לדלג לתוכן

משתמש:נטע- לי חדש/הבטחת צריכה ותבניות ייצור בנות קיימא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של נטע- לי חדש.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של נטע- לי חדש.

יעד פיתוח בר קיימא מספר 12: הבטחת צריכה ותבניות ייצור בנות קיימא

זהו היעד השנים-עשר מתוך שבעה- עשר יעדים לפיתוח בר קיימא של האו"ם. יעד זה מוגדר כיצירה של סחורות ושירותים, תוך הפחתת השימוש במשאבים טבעיים, הפחתה בפליטות פסולת ומזהמים מבלי לפגוע בצרכי הדורות הבאים. בנוסף, יש להתייחס למחזור החיים של המוצר החל מתהליך הייצור חומרי הגלם, השינוע, הפסולת הנוצרת בתהליך הייצור ועד לשלב שלשימוש במוצר המוגמר והפיכתו לפסולת.

מטרות ומדדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליעד צריכה ותבניות ייצור בנות קיימא ישנן מספר מטרות ולכל מטרה מדדים משלה-

1. עד שנת 2030, יישום מסגרת ניהול בר קיימא ושימוש יעיל של משאבים טבעיים, תוך התחשבות בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות.

מדד: מספר המדינות בעלות תכנית פעולה לאומית או מסגרת חינוך לצריכה וייצור מקיימים.

2. עד 2030, להשיג ניהול בר קיימא ושימוש יעיל במשאבי הטבע.

מדד: טביעת רגל אקולוגית וצריכת חומר מקומי, לנפש ולתמ"ג.

3. עד שנת 2030, הפחתת הפסולת העולמית לנפש וצמצום הפסדי מזון לאורך שרשרת האספקה, מהקטיף ועד לזריקתו כאוכל ביתי.

מדד: Global food loss index

4. עד שנת 2020, להשיג ניהול סולידי של כימיקלים על כל מחזור חייהם וכן להפחית באופן משמעותי את שחרורם לאוויר למים ולקרקע, על מנת למזער את השפעותיהם השליליות על האדם והסביבה.

מדד: פסולת מסוכנת שנוצרה לנפש ושיעור הטיפול בפסולת מסוכנת, לפי סוג הטיפול. בנוסף, מספר ההסכמים הבינלאומיים הקיימים בנוגע לפסולת מסוכנת.

5. עד 2030, להפחית באופן משמעותי את ייצור הפסולת באמצעות מניעה, הפחתה, מחזור ושימוש חוזר.

מדד: שיעור מחזור לאומי, טונות של חומר ממוחזר.

6. עידוד חברות גדולות ברמה הבינלאומית לאמץ שיטות עבודה של צמצום, מחזור ושימוש חוזר. בנוסף, שילוב מידע על קיימות במחזור הדיווח של החברה.

מדד: מספר חברות אשר מפרסמות דו"ח קיימות.

7. לקדם נהלי רכש ציבורי בר קיימא, בהתאם למדיניות הלאומית ולסדרי העדיפויות.

מדד: מספר המדינות אשר מיישמות מדיניות ותכניות פעולה לרכש ציבורי בר קיימא.

8. עד שנת 2030, להבטיח כי לאנשים יש בכל מקום זמינות למידע ומודעות רלוונטית לפיתוח בר קיימא ואורח חיים בהרמוניה עם הטבע.

מדד: מדיניות חינוך ארצית הכוללת פיתוח בר קיימא (כולל חינוך לשינוי האקלים) המשולבת בתכניות לימודים, הכשרת מורים והערכת תלמידים

חשיבות היעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקים מסוימים בעולם קיימים דפוסי צריכה גבוהים, הביקוש המוגזם ואורח החיים שאינו בר קיימא בקרב המגזרים העשירים יותר מייצרים לחץ עצום על הסביבה, דבר אשר מגביר את העוני וחוסר האיזון. לעומתם, לחלק גדול מהאנושות טרם יש מענה לדרישות הצרכן הבסיסיות, אינם יכולים לספק את צורכי המזון, הבריאות, המחסה והחינוך. היעד נבחר על מנת להבטיח צרכנות וייצור אחראיים. גידול האוכלוסייה צפוי לעלות את שימוש משאבי הטבע לכן, ללא שינוי של דפוסי ייצור וצריכה, עלול להיווצר אסון בלתי הפיך כלפי הסביבה.

מדינות מתפתחות לעומת מדינות מפותחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצריכה העולמית גדלה, אך יחד עם זאת מיליוני אנשים כיום לא צורכים מספיק כדי לענות על הצרכים הבסיסיים שלהם. ניתן לראות הבדלים בצריכה בכך שהאחוז העשיר ביותר מהווה 86% מההוצאות לצריכה פרטית ולעומת האחוז העני שצורך רק 1.3%. כמו כן, אנשים שאינם צורכים מספיק כדי לענות על צרכיהם הבסיסיים נאלצים לקבל החלטות הישרדותיות לטווח הקצר, בעלות השפעות שליליות לטווח הארוך. גם בנושא פסולת מזון ואובדן מזון ניתן לראות כי יש שוני בין מדינות מתפתחות למפותחות. במדינות מתפתחות, פסולת מזון ואובדן מתרחש בשלבים המוקדמים של שרשרת המזון, בשל תשתית חלשה, חוסר באמצעים טכנולוגים ועוד. במדינות מפותחות, פסולת מזון ואובדן מתרחש בעיקר בשלבים קמעונאיים וצרכנים

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לממש את היעד צריכה וייצור בר קיימא במלואו מ-2015 עד מימושו ב-2030, יש להשקיע 1000 מיליארד דולר.

גופים ושותפויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגופים והשותפויות העיקרים האחראים למימוש יעד 12 הם-

FAO- זהו שחקן מוביל לתיאום יוזמות גלובליות, פעילויות ופרויקטים למלחמה ברעב ברחבי העולם ובין היתר פועל לקידום יעדים במטרה 12 כמו צמצום הפסדי מזון והפחתת פסולת. ארגון זה משתף פעולה עם סוכנויות האו"ם, ארגונים בינלאומיים שונים, הסקטור הפרטי והחברה האזרחית

OECD- ארגון בינלאומי שפיתח וקידם את התחום של צרכנות בת קיימא. אחת הסיבות שמניעות אותו לפעול היא העובדה שמדינות הארגון מהוות כ 19% מאוכלוסיית העולם אך צורכות כ 80% ממשאבי הטבע שלו.

10YFP- זוהי "תכנית 10 השנים לייצור וצריכה מקיימים", שפותחה ב-2012 באמצעות האו"ם בוועידת ריו+20 אשר בנויה מ-6 תכניות פעולה המקדמות מטרות מתוך יעד 12.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

17 מטרות לפיתוח בר קיימא של האו"ם

שרצקי, נ. (2010). צריכה וייצור בני קיימא- סקירת ספרות

Sustainable Development Goals -FAO

17goals