משתמש:סיון מ\ועידת לוזאן

ועידת לוזאן היתה וועידה שהוקמה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם במטרה ליצור הסכם שלום כולל וקבוע בין מדינת ישראל למדינות ערב. הועידה הורכבה מנציגי 3 מדינות : ארצות- הברית, צרפת ותורכיה. הועידה התחילה לפעול ב-1 בינואר 1949 בעיר לוזאן שבשוויץ.

הרקע לועידה

מקורה של הועידה היא בהחלטת עצרת האו"ם מספר 194 מתאריך 11 בספטמבר 1948, על הקמת ועדת פיוס- Palestine Conciliation Commission. על פי החלטה זו הוסמכה הועידה לנקוט צעדים כדי לסייע לממשלות ולגורמים הנוגעים בדבר לקדם את הסכמי שביתת הנשק שנחתמו לאחר מלחמת העצמאות ולהשיג הסכם שלום כולל בין מדינת ישראל למדינות ערב. את רעיון הקמת הועידה הציע לאו"ם פולקה ברנדוט– "המתווך". הועידה התכנסה בצל תחושה בהנהגה הישראלית שלא ניתן יהיה להגיע להסכם שלום ישראלי- ערבי, תחושה שנבעה בעקבות מלחמת העצמאות. ( סיוון- מקטע 3)

עמדת המעצמות

בדיונים שקדמו לכינוס הועידה התבהרו עמדות המעצמות בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי. מזכיר המדינה של ארצות הברית, דין אצ'יסון נפגש ב-5 באפריל 1949 עם שר החוץ של ישראל, משה שרת. בפגישה הביע אצ'יסון את עמדתו כי על ישראל להסכים להעניק זכות שיבה לכרבע מהפליטים הערבים הזכאים לנצל זכות זו. אצ'יסון רמז על כך כי מחווה מסוג כזה מצד ישראל יאפשרו לטרומן להמשיך בתמיכתו במדינת ישראל. כמו כן מבטיח המזכיר כי יעשה ניסיון להתקדם לקראת הסכם כולל של הסכסוך הישראלי- ערבי. שרת ובן גוריון מסרבים להענות להצעת ארצות הברית ומוכנים להחזיר מספר מוגבל של פליטים במסגרת איחוד משפחות, ולתת פיצויים לאחרים. (סיוון- מקטע 3)

המשתתפים בועידה

המשלחות הערביות הגיעו לוועידה כגוש אחד. ההנהגה בישראל שחששה כי בשל ליכוד זה לא תוכל להתקדם לקראת הסדר, הציעה לנהל משא ומתן עם כל מדינה בנפרד, ללא ידיעת המדינות האחרות. הצעה זו לא צלחה כיוון שהערבים ראו בניהול משא ומתן ישיר עם ישראל, מעין הכרה עקיפה בקיומה.

מהלך הועידה

הישיבה הראשונה של הועידה התקיימה ב-27 באפריל 1949.

פרוטוקול לוזאן

הועדה ניסחה מסמך שיהיה מקובל על כל הצדדים ומחתימה אותם עליו. הפרוטוקול קובע כי הבסיס לדיונים יהין שני מסמכים של האו"ם : הראשון- החלטת עצרת האו"ם מ- 1948 הדורשת מישראל לאפשר לפליטים לחזור לבתיהם. השניה- מפת החלוקה, 181 מה- 29 בנובמבר 1947. (סיוון מקטע 3)