לדלג לתוכן

משתמש:מראש צו"לים/שמחה שיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מראש צו"לים.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מראש צו"לים.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בסגנון לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בסגנון לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. עריכה


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב שמחה הלוי שיף (ז' באב ה'תרצ"ח, 8 בספטמבר 1932ז' באב ה'תשפ"ד, 10 באוגוסט 2024) היה מחשובי חסידי גור, מראשי ישיבת 'זהב מרדכי-איתרי' וישיבת 'נועם התורה' ומחבר סדרת ספרי 'שערי שמחה'.

נולד בפולין לחיים שאול הלוי שיף ולמרת ביילא, ועלו לארץ והתגוררו בתל אביב. בבחורותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב, ומשם המשיך לישיבת פוניבז', והיה חביב מאד על רבותיו רבי שמואל רוזובסקי ורבי אליהו אליעזר דסלר. משם עבר יחד עם רעו רבי משה שפירא לישיבת חברון. לאחר מכן חזרו הצמד ביחד לתל אביב ללמוד בישיבתו של הרב יחיאל מיכל פיינשטיין, ונהיו מתלמידיו המובהקים.[1] הוא עוד זכה לשוחח בענייני הלכה עם הרב מבריסק רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, והיה חוזר ומספר בהתפעלות על כך רבות במהלך השנים.[2][3] משפחתו היו מגזע חסידי קאצק שבפולין, אמנם הבית התנהל בקו הליטאי ישיבתי. עוד בשנותיו בישיבה היה קשור לרבי ישראל אלתר ה'בית ישראל' יחד עם עוד מבחירי עולם הישיבות דאז, והיה מבאי ביתם של רבות מגדולי האדמו"רים. ומסופר פעם נכנס לרבי אהרן רוקח מבעלזא והתחנן בפניו שיברכו שיוכל להישאר כל ימיו בין כותלי בית במדרש.[4]

לאחר נישואיו התגורר בבני ברק, והיה נוסע יחד עם ידידו הרב יששכר מאיר לחזק את צעירי הצאן ב'מדרשיה', שהוביל ליסודה של ישיבת הנגב – 'עזתה' (כיום 'שכר שכיר') – שם שימש כר"מ שיעור ב', והיה מוסר שיעורים בענייני סדר קדשים.[5][6] באותן שנים נפטרה בפתאומיות אשת נעוריו במיתה טראגית. לאחר מכן חזר לתל אביב ליד מקום מגורי אביו, ברחוב בן יהודה, שם פתח חבורא (שנקראה בזמנו 'שטיבל') עם קבוצת בחורים מגוש דן.[7] בהמשך השנים נישא בזיווג שני לרעייתו הניה (הנדל לאה) אלתר, שהייתה נינת רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה'אמרי אמת', ורבי יהודה אריה ליב אלתר כעל ה'שפת אמת' מצד אביה, ונינת רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן בעל ה'שפתי צדיק' מצד אמה, ובעקבות כך התקרב ממש לחסידות גור.[8][9]

בשנת התשל"ג מונה על ידי הרב מרדכי אליפנט לאחד מראשי ישיבת איתרי, ובעקבות כך עבר להתגורר בירושלים, והחל למסור שיעור יומי. האדמו"ר ה'בית ישראל' המריצו לשאת על עצמו משרה זו, שסבר כי הוא ימצא שפה משותפת עם התלמידים, בוגרי הישיבות התכוניות.[9] בתפקיד זה כיהן למעלה מיובל. כמו כן, הרביץ תורה גם בישיבה הכלל-חסידית 'נועם התורה' השוכנת בעיר בני ברק, בנשיאות הרב מנחם מנדל שפרן.[1]

בשנת התשע"א לערך לקה באירוע מוחי, כתוצאה מכח נהיה משותק בחצי גופו ואף הוקשה עליו הדיבור. בשנים אלו הגיע למסור רק שיעור כללי בישיבה בערך אחת לחודש-חודשיים.

במוצאי שבת פרשת תרומה ח' אדר א' התשע"ו הסתלקה לבית עולמה רעייתו הרבנית הניה כשהיא בת 83 בפטירתה.[10]

בשבת פרשת דברים-חזון ז' אב' התשפ"ד לאחר תקופה של חולי עקב זיהום שהתפשט, השיב את נשמתו ליוצרו.[1]

בשנת התשנ"ו הוציאו תלמידיו משיבת 'נועם התורה' ספר בשם 'בשערי נועם' על מסכתות הש"ס מתוך שיעוריו. בשנת תשע”ה הוציא לאור את ספרו ‘שערי שמחה’ בתחילה על מסכת בבא בתרא, ועוד מסכתות.[8] השאיר אחריו כתבי יד רבים, ביניהם חידושים ודברי תורה על סדר פרשיות השבוע, עם שילוב נדיר בין הפלפול הישיבתי והבריסקאי לבין תורת האדמורי"ם לבית גור – אותם מקווים בני המשפחה לערוך ולהוציא לאור.[8]

בנו יחידו רבי אברהם מרדכי מחסידי גור-ירמיהו. בתו יחידתו נשואה לרבי יעקב יהושע (ב"ר בנימין ביינוש) רוזנבוים מחסידי גור-פני מנחם.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 בעל ה'שערי שמחה': הגאון רבי שמחה הלוי שיף זצ"ל, באתר www.bhol.co.il, ‏2024-08-10
  2. ^ שמעון יוסף מלר, עובדות והנהגות לבית בריסק, כרך ג, ירושלים, התש"ס, עמ' פו
  3. ^ שמעון יוסף מלר, הרב מבריסק, כרך ב, ירושלים, התשס"ד, עמ' 268
  4. ^ י. גפן, הגאון הגדול רבי שמחה הלוי שיף זצוק"ל, עיתון הפלס, פרשת ואתחנן התשפ"ד
  5. ^ בנימין י. רבינוביץ, כך התחוללה המהפכה, מוסף שבת קודש יתד נאמן, התשס"ב, עמ' 28-33
  6. ^ א. הורביץ, עקב רב - תולדות רבי יעקב הורביץ, עמ' 26
  7. ^ אברהם יצחק נריה, אפיק בנגב, כפר הרוא"ה: חי רואי, התש"נ, עמ' 92
  8. ^ 1 2 3 הגה"ח רבי שמחה שיף - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org
  9. ^ 1 2 שמואל גרינוולד, חמישים שנה של תורה בישיבת איתרי, ירושלים, התשע"ט, עמ' 24-25
  10. ^ המחנכת בצוואתה לתלמידות: "רחמו על נשמתי העלובה" - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, ‏2016-02-17

קטגוריה:חסידי גור