לדלג לתוכן

משתמש:ספר כחול/אמט כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמט כהן
לידה 25 במאי 1990 (גיל: 34)
מיאמי, פלורידה
עיסוק מוזיקאי, מלחין, מחנך
סוגה פסנתר ג'אז, ביבופ, ג'אז ספונטני
כלי נגינה פסנתר, המונד בי-3 אורגן
https://emmetcohen.com/

אמט הארלי כהן (Emmet Harley Cohen) (נולד ב-25 במאי 1990) הוא פסנתרן ג'אז, מלחין, ראש להקה ומחנך[1] יהודי-אמריקאי[2].

חיים מוקדמים וחינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמט כהן נולד במיאמי, פלורידה[1].  הוא החל ללמוד פסנתר בגיל שלוש בשיטת סוזוקי(אנ')[3].  כהן גדל במונטקלייר, ניו ג'רזי, ולמד בתיכון המקומי[4].  בזמן לימודיו בתיכון, הוא היה חלק מאנסמבל הג'אז של גיבסון/בלדווין גראמי, שם פגש את משתפי הפעולה העתידיים שלו בריאן קרטר, בני בנק השלישי, גרייס קלי וצ'אד לפקוביץ-בראון[5].  כהן קיבל תואר ראשון במוזיקה מ"בית הספר למוזיקה פרוסט" באוניברסיטת מיאמי ב-2012 ותואר שני במוזיקה מבית הספר למוזיקה במנהטן ב-2014[6].

לדברי כהן, האזנה ולמידה מאמני ג'אז אחרים היו סימן היכר להתפתחותו מגיל צעיר. הוא ביקר במועדוני ג'אז בכוחות עצמו ועם אביו, לעתים קרובות שוחח עם האמנים או ישב במפגשים. כהן למד לנגן על עוגב האמונד B-3 ב"מועדון הג'אז של ססיל" בווסט אורנג' שבניו ג'רזי, בניהולו של ססיל ברוקס השלישי, שם ניגן בקביעות ב-B-3 במהלך הופעות בראשות הסקסופוניסט ברוס וויליאמס[7].

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן ידוע בעיקר כנגן ג'אז, אך כי בנוסף הוא למד מוזיקה קלאסית בשלב מוקדם יותר בקריירה שלו, והשפעה זו ניכרת בטכניקת הנגינה שלו בנגינת 'נושאים' קלאסיים בשילוב אלתור ג'אז מידי פעם ובשליטה טכנית כללית של מקלדת הפסנתר[8].  הוא הופיע עם כריסטיאן מקברייד, הרלין ריילי, בריאן לינץ', רון קרטר, ג'ימי קוב, אלברט "טוטי" הית', ג'ו לובנו, אדי הנדרסון וג'ורג' קולמן.

כראש להקה, כהן מטייל עם להקתו, "שלישיית אמט כהן" עם משתפי הפעולה השונים שלו: ראסל הול, קייל פול, פיליפ נוריס וג'ו פרנסוורת'[9].

בשנת 2010, בעודו סטודנט ב"בית הספר למוזיקה פרוסט", כהן הקליט והוציא בעצמו את אלבום הבכורה שלו "In the Element". באפריל 2011, אז בשנתו האחרונה ללימודים, הוא זכה ב"תחרות קתלין טי ופיליפ ב. פיליפס" - תחרות מופעי ג'אז מפורסמת לסטודנטים לתואר ראשון ושני במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית, בחסות אוניברסיטת מערב פלורידה[10].

בשנת 2011, לאחר זכייה במקום שלישי בתחרות הפסנתר הבינלאומית "Thelonious Monk", המתקיימת מדי שנה בתיאטרון אייזנהאואר של מרכז קנדי ​​בוושינגטון[11],  כהן ושני הפיינליסטים הנוספים הוזמנו למפגש וברכות בחדר הסגלגל ב-13 בספטמבר 2011, עם הנשיא ברק אובמה[12].

ב-2014, לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת מיאמי ב-2012, חזר כהן לניו יורק והשלים תואר שני במוזיקה (MM) בבית הספר למוזיקה במנהטן בניו יורק, בו למד במלגת הצטיינות מלאה[7].  בהיותו שם, הוא הוציא את אלבומו השני והשלישי, Infinity" (2013)", שהוקלט באיטליה, ואת האלבום - Questioned Answered" (2014)". בריאן לינץ' מהמגזין "ג'אז טיימס" כתב, "להרבה פסנתרנים צעירים יש אומץ ואנרגיה, אבל לכהן יש גם אינסטינקט לצורה אסתטית משמעותית. המנגינות הנשפכות שלו ורזולוציות הצליל הכרחיות לעיצוב הכולל"[13].

מאז שהפך למוזיקאי מקצועי, כהן הפך ל"פסנתרן ג'אז ואמן הקלטות מבוקש"[11]. הוא הופיע במועדוני ג'אז, פסטיבלי ג'אז, הפלגות ג'אז ואולמות מוזיקה ברחבי ארה"ב וביותר מ- תריסר מדינות, כולל "פסטיבל הג'אז של SF", "פסטיבל הג'אז של מונטריי", "פסטיבל הג'אז של ניופורט", "פסטיבל הג'אז של הים הצפוני" (הולנד), "פסטיבל הג'אז של ברן" (שוויץ). הופעות באולמות חיים כללו בין היתר את אולם "כפר ואנגארד", "הפתק הכחול", מועדון דיזי קוקה קולה[14], "ארץ הציפורים", "ג'אז סטנדרט" , ומרכז לינקולן שבמרכז קנדי ​​בוושינגטון וב"ג'אז-האוס מונמארטר" בקופנהגן; ובספינות: "The Jazz Cruise", ו-Blue Note at Sea, והפלגת Botti at Sea.

במשך שנים רבות הוא היה נגן עוגב של האמונד B-3, ואירח מפגש שבועי לילי ב-"Eshan's Jazz and Dining Club" בעיר ניו יורק[15].

בשנת 2019, כהן זכה במקום הראשון בפרסי הפסנתרנים האמריקאים[16],  שזיכה אותו במלגת קול פורטר לשנת 2019 מאגודת הפסנתרנים האמריקאית, שכללה מענק של 50,000 דולר, חוזה הקלטות עם "מאק אווניו רקורדס", ומשרת מורה-אמן לשנתיים כולל מגורים באוניברסיטת אינדיאנפוליס[17].

באוקטובר 2020, במהלך מגיפת הקורונה, בעזרת סוכנות ההזמנות שלו, כהן "הצליח להחיות סיבוב הופעות באירופה שתוכנן במקור למאי ולשריין 12 תאריכים מביקור של 16 ימים באיטליה, גרמניה, שוויץ ואוסטריה". לדברי כהן, הוא יצא לספק "משהו שחסר לעולם - לא רק ג'אז, אלא שמחה"[18].

בשנת 2021, כהן הוציא את אלבומו הראשון תחת חברת "מאק אווניו" - "Future Stride". ה"גרדיאן" כתב על שם האלבום, "מתייחס לסגנון פסנתר שהתפתח בהארלם של שנות ה-20, והיצירה כוללת פרצי צעדים המתפרצים לקטעים של סגנונות מאוחרים יותר"[19].  כהן מרבה לדון בתשוקתו לשמירה על כבוד הג'אז ועל יצירותיהם של הנגנים הבולטים בו. בראיון באותה שנה הוא מספר על השפעת ההיסטוריה של הג'אז על עבודתו, ועל פירוש השם של Future Stride כ-"כבדו מאסטרי ג'אז על ידי למידה של ג'אז"[20].

בשנת 2022, חברת ההקלטות "מאק אווניו רקורדס" הוציאה את האלבום "Uptown in Orbit" של כהן שזכה בביקורות מצוינות[21][22][23][24].  "לכהן יש דרך עקבית לנגן מוזיקת אולד-אסקול בדרכים חדשות שהמציא. הוא נמצא בצומת התוססת של ישן וחדש בבת אחת. חד משמעית, השלישייה שלו היא אחת הטובות ביותר שיש בשדה צפוף של שלישיות פסנתר. ג'ונס ובארטלי משתלבים ממש בקבוצה האנרגטית הזו"[25].

בשידור חי מהמקום של אמט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בשידור חי מהמקום של אמט" היא תכנית קונצרט שבועי בשידור חי, בהפקת אמט כהן, המורכב מכהן ושלישייתו המנגנים יחד עם אורחים מוזמנים. האורחים בתכנית מייצגים מגוון אמני ג'אז מדורות שונים, כמו יוסטון אדם, ג'ו לובנו, בראד מהלדאו, כריסטיאן מקברייד, אדי הנדרסון, סטיב דייויס, שילה ג'ורדן וויקטור לואיס. בנוסף, אמט מצרף אליו נגנים חדשים כמו נגן סקסופון טנור, ניקול גלובר והסולנית סמארה ג'וי.

כהן הציג מגוון מוסיקאי ג'אז וסולנים ב-117 שידורים חיים[26][27].  התכנית נוסדה במהלך מגיפת קוביד-19. מספר הצופים גדל ממאות בודדות לאלפים בזמן אמת בפייסבוק וב-YouTube, כאשר סך הצפיות בסרטוני "אמט כהן (שבועי)" גדל מ-1.6 מיליון (בינואר 2021) ל- 11.4 מיליון (באפריל 2022) לפי SocialBlade[28].

השידורים החיים השבועיים כונו "ראויים לציון בהיותם נעזרים בערכי הפקה מתוחכמים שקובעים את הסטנדרט לביצועים חיים של ג'אז באינטרנט"[29].  Downbeat כתב עליהם, "בשידורי האינטרנט, השלישייה מתנדנדת עמוק, ולעתים קרובות מספקת פניות, התחלות ועצירות בנגינה מסמרות שיער. אדם המאזין יכול לחשוב שהם מנגנים היטב מופעים מתוכננים היטב, אבל במציאות הכל מאולתר בו במקום, כפי שהסביר פול, הטלפתיה לכאורה של המוזיקאים היא תוצאה של חיים ועבודה משותפת במשך חמש שנים - ולאחרונה, בהסגר הקורונה יחד"[18].  כריס רובינסון כתב, "אולי אף אלבום או הופעה חיה אחרת שחוויתי לאחרונה לא פגעו בנקודה המתוקה הזו של כיף מאוזן עם אומנות רצינית יותר מאשר סדרת היוטיוב של הפסנתרן אמט כהן 'בשידור חי מהמקום של אמט' [...] הכימיה של כהן, הול ופול, והשמחה שהם חולקים ביצירת מוזיקה פשוט מדבקת"[30].

כהן ציין, "אחת המטרות העיקריות שלנו היא להזמין אנשים להאזין למוזיקה, שאולי לא ידעו שהם אוהבים ג'אז. אנחנו אוהבים לעשות את זה מהנה ונגיש, אבל גם למצוא דרכים לאתגר את המאזין גם כן. אנחנו אוהבים לספק רפרנסים למאסטרים האמריקאים"[31].

בדצמבר 2021, כהן יזם את "המקום של אמת כהן - הוראה" (Emmet's Place Education), סדרה מקוונת חינמית של כיתות לימוד המוגשות על ידי מגוון אמני ג'אז[32].  כהן אמר שאחת התשוקות הגדולות שלו היא ללמד ולהעלות מושגים חדשים בפני התלמידים, ולעבוד איתם ברמתם. הוא גם מבקר בבתי ספר, מעביר שיעורים לתלמידים, מלמד כיתות אמן, מארח הופעות, מנחה קורסים ומעביר הרצאות לעיתים קרובות בהתאם ללוח הזמנים של הסיורים שלו[33].

ב-3 במאי 2022, אגודת עיתונאי הג'אז בחרה בכהן כ"מפיק השנה בשידור חי לשנת 2022". הסקר השנתי ה-27 שלהם בקרב חברי עיתונאים מקצועיים, קיבל כמעט 300 מועמדויות ב-12 קטגוריות[34][35].

סדרת "מאסטר מדור קודם"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2016, כהן הפיק סדרה של אלבומים, ראיונות חיים והופעות כחלק מ'סדרת מאסטר מדור קודם' ("Master Legacy") בהשתתפות מאסטרי ג'אז מוכרים. כהן ניגן בארבעת האלבומים שיצאו החל משנת 2021, ובהם שיתף פעולה עם האמנים ג'ימי קוב, רון קרטר, בני גולסון, אלברט "טוטי" הית' וג'ורג' קולמן[36].

לדברי כהן, הסדרה שואפת "לחלוק את הפולקלור הבלתי כתוב שהוא הניב האמנותי הייחודי של אמריקה"[36]. כהן דיווח שהדחף וההשראה שלו לפרויקט זה נולדה מנסיעה של חמש שעות באוטובוס בשנת 2013, במהלכה שוחח עם מוזיקאי הג'אז ג'ימי הית' שסיפר סיפורים על מאסטרים מבוגרים רבים יותר:

הרגשתי שיש דחיפות ויש פער דורות גדול. ... רציתי ליצור פרויקט אמנותי שיאפשר שיתוף פעולה בין הדור המבוגר ביותר לדור הצעיר, ובאמת לחדד מה צריכה להיות החניכה הזו - עם העברה בין-דורית של ידע והעברת הלפיד. ... איך זה מרגיש ואיך אנחנו יכולים לתרום להיסטוריה ולביטוי[37].

על מוזיקאי הג'אז המבוגרים האלה, כהן מביע תדיר הכרת תודה כמו גם הערצה:

כולם מאוד נחרצים לגבי המוזיקה, איך היא הנחתה את חייהם, ואיך היא הנחתה את צורתה של אמריקה. זה דבר אחר - הם חיו את שנות ה-50 וה-60, וטיילו בדרום בזמן ההפרדה, ובאמת המציאו את המוזיקה של אמריקה במקום שבו אמריקה לא קיבלה אותם. והסיפור הזה בעיני הוא ממש ממש חזק כי הם נתנו כל כך הרבה לאנשים... התרבות והחברה והסביבה של מה זה אומר להיות אמריקאי[37].

בנובמבר 2023, כהן הוציא את החלק החמישי של סדרת "Master Legacy" עם נגן הסקסופון-טנור יוסטון אדם. האלבום משקף את ההיסטוריה הארוכה של שיתוף הפעולה בין השניים, ואת כבודו של כהן לאדם כמנגן ומשורר[38]. האלבום מתואר כ"מפגשים בין-דוריים שבהם ידע, מסורת והיסטוריה של הג'אז מועברים בשקיקה ובנדיבות"[39],  האלבום הגיע למקום הראשון במשך ארבעה שבועות רצופים ולמקום החמישי במצעד הג'אז של המגזין "JazzWeek"[40].

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרס אמנויות צעירות לשנת 2009 (ג'אז) מטעם הקרן הלאומית לאמנויות צעירות[41].
  • 2011 מקום ראשון, תחרות הפסנתר של Kathleen T. and Phillip B. Phillip, תחרות מופעי ג'אז מוכרת לאומית לסטודנטים לתואר ראשון ושני ברחבי ארצות הברית[42].
  • מועמד לגמר לשנת 2011 עבור מלגת קול פורטר של איגוד הפסנתרנים האמריקאים[43].
  • 2011 פרס מקום שלישי בתחרות הפסנתר הבינלאומית של Thelonious Monk Institute of Jazz המתקיימת מדי שנה במרכז קנדי ​​בוושינגטון הבירה (כיום מכון Herbie Hancock)[44].
  • 2014 מקום ראשון בתחרות פסנתרני הג'אז האמריקאי[45].
  • גמר 2015 בפרסי הפסנתרנים האמריקאים[46].
  • 2019 מקום ראשון בפרסי הפסנתרנים האמריקאים; קבלת מלגת ג'אז קול פורטר בשווי של למעלה מ-100,000 דולר (פרס כספי, ייעוץ קריירה והזמנת הופעות, וחוזה עם חברת ההקלטות "מאק אווניו רקורדס")[12][46][47].
  • 2019 זכה במסגרת פרס ללמד באוניברסיטת אינדיאנפוליס[48].
  • 2021 אלבומו - "Future Stride" מוצג ברשימת ההשמעה של JAZZIZ Editors' Choice לשבוע של 1 בפברואר - [49].
  • 2021 "Future Stride" זכה במצעד הג'אז של סוף השנה של JazzWeek - האלבום המושמע ביותר של ברדיו[50].
  • 2021 נבחר על ידי איגוד עיתונאי הג'אז (JJA) למוזיקאי החדש של השנה[51].
  • 2021 פרס "Lied Center of Kansas 2021–22 IMPACT" עבור שירות מכובד לאמנויות הבמה[52].
  • 2022 מוצג בסקר הקוראים של JazzTimes 2021: אמן השנה - מקום רביעי; קבוצה קטנה/אמן אקוסטית - צמוד למקום השלישי; פסנתרן - צמוד למקום השני[53].
  • 2022 סקר המבקרים השנתי ה-70 של DownBeat לשנת 2022 - פסנתרן מס' 1 של כוכב עולה ואמן ג'אז מס' 4 של כוכב עולה[54].
  • 2022 סקר הקוראים השנתי ה-87 של DownBeat - פסנתרן מס' 3[55].
  • 2023 זכה על ידי איגוד עיתונאי הג'אז בשני פרסים: פסנתרן השנה ומפיק השנה בשידור חי[56].
  • 2023 סקר המבקרים השנתי ה-71 של DownBeat - פסנתרן מס' 5 של כוכב עולה וקבוצת ג'אז מס' 2 של כוכב עולה (שלשיית אמט כהן)[57]
  • 2023 סקר הקוראים השנתי ה-88 של DownBeat - קבוצת מספר 4 (שלישיית אמט כהן) ופסנתר מס' 4[58] .

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצמאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • באלמנט (2011).
  • Infinity (Skidoo Records, 2013).
  • תשובה שאלה (הוליסטית מיוזיקוורקס, 2014).
  • Masters Legacy Series Volume 1: Jimmy Cobb (Cellar Live, 2017).
  • סדרת Masters Legacy Volume 2: רון קרטר (Cellar Live, 2018).
  • שלישיית אמט כהן מלוכלכת בדטרויט (2018).
  • סדרת מאסטרס מורשת חלק 3: בני גולסון ואלברט "טוטי" הית' (2019).
  • סדרת מאסטרס מורשת חלק 4: ג'ורג' קולמן (2019).
  • Future Stride ( Mack Avenue Records , 2021).
  • Uptown in Orbit ( Mack Avenue Records , 2022).
  • Masters Legacy Series Volume 5: Houston Person (2023).
  • ספק Vibe ( Mack Avenue Records , 2024).

מארח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הרלין ריילי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • New Direction (Mack Avenue Records, 2016).
  • אופטימיות תמידית (Mack Avenue Records, 2019).

עם בני בנק השלישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • One of Kind (BB3 הפקות, 2017).
  • פעם שלישית זה הקסם (La Reserve Records, 2023).

עם ורוניקה סוויפט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Confessions (Mack Avenue Records, 2019).
  • This Bitter Earth (Mack Avenue Records, 2021).

עם אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שלישיית רוברטס, ימים כמו אלה (Troy Robot Music, 2019).
  • אשלי פזוטי, רק התחלנו (2019).
  • ז'אן ג'ון, A Love Lane Nocturne (זאן טטיקוביץ', 2019).
  • אנאיס רינו, דבר אוהב (Harbinger, 2021).
  • The Four Freshmen, The Four Freshmen: בהשתתפות אמט כהן, ראסל הול וקייל פול (CD Baby, 2022).
  • אלכס וייץ, שלטון השלישי (בחוץ במוזיקה, 2023).

קבלה וביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן זכה לביקורות ושבחים רבים בעיתונות ובמגוון בלוגים של קהילת הג'אז על הקלטותיו והופעותיו החיות. לעתים קרובות המבקרים מציינים את הפרשנויות החדשניות שלו לסטנדרטים של ג'אז, את כישוריו כמלחין וסגנונו האנרגטי, תוך שמירה על כישורים טכניים נקיים ומדויקים. ג'ובאני רוסונלו מהניו יורק טיימס מתאר את "הנגיעה הקלה והפלגמטית שלו על המקלדת, ובאר עמוק של יצירות ג'אז היסטוריות בקצות אצבעותיו"[17].   ג'ף טמרקין ממגזין JazzTimes כותב "המיומנות של כהן בכלי שלו תואמת לכושר ההמצאה והשליטה שלו בשפת הג'אז והמיינסטרים, והיכולת הטכנית הרחבה שלו בולטת"[59].

דייב ג'לי מהגרדיאן הציע בביקורת שלו על אלבומו של כהן "Future Stride" ש"יש לו את האיכות הנדירה והחמקמקה של קסם", ושעל אף שהוא קטע רציני, הוא כולל "אקסצנטריות קטנות וקריצה מדי פעם"[19].   בכתבה למגזין Jazziz, מוסיפה סוזן לורג', "המקוריות שלו שופעות ספונטניות ורמזים סגנוניים מבלי להפוך לאי-סדר או לנמק בקלישאות; זה מדהים שהוא יכול לשלב כל כך הרבה מושגים מוזיקליים חולפים לחיבור אחד משתנה"[60].

יהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן גדל במשפחה יהודית בניו ג'רזי שומרת מצוות ומודע היטב שפירוש שמו הפרטי הוא "אמת" בעברית.

הוא מרבה לנגן תכנית מיוחדת בבתי כנסיות המציגה מנגינות פופולריות שנכתבו על ידי מלחינים יהודים.

ב-2018 הוא הוציא סינגל שכתב בשם "חצי קדיש"[61]. הלחן עוקב אחר מזמור הקדיש המסורתי כפי שהוא מושר בבית הכנסת, אבל כפי שציין אחד המבקרים, כהן איכשהו הופך את המנגינה הזו למשהו יהודי עמוק ורוחני אוניברסלי. המנגינה נוצרה בהשראת שיתופי הפעולה של כהן עם נגן הבס האפרו-אמריקאי רון קרטר, שמו האמצעי של קרטר הוא לוין. לוין היה שם המשפחה של רוקח יהודי שנתן תרופות חינם להוריו העניים למדי של קרטר[62].

ב-26 באוגוסט 2021 הוא הוציא גרסה נוספת של חצי קדיש, בה הלחן עוקב אחר בסיס המנגינה של "אבינו מלכנו"[63]. כהן ניגן אותה בשידור חי ב"פרסי הפסנתרנים האמריקאים 2019"[64].

ב-2016 הופיע עם ההרכב שלו ב"פסטיבל הג'אז ירושלים 2016", בישראל[65][66].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 מרכז המוזיקה סנט ססיליה מכריז על האגודה למוזיקה קאמרית של סדרת לינקולן סנטר וקונצרטים מרהיבים של סדרת ג'אז לעונת 2022-2023 הקרובה |, באתר The Rapidian" . הרפידיאן | therapidian.org ., ‏אוחזר 2022-05-29 .
  2. ^ יהודים בחדשות: אמט כהן, וינונה ריידר ודן רובינס, באתר jewishtampa
  3. ^ שאקליס, קוני., "מופע אורות של מזל"טים, אירוע Trashion Refashion, סרטי מוזיקה בהברזה" ., באתר The Herald-Times ., ‏אוחזר 2022-05-29 .
  4. ^ מרטין, ג'וליה., "אחרי פסטיבל הג'אז הראשון במרכז העיר, 'מונקלר לעולם לא תהיה אותו הדבר'" ., באתר North Jersey Media Group ., ‏אוחזר 2022-05-29 .
  5. ^ "פסנתרן הג'אז אמט כהן: חזרה למונטקלייר באוגוסט" ., באתר מונטקלייר, ניו ג'רזי פאץ' . ., ‏27-07-2011 . אוחזר 2022-05-29 .
  6. ^ בונג'ובאני, דומניקה, "'חנקתי מדמעות': פסנתרן הג'אז אמט כהן זוכה בפרסי הפסנתרנים האמריקאים לשנת 2019", באתר The Indianapolis Star, ‏אוחזר 2022-05-29
  7. ^ 1 2 לוין, מייק, "מפתחות ההצלחה של פסנתרן הג'אז אמט כהן" ., באתר ירחון ניו ג'רזי . Aylesworth Communications Corp., ‏(9 בדצמבר 2019). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  8. ^ קאן, אשלי., "לפני ואחרי: אמט כהן" ., באתר ג'אז טיימס ., ‏אוחזר 2022-06-05 .
  9. ^ "אמט כהן ביוגרפיה, שירים ואלבומים", באתר AllMusic, ‏אוחזר 2022-05-29 .
  10. ^ "אמט כהן זוכה בתחרות הפיליפס לפסנתר ג'אז" . בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת מיאמי פרוסט ., באתר חדשות UM., ‏8 באפריל, 2011 . אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  11. ^ 1 2 "אמט כהן בקשר ג'ימי קוב" ., באתר רדיו ג'אז KUVO . Rocky Mountain Public Media Inc., ‏ינואר 2019 . אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  12. ^ 1 2 Bongiovanni, Domenica, "פסנתרן הג'אז הזה פגש את אובמה בחדר הגלגל. עכשיו המוזיקאי עומד על פרס אינדי גדול", באתר כוכב אינדיאנפוליס . חברת גנט, ‏(22 בפברואר 2019). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  13. ^ קונרד, תומס, "בריאן לינץ' ואמט כהן: תשובה מפוקפקת", באתר ג'אז טיימס . Madover Media, ‏(25 באפריל, 2019). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  14. ^ קישור, באתר מועדון דיזי קוקה קולה
  15. ^ "אמט כהן ביוגרפיה מלאה", באתר EmmetCohen.com, ‏אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  16. ^ "אמט כהן זוכה בפרס הראשון בטקס פרסי הפסנתרנים האמריקאים לשנת 2019", באתר WBGO, ‏2019-04-07 . אוחזר 2022-05-29 .
  17. ^ 1 2 Russonello, Giovanni, "אמט כהן זוכה בפרס הגדול של איגוד הפסנתרנים אמריקאי" ., באתר ניו יורק טיימס ., ‏(7 באפריל, 2019).אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  18. ^ 1 2 מוריסון, אלן, "פסנתרן אמט כהן משלבת סגנונות רטרו ומודרניים" ., באתר מגזין Downbeat . מאהר פרסומים ., ‏(13 בינואר 2021). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  19. ^ 1 2 ג'לי, דייב, "אמט כהן: סקירת צעדים עתידיים - ישר מהארלם" ., באתר הגרדיאן, ‏(6 בפברואר 2021). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  20. ^ כהן, אמט, "ראיון WVEW של אמט כהן" (ראיון). ראיון על ידי יוג'ין אומן. ורמונט ג'אז. שעה משוערת 01:00 ., ‏(19 בבינואר 2021). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  21. ^ גלי, דייב, "אמט כהן: סקירת אפטאון באורביט - טכניקה פנומנלית מעוגנת בעבר" ., באתר הצופה . ISSN 0029-7712 ., ‏(19-11-2022). אוחזר 2024-03-23 ​​.
  22. ^ "אמט כהן מוצאת 'מטרה עמוקה יותר' עם האלבום החדש Uptown in Orbit" ., באתר JAZZ.FM91, ‏2022-08-22 . אוחזר 2024-03-23 ​​.
  23. ^ היינס, ג'ים (, "הפסנתרן אמט כהן מכבד את המקום של הארלם ודיוק אלינגטון ב-'Uptown in Orbit' (ביקורת אלבום)" ., באתר מגזין גליד ., ‏25-10-2022). אוחזר 2024-03-23 ​​.
  24. ^ גאמה, ראול דא "אמט כהן: אפטון במסלול" ., באתר המגזין הקנדי הזה ., ‏(27-01-2023). אוחזר 2024-03-23 ​​.
  25. ^ היינס, ג'ים, "אלבומי הג'אז הטובים ביותר של גלייד לשנת 2022: ג'וליאן לאגה, אמט כהן, וויל ברנרד, ביל פריסל, אנדרס קופל, מאקאיה מקרייבן ועוד" ., באתר מגזין גליד ., ‏(2022-12-12). אוחזר 2024-03-23 ​​.
  26. ^ על סמך רשימה של פרקים שפורסמו ב-YouTube ב-23 במרץ 2024.
  27. ^ "חי מהמקום של אמט (כל הכרכים)" ., באתר יוטיוב, ‏17 באפריל, 2022 . אוחזר ב-24 באפריל, 2022 .
  28. ^ "אמט כהן סטטיסטיקות יוטיוב", באתר Social blade., ‏אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  29. ^ "שלישיית אמט כהן" (PDF) . מסמך באנגלית., באתר Lied Center באוניברסיטת קנזס ., ‏9 בנובמבר 2021 . אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  30. ^ רובינסון, כריס, "הכיף המדבק של ג'אז ההסגר של אמט כהן" ., באתר Passion of the Weiss, ‏(28 במאי 2021).. אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  31. ^ "ג'אז הסלון של אמט כהן" ., באתר downbeat.com ., ‏. 2023-01-24. אוחזר 2024-03-23 .
  32. ^ "המקום של אמט- חינוך ", באתר emetcohen.com ., ‏אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  33. ^ ראיון על ידי מרי אליס פרנקלין., כהן, אמט "מפגש הדורות: ראיון עם אמט כהן" (ראיון)., באתר אומנויות ווסטצ'סטר ., ‏(30 באוגוסט 2019). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  34. ^ לויד, רובין, "איגוד עיתונאי הג'אז מכריז על הזוכים לשנת 2022 למוזיקה, כתיבה ועוד" ., באתר רדיו ציבורי KNKX ., ‏(4 במאי 2022) אוחזר ב-9 במאי 2022 .
  35. ^ "זוכי 2022 בעיתונאות ג'אז", באתר איגוד עיתונאי הג'אז, ‏3 במאי 2022 . אוחזר ב-9 במאי 2022 .
  36. ^ 1 2 ראיון על ידי הנס-ברנד קיטלאוס., "אמט כהן – ראיון על בלו נוט בשייט בים וג'אז 2020" (ראיון)., באתר Kind of blue., ‏(1 באוקטובר 2020). אוחזר ב-16 באפריל, 2022.
  37. ^ 1 2 ראיון על ידי לארי אנגלונד, ראיון עם אמט כהן: ג'אז חוצה דורות" (ראיון)., ‏(23 ביוני 2018). אוחזר ב-3 ביוני 2022 .
  38. ^ רס"ן, מייקל, "אמט כהן מכריזה על אלבום חדש 'Master Legacy Series Vol. 5' עם יוסטון Person", באתר BroadwayWorld.com, ‏(22 באוגוסט 2023) אוחזר ב-11 בספטמבר 2023 .
  39. ^ מערכת, "אמט כהן: סדרת מאסטר מורשת כרך 5 עם סקירת האלבום של Houston Person @ All About Jazz" ., באתר הכל על ג'אז, ‏(2023-10-02). אוחזר 2024-03-23 ​​.
  40. ^ מערכת, "29 בינואר: חמישה שבועות במקום הראשון לאמט כהן בחבר יוסטון אדם" ., באתר JazzWeek, ‏(25-01-2024). אוחזר 2024-03-23 .
  41. ^ דמסטר, הייקה, "הקרן הלאומית ל-YoungArts מארחת 80 אמנים צעירים מכל הארץ", באתר עיתוני הקהילה של מיאמי, ‏(16 במרץ 2020). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  42. ^ "אמט כהן זוכה בתחרות הפיליפס לפסנתר ג'אז" ., באתר בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת מיאמי פרוסט . חדשות UM., ‏8 באפריל, 2011 . אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  43. ^ זוכי פרסי איגוד הפסנתרים, באתר איגוד הפסנתרנים האמריקאי ., ‏אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  44. ^ Ratliff, Ben, "בתחרות הנזירים, צליל ששווה לחזור אליו" (PDF) ., באתר ניו יורק טיימס, ‏(13 בספטמבר 2011). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  45. ^ מריה זוננברג, המוזיקה האטלנטית של מלבורן מארחת פסנתרן עטור שבחים, באתר פלורידה היום, ‏16 בספטמבר 2015
  46. ^ 1 2 איגוד הפסנתרנים האמריקאי
  47. ^ מרף, ג'ון, "אמט כהן זוכה בתחרות איגוד הפסנתרנים האמריקאים" ., באתר מגזין Downbeat . מאהר פרסומים ., ‏(8 באפריל, 2019). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  48. ^ דיק, גרי, "אמט כהן מונה לאמן מגוריו של UIndy" ., באתר בתוך אינדיאנה . IBJ Media ., ‏(17 באפריל, 2019). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  49. ^ צימרמן, בריאן, מייקל פייגן, "פלייליסט בחירת העורכים של JAZZIZ: שבוע של 25 בינואר 2021", באתר מגזין JAZZIZ ., ‏(1 בפברואר 2021). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  50. ^ אד טרפצגר, "אמט כהן במקום הראשון ב-2021מבקרים 100", באתר מגזין שבוע הג'אז, ‏17 בדצמבר 2021 . אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  51. ^ "הוכרזו זוכי פרסי הג'אז של JJA 2021", באתר איגוד עיתונאי הג'אז ., ‏. 6 במאי 2021 . אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  52. ^ "Lied Center מכריז על זוכי פרס IMPACT לשנת 2021-2022" ., באתר Lied Center באוניברסיטת קנזס ., ‏8 בנובמבר 2021 . אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  53. ^ "JazzTimes הרחיב את תוצאות סקר המבקרים" ., באתר ג'אז טיימס . Madover Media., ‏2 בפברואר 2022 . אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  54. ^ "תוצאות מלאות של סקר המבקרים השנתי ה-70" ., באתר DownBeat.com ., ‏אוגוסט 2022.
  55. ^ "תוצאות מלאות של סקר הקוראים השנתי ה-87", ‏דצמבר 2022.
  56. ^ "הוכרזו זוכי פרסי הג'אז של JJA לשנת 2023" ., באתר איגוד עיתונאי הג'אז ., ‏17 במאי 2023 . אוחזר ב-18 במאי 2023 .
  57. ^ "מגזין DownBeat", באתר Downbeat.com ., ‏אוחזר ב-25 באוגוסט 2024 .
  58. ^ "מגזין DownBeat" ., באתר Downbeat.com, ‏אוחזר ב-25 באוגוסט 2024 .
  59. ^ טמרקין, ג'ף, "אמט כהן סדרת מאסטרס מורשת, כרך 2 במועדון רון קרטר (Cellar Live)" ., באתר ג'אז טיימס . Madover Media ., ‏(25 באפריל, 2019) אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  60. ^ לורג', סוזן" . מייקל פייגן ., פרדיגמות פסנתר: כיצד קלידן מאק אווניו משנים את פני הג'אז", באתר מגזין JAZZIZ ., ‏(31 במאי 2021). אוחזר ב-16 באפריל, 2022 .
  61. ^ סרטון, באתר יוטיוב, ‏24 בנובמבר 2021
  62. ^ יהודים בחדשות: אמט כהן, וינונה ריידר ודן רובינס, באתר Tampa JCCs and Federation, ‏17 באפריל 2019
  63. ^ מתוך האזנה והשוואה בין הקטע שמנגן אמט לבין הניגון המוזכר.
  64. ^ סרטון, באתר יוטיוב, ‏26 באוגוסט 2021
  65. ^ מערכת mako מוזיקה, המלצות ל​​פסטיבל הג'אז ירושלים 2016, באתר mako, ‏13/12/16
  66. ^ פרסום, באתר הבמה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:ספר_כחול/אמט_כהן&oldid=39594471"