים מורכבים, הכוללים קביעת מעמדות חברתיים ודפוסי אינטראקציה מגוונים, תופעה המזכירה את הדינמיקה החברתית בתוכניות ריאליטי כמו 'האח הגדול', שבהן משתתפים יוצרים היררכיות פנימיות, בריתות וקונפליקטים בסביבה סגורה תחת מעקב מתמיד. החוקרים הצליחו לזהות עם דיוק של מעל 90% את הזן הגנטי והמין של העכברים על סמך התנהגותם, והראו כיצד אלגוריתמים מתקדמים מאפשרים ניתוח דפוסי התנהגות חברתית. על אף הפוטנציאל, ד"ר קמחי הדגישה שהדרך מהמודל בעכברים לקליניקה בבני אדם היא ארוכה.

המערכת האוטומטית, שפותחה על ידי המדענים, מאפשרת חקר מעמיק של מנגנוני ויסות התנהגות חברתית במודלים של בעלי חיים. הדבר עשוי להציע תובנות חשובות על ההיבטים החברתיים של הפרעות כמו סכיזופרניה ואוטיזם, ולספק בסיס לחקר מנגנונים חברתיים בסיטואציות של בידוד, תחרות או לחץ קבוצתי.

ביקורות ותגובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות המחקר פורסמו במאמר במגזין המדעי Nature Communications (אנ') [2].הניסוי זכה להתעניינות רבה בין היתר בזכות הקשרו לתוכנית הריאליטי "האח הגדול" ולתובנות החדשניות שהוא סיפק. יחד עם זאת, עלו גם שאלות אתיות הנוגעות לשימוש בבעלי חיים לצורך מחקרים מסוג זה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אלקנה שור, ניסוי במכון ויצמן: האח הגדול, גרסת העכברים, באתר www.makorrishon.co.il, ‏27/6/2013
  2. ^ Aharon Weissbrod, Alexander Shapiro, Genadiy Vasserman, Liat Edry, Molly Dayan, Assif Yitzhaky, Libi Hertzberg, Ofer Feinerman, Tali Kimchi, Automated long-term tracking and social behavioural phenotyping of animal colonies within a semi-natural environment, Nature Communications 4, 2013-06-17, עמ' 2018 doi: 10.1038/ncomms3018