לדלג לתוכן

משתמש:מרים בונים1/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מרים בונים1.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מרים בונים1.

מאגיה, באנגלית witchcraft, היא השימוש בכוחות על טבעיים או בכישוף, בדרך כלל כדי להזיק. מי שעוסקת במלאכת הכישוף נקראת מכשפה(witch).

באירופה של ימי הביניים והמודרנית המוקדמת, ששם מקורו של המונח כישוף, מכשפות נאשמות היו בדרך כלל נשים שהאמינו כי תקפו את הקהילה שלהן.[1] כישוף נתפס כלא מוסרי ולעתים קרובות חשבו שכרוך בקשר עם יצורים מרושעים. האמינו כי כישוף יכול להיות מסוכל על ידי קסם מגן או קסם נגד, שניתן לספק על ידי המרפאים העממיים. נשים שהואשמו בכישוף הופחדו, גורשו, הותקפו או נהרגו. לעתים קרובות הן עמדו לדין רשמי ונענשו אם נמצאו אשמות. ציד מכשפות אירופי ומשפטי מכשפות בתחילת התקופה המודרנית הובילו לעשרות אלפי הוצאות להורג – כמעט תמיד של נשים שלא עסקו בכישוף. למרות שכמה מרפאים עממיים הואשמו בכישוף, הם היוו מיעוט מהנאשמים. האמונה האירופית בכישוף הידלדלה בהדרגה במהלך תקופת ההשכלה ואחריה.

תרבויות עכשוויות המאמינות בקסם ובעל טבעי מאמינות לרוב במאגיה.[1] [2]אנתרופולוגים שמו את המונח כישוף על אמונות דומות ומנהגים נסתרים המתוארים על ידי תרבויות לא-אירופיות רבות, ותרבויות שאימצו את האנגלית לרוב יקראו לפרקטיקות הללו "מאגיה".[2][3] קהילות ילידים המאמינות בקיומו של כישוף מגדירות את המכשפות כהיפך מהמרפאים, שמחפשים הגנה מפני מכשפות וכישוף.[4] ציד מכשפות מודרני נמצא בחלקים מאפריקה ואסיה.

מושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג הכישוף והאמונה בקיומו נמשכו לאורך ההיסטוריה המתועדת. הוא נמצא בתקופות שונות ובצורות רבות בקרב תרבויות ברחבי העולם,[4] וממשיך למלא תפקיד חשוב בתרבויות מסוימות כיום. רוב החברות האמינו, וחששו, מיכולת של אנשים מסוימים לגרום נזק על טבעי לאחרים. כישוף נתפס על ידי היסטוריונים ואנתרופולוגים כאידיאולוגיה אחת להסבר חוסר מזל, שהתבטא בדרכים מגוונות. תרבויות מסוימות חששו מכישוף הרבה פחות מאחרות, כי במקום זאת האמינו שאסון נגרם בדרך כלל על ידי אלים, רוחות, שדים או פיות, או על ידי בני אדם אחרים שהטילו בלי משים את 'עין הרע'.[5]

רונלד האטון (אנ') תיאר חמישה מאפיינים מרכזיים המיוחסים למכשפות ולכישוף ברוב התרבויות המאמינות במושג. באופן מסורתי, האמינו כי כישוף הוא שימוש בקסם כדי לגרום נזק או חוסר מזל לאחרים; זה שימש את המכשפה נגד הקהילה שלה; זה נתפס כלא מוסרי ולעתים קרובות חשבו שהוא כרוך בקהילה עם יצורים מרושעים; סמכויות של כישוף האמינו שנרכשו באמצעות ירושה או חניכה; וכישוף יכול להיות מסוכל על ידי קסם הגנתי, שכנוע, הפחדה או ענישה פיזית של המכשפה לכאורה.[6]

מבחינה היסטורית, המושג השולט של כישוף בעולם המערבי נובע מחוקי הברית הישנה נגד כישוף, ונכנס לזרם המרכזי כאשר האמונה בכישוף זכתה לאישור הכנסייה בתקופה המודרנית המוקדמת. זהו קונפליקט תיאוסופי בין טוב לרע, שבו הכישוף היה בדרך כלל רע ולעתים קרובות קשור לפולחן השטן. זה הגיע לשיאו במקרי מוות, עינויים ושנים רבות של משפטי מכשפות בקנה מידה גדול וצייד מכשפות, במיוחד באירופה הפרוטסטנטית, לפני שהפסיקו במהלך עידן הנאורות האירופי. ההשקפות הנוצריות בימינו מגוונות ומכסות את מכלול ההשקפות מאמונה והתנגדות עזה (במיוחד של פונדמנטליסטים נוצרים)[7] לאי-אמונה, ואפילו אישור בכנסיות מסוימות. מאמצע המאה ה-20, הכישוף - המכונה לפעמים כישוף עכשווי כדי להבדיל בבירור מאמונות ישנות יותר - הפך לשם של ענף של הפגאניזם המודרני. זה נהוג בעיקר במסורת הוויקנית ובמסורת הכישוף המודרנית, והוא אינו נהוג עוד בסודיות.[8]

ההשקפה הנוצרית-מערבית המרכזית רחוקה מנקודת המבט החברתית היחידה לגבי כישוף. תרבויות רבות ברחבי העולם ממשיכות להחזיק בפרקטיקות ואמונות תרבותיות נרחבות שמתורגמות באופן חופשי כ"כישוף" או "מאגיה", אם כי התרגום מחפה על מגוון גדול מאוד בצורות, אמונות קסומות, פרקטיקות ומקומן בחברות שלהן. במהלך עידן הקולוניאליזם, תרבויות רבות ברחבי הגלובוס נחשפו לעולם המערבי המודרני באמצעות קולוניאליזם, בדרך כלל בליווי ולעיתים קרובות קדמה לפעילות מיסיונרית נוצרית אינטנסיבית (ראה "התנצרות"). בתרבויות אלו אמונות שהיו קשורות לכישוף ולקסם הושפעו מהמושגים המערביים הרווחים באותה תקופה. ציד מכשפות, "שעיר לעזאזל" והרג או הרחקה של מכשפות חשודות עדיין מתרחשים בעידן המודרני.[9]

פרקטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכן שקיימת אמונה בפרקטיקות קסם זדוניות, הן בדרך כלל אסורות על פי חוק, כמו גם שנואות  על ידי הציבור הכללי, בעיקר מתוך פחד, בעוד קסם מועיל נסבל או אפילו מקובל על ידי האנשים בחלק מהתרבויות - גם אם הממסד האורתודוקסי מתנגד לכך.[10]

הטלת לחשים.[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנראה המאפיין הידוע ביותר של מכשפה הוא היכולת שלה להטיל כישוף - קבוצת מילים, נוסחה או פסוק, טקס או שילוב של אלה, המופעלים כדי לעשות קסמים. כישופים באופן מסורתי הוטלו בשיטות רבות, כגון על ידי כיתוב של רונות או סימנים על חפץ כדי להעניק לאותו אובייקט כוחות מאגיים; על ידי הצתה או קשירה של תמונת שעווה או חימר של אדם כדי להשפיע עליהם בצורה קסומה; על ידי אמירת לחשים; על ידי ביצוע טקסים פיזיים; על ידי שימוש בצמחי מרפא קסומים כקמעות ושיקויים; על ידי התבוננות במראות, חרבות או ספקולות אחרות לראיית עתידות; ובאמצעים רבים אחרים.[11]

נקרומנסיה(העלאה באוב)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי, נקרומנסיה הוא הנוהג להעלות באוב את רוחות המתים למטרות חיזוי עתיד או נבואה, אם כי המונח יושם גם להעלאת המתים למטרות אחרות. המלאכה מגונה על ידי רוב התרבויות, ואינה חוקית בנצרות.[12]

"מכשפות לבנות" בבריטניה ובאירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה כללית, למונחים "מכשפה" ו"כישוף" היו קונוטציות שליליות, אך רוב החברות שהאמינו בכישוף מזיק או בקסם 'שחור' האמינו גם בקסם מועיל או 'לבן'.[13] בחברות אלו, העוסקים בקסם מועיל סיפקו שירותים כגון שבירת השפעות הכישוף, ריפוי, גילוי עתידות, מציאת סחורה שאבדה או נגנבה וקסמי אהבה. בבריטניה הם היו ידועים כאנשים ערמומיים או אנשים חכמים.[14]

אנשי כנסייה עוינים סימנו לפעמים כל עובדי קסמים כ"מכשפות" כדרך לגנות אותם.[14] קוסמים עממיים ברחבי אירופה נתפסו לעתים קרובות באופן אמביוולנטי על ידי קהילות, ונחשבו כבעלי יכולת להזיק כמו להיטיב, מה שעלול להוביל להאשמתם כ"מכשפות" במובן השלילי. "מכשפות" אנגליות רבות שהורשעו בהתאחדות עם שדים היו מרפאים עממיים שעברו דמוניזציה; נראה שרוב המכשפות המואשמות בהונגריה היו מרפאות.[15]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Jeffrey Burton Russell, Witchcraft in the Middle Ages. -, Ithaca, N.Y.: Cornell University Press, 1972, ISBN 978-0-8014-0697-3
  2. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Magic, Explanations, and Evil: The Origins and Design of Witches and Sorcerers
  3. ^ Bobette Perrone, H. Henrietta Stockel, Victoria Krueger, Medicine Women, Curanderas, and Women Doctors, University of Oklahoma Press, 1989, ISBN 978-0-8061-2512-1. (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Michael L. Tan, Michael T. Tan, Revisiting Usog, Pasma, Kulam, UP Press, 2008, ISBN 978-971-542-570-4. (באנגלית)
  5. ^ Ronald Hutton, 10, The Witch: A History of Fear, from Ancient Times to the Present., 2017
  6. ^ Ronald Hutton, 3-4, The Witch: A History of Fear, from Ancient Times to the Present., 2017
  7. ^ witchcraft | Definition, History, Varieties, & Facts | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  8. ^ Margot Adler, 45-47, Drawing Down the Moon: Witches, Druids, Goddess-Worshippers, and Other Pagans in America Today., New York City
  9. ^ אתר למנויים בלבד Jonathan Pearlman, ‏Papua New Guinea urged to halt witchcraft violence after latest 'sorcery' case, The Telegraph, 11 April 2013
  10. ^ Ronald Hutton, Witches, Druids and King Arthur, A&C Black, 2006-09-15, ISBN 978-1-85285-555-0. (באנגלית)
  11. ^ Owen Davies, Witchcraft, magic and culture, 1736-1951, Manchester : Manchester University Press, 1999, ISBN 978-0-7190-5655-0
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Illustrations of damnation in late Anglo-Saxon
  13. ^ Ronald Hutton, The Witch: A History of Fear, from Ancient Times to the Present, 2017
  14. ^ 1 2 Alan Macfarlane, Witchcraft in Tudor and Stuart England: A Regional and Comparative Study, Psychology Press, 1999, ISBN 978-0-415-19612-3. (באנגלית)
  15. ^ Alan Macfarlane, Witchcraft in Tudor and Stuart England: A Regional and Comparative Study, Psychology Press, 1999, ISBN 978-0-415-19612-3. (באנגלית)