לדלג לתוכן

משתמש:סמי. עורך/אברתן רחב שן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בישראל מינים יוצאים ונכנסים לקטגוריה הזו לעיתים קרובות בעקבות שינויים בגישה של גורמי שמירת טבע, אך בחלקם הגדול מזוהות בבירור גם מגמות רבייה של ממש בשטח. הדוגמאות העיקריות למינים הנחשבים מתפרצים בישראל כיום הם:

  • עורב אפור - הדוגמה העיקרית למין מתפרץ בישראל. העורבים הללו נחשבים כיום למין הציפור השכיח ביותר בישראל. הנזק שהם גורמים לחקלאות מוכר היטב, והנזק האקולוגי מתמקד בטריפת בעלי חיים קטנים, לרבות אבקועי צבי יבשה, והטרדת עופות דורסים הבאה לידי ביטוי בהפרעה למאמצי ציד הטרף שלהם ואף בתקיפות של ממש[1].
  • תן זהוב - תפוצת מין זה הורחבה משמעותית ועל אף שבעבר תנים אלו היו נפוצים בעיקר בחבל הים תיכוני וספר המדבר, כיום ניתן למצאם כמעט בכל חלקי הארץ, כולל דרום הנגב. בהיותם אוכלי נבלות וציידים אופורטוניסטים, התנים משגשגים על אשפה וגידול חקלאי של חיות משק. בנוסף, והגידול במספריהם מיוחס לעיתים קרובות להכחדת הטורפים הגדולים שהותירה את התנים כטורפים הדומיננטיים במערכת, עם תחרות מועטה מאוד ברוב חלקי הארץ. לתן הזהוב מיוחסות לעיתים התפרצויות כלבת, נזק חקלאי עקב טריפת צאן ובקר, וטריפה של מינים בסיכון כגון צבאים[2].
  • עטלף פירות מצוי
  • חזיר בר - מין שאוכלוסייתו גדלה באופן מובהק בשנים האחרונות. אוכלי כל מוחלטים, שבנוסף על תזונה צמחית, לא יבחלו באכילת פגרים, אשפה, חסרי חוליות ואף טרף חי גדול יחסית כגון עופרי צבאים[3]. מלבד פגיעתם במינים בסיכון, עולות בשנים האחרונות יותר ויותר טענות לגבי תוקפנותם כלפי בני אדם, בעיקר כאשר מדובר בנקבות המלוות בגוריהן.
  • שפן סלע - תוספת חדשה יחסית לקטגוריה זו, שהנזק העיקרי המיוחס לאוכלוסייה הגדלה של מין זה היא הפצת טפיל הלישמניה המועבר מהשפנים לאדם באמצעות זבוב החול וגורם למחלת עור הידועה בשם "שושנת יריחו"[4].
  • שחפים

תמונת מצב חלקית לגבי חלקם היחסי של מינים מתפרצים בטבע ניתנה במסגרת מיזם ניטור חברת היונקים שנערך תחת תוכנית "המארג" הוצבו מצלמות במספר מוקדים ברחבי החבל הים תיכוני בארץ, חלקן בקרבת יישובים וחלקן בשטחים מבודדים יחסית. במבצע ניטור זה, מתוך כ-4,000 תצפיות, 41.9% היו של תנים זהובים, ו25.5% נוספים היו של חזירי בר. נוכחות משמעותית הייתה גם למינים שועל מצוי ודורבן מצוי. כל יתר 10 מיני היונקים שנצפו היוו רק כ-15% מהתצפיות[5].

חגב נודד עשוי להתפרץ בלהקות הארבה המשמידות מזון בצורה הרסנית לכלכה. גם חולדות ועכברים עלולים להתפרץ מעבר לאוכלוסייתם בשנים טובות. גם בעלי חיים ימיים כמו דגי זהרון ולהקות מדוזות יכולות להתפרץ.