משתמש:נטלי2001/שוק מחנה יהודה

שוק מחנה יהודה הוא שוק של דברי מאכל ופירות וביגוד ועוד, בירושלים.

השוק בנוי משני רחובות עיקריים- רחוב מחנה יהודה, והרחוב המקביל לו, רחוב עץ החיים. רחוב מחנה יהודה הוא רחוב פתוח ולכן נקרא גם לעתים השוק הפתוח. בניגוד אליו רחוב עץ החיים הוא רחוב מקורה. בין שני הרחובות הללו, מחברים רחובות צרים: התפוח, האפרסק, השזיף, השקד, התות. מדרום נתחם השוק ע"י רחוב אגריפס, ומצפון ע"י רחוב יפו.

היסטוריה

שוק מחנה יהודה בעבר לא נראה טוב . במקום היו מוצבים פחונים, וסוכות ארעיות והמקום היה מזוהם. השוק נוצר כאשר קמו השכונות היהודיות לאורך רחוב יפו, השכונות שהיום אנו מכנים אותן בשם נחלאות, השכונות הראשונות שקמו הן אבן ישראל ומשכנות ישראל (1875) ואח"כ שכונת בית יעקב (1877), שכונת אוהל משה ושכונת מזכרת משה (1882), שכונת סוכת שלום ושכונת מחנה יהודה (1888),אחרי הקמת השכונות היהודיות הגיעו רוכלים ערבים מהכפרים הסמוכים, ומכרו את תוצרתם החקלאית באותו מקום. בשנת 1908 רכשה ישיבת עץ החיים שמקום מושבה היה ברובע היהודי, שטח גדול על דרך יפו, לאחר הרכישה נתקלה הישיבה לקשיים כלכליים והחליטה לפתוח בחומותיה חנויות, אותן השכירה לסוחרים. 16 חנויות היו על דרך יפו, וכ-20 חנויות נבנו בהמשך בחומה המערבית של הישיבה, היום רחוב עץ החיים, הרחוב הראשי המקורה של השוק. עד היום שייכות שם חנויות לישיבת עץ החיים. שוק מחנה יהודה תפס בהדרגה מקום מרכזי בנוף ובהוויה הירושלמית, בעיקר לאחר ימי פרעות, נטשו יהודים רבים את שווקי העיר העתיקה, והחלו לפקוד את שוק מחנה יהודה בקביעות. השוק הפך להיות לב ליבה של ירושלים, אך בשנות ה-80 היה מצב השוק עגום מאוד. לכלוך והזנחה היו מנת חלקם של הקונים בו. שוב הופיעו דוכנים זמניים (דבר שיצר מתיחות רבה בין בעלי החנויות הנאלצים לשלם שכירות לבין בעלי הדוכנים), תנאי התברואה היו ירודים והתשתיות בו היו על סף התמוטטות וקריסה. אך עיקר השוק היה למעשה דוכני עץ ארעיים, סככות מאולתרות, ובעיקר רוכלים ורוכלות שהניחו את מרכולתם על האדמה, על גבי יריעות. תושבי השכונות החדשות נהנו מן השוק החדש, כיוון שחסך להם את הדרך הארוכה לשווקי העיר העתיקה, וגם הפלאחים היו מרוצים כיוון שהרוויחו פרנסתם ביושר. היה זה שוק מאולתר אך ניתן היה להשיג בו מוצרים טריים כגון ירקות, פירות, תאנים, רימונים, שמן זית, תרנגולות ועוד מכל הבא ליד. כך היה מאז סוף המאה ה-19 ועד העשורים הראשונים של המאה ה-20. כאשר הגיעו הבריטים לירושלים הם הזדעזעו ממצבה העגום של העיר הקדושה , ומיד החלו בתכניות שיקום ושימור העיר.

שיקום השוק

ראש עיריית ירושלים דאז, טדי קולק, היה הראשון שהחל למעשה בתכנית שיקום השוק, באמצעות קרן ירושלים. ראשית נעשה מיפוי גיאוגרפי של השוק וכן מיפוי אנושי, הובהרו צרכי הסוחרים והתושבים (בשוק מחנה יהודה וסביבותיו מעל 1500 תושבים), והוקם ועד הסוחרים, אשר היה שותף מלא לשיקום השוק. שיקום השוק היה תהליך ארוך וקשה, אשר לא היה מתממש לולא שיתוף הפעולה של הסוחרים, אשר נאלצו לסגור את חנותם באופן זמני. השיקום הפיזי כלל שיפוץ תשתיות, שיפוץ הדוכנים, קירוי השוק, ריצוף, צנרת, חשמל ועוד. שוק מחנה יהודה מייצג היום יותר מתמיד את ירושלים של ההווה וירושלים של העתיד. מקום המשלב בצורה ייחודית בין ישן לחדשני, בין שוק לירקות ופירות למתחם אוכל ובילוי תוסס, ובתוך כל זה מצליח שוק מחנה יהודה לשמור על הגרעין החשוב ביותר לקיומו: להישאר אמתי ואותנטי, עם הריחות, הטעמים והקריאות של המוכרים.

חשיבות השוק בתרבות

לא בכדי נחשב שוק מחנה יהודה לאחד הסמלים המוכרים והמזוהים ביותר עם ירושלים. הירושלמים רואים בו מקום שמייצג ומסמל אותם, ומעניק להם את הזהות הכול כך ייחודית שיש לנו בחברה הישראלית. השוק נקרא גם בשם "מחניודה", מילה שכיום גם מייצגת את אחת המסעדות הנחשבות ביותר בישראל הממוקמת בשוק, אבל יש בשם הזה משהו מעבר למילים. שוק מחנה יהודה מזכיר לירושלמים את עצמם, את הילדים שהיו. ולמרות שבירושלים התפתחו מרכזי קניות בילוי רבים, יש משהו בשוק מחנה יהודה שממגנט את הציבור לשם ומביא אותו אליו גם ללא רשימת קניות ביד. אולי זו היכולת לפשוט את המסכות של היומיום, ולהיות פשוטים.