משתמש:לירן כהן
מעמדה הבינלאומי של סומלילנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלוקת בדבר מעמדה הבינלאומי של סומלילנד היא על הלגיטימיות של הישות המכונה סומלילנד לפעול כמדינה עצמאית בנפרד ממדינת סומליה. סומלילנד מוכרת כיום מבחינה חוקית ובינלאומית כמחוז אוטונומי הפועל בתוך הרפובליקה הסומלית, אולם אף לא מדינה אחת בעולם הכירה דה יורה בסומלילנד [1].
רקע היסטורי:
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף המאה ה-19, באמצעות רצף של הסכמים עם הממלכות המקומיות בקרן אפריקה, השיגו הבריטים והאיטלקים שליטה על חלקים של החוף הסומלי, והקימו את סומלילנד הבריטית סומלילנד האיטלקית כמדינות חסות. במהלך מלחמת העולם השנייה כבשו הבריטים את שטחה של סומלילנד האיטלקית ואיחדו אותה לסומלילנד, אשר תפקדה כישות מעין מדינית בעלת מוסדות ממלכתיים עצמאיים תחת הכתר הבריטי, עד אשר קיבלה את עצמאותה ב-1960 והוקמה כרפובליקה של סומליה[2]. הישות המדינית הבלתי מוכרת, סומלילנד, נמצאת כיום על שטחה של סומלילנד הבריטית ההיסטורית.
מעמדה הבינ"ל הנוכחי של סומלילנד:
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1991 על רקע מלחמת האזרחים בסומליה ותוך ניצול האנרכיה השוררת במדינה, הכריזה סומלילנד על היפרדותה כחבל ארץ מסומליה על הפיכתה למדינה עצמאית. בשנת 1993, ערך הממשל של סומלילנד משאל עם, בו הציעה הממשל מבנה ממשל שיהיה עצמאי לחלוטין מהרפובליקה של סומליה. משאל עם נוסף שהתרחש ב-2001 אישר ברוב של 97% את החוקה ואת הכרזת העצמאות של סומלילנד מ-1991. ב-2003 קוימו לראשונה בחירות דמוקרטיות לנשיאות וב-2005 לפרלמנט. ב-2010 התקיימו הבחירות השניות לנשיאות בהן זכתה האופוזיציה, והעברת השלטון התקיימה בצורה חלקה. בשנת 2001 פירסם הממשל בסומלילנד מאמר בינלאומי בו הוא מציג את הנימוקים לעצמאותה של סומלילנד, כאשר טיעונו המרכזי הוא הסתמכות על כך שסומלילנד זכאית להכרה מתוקף היותה טריטוריה של מיעוטים אתניים שהיו נתונים בשלטון קולוניאלי בריטי[3].
אולם עצמאותה והכרתה כמדינה ריבונית לא התקבלה מאז על ידי אף מדינה בעולם או ארגון בינלאומי, מתוך שמירה על היציבות וכיבוד עקרון השלמות טריטוריאלית של סומליה[4]. הזכות להגדרה עצמית של עמים אמנם מעוגנת באמנות רבות ואף בסעיף 2(1) למגילת האו"ם. אך, עקרון השלמות הטריטוריאלית הקבוע בסעיף 2(4) למגילת האו"ם לרוב גובר על כך ואוסר על פגיעה בשלמות הטריטוריאלית של מדינות קיימות לצורך הקמת מדינות חדשות ועל סיפוח שטח ללא הסכמה. בנוסף, הקהילה הבינלאומית רואה בקיומן של ישויות אלה הפרה של סעיף 4 לאמנת מונטווידאו. האמנה קובעת שהתנאים הבסיסים לקיומה של מדינה ריבונית הם אוכלוסייה קבועה, טריטוריה מוגדרת, ממשלה מתפקדת ויכולת לנהל יחסי חוץ עם מדינות אחרות. דו"ח של נציבות האו"ם לפליטים בנוגע לסומלילנד קבע שיש לה שליטה פונקציונלית על הצבא והמשטרה; קיומם של בתי משפט שאוכפים את החוק; קיומם של מכסים ומסים בנמלים; שני בתי מחוקקים; חלק מהשרים מנסים לפעול בתחומי אחריותם; לסומלילנד יש מטבע ודרכונים משל עצמה אשר מתקבלים בכמה ממדינות העולם[5]. על אף שנראה שסומלילנד עומדת בארבעת התנאים הבאים לידי ביטוי באמנת מונטווידאו, הגישה הקונסטיטוטיבית מחייבת הכרה של מדינות אחרות כתנאי נוסף לריבונותה של מדינה וכל עוד אף מדינה לא תכיר בריבונותה של סומלילנד, היא לא תזכה למעמד של מדינה.
הכרה בין לאומית:
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מתפיסה של פתרון בעיית היציבות האזורית תחילה, ארצות הברית והאיחוד האירופאי הטילו את האחריות להכרה על סומלילנד על האיחוד האפריקאי (AU) בטרם הם ישקלו להכיר בה כמדינה. עקב כך, סומלילנד משקיעה כיום את מירב מאמציה להכרה בינלאומית באמצעות הכרה על ידי האיחוד האפריקאי. ב-2005 הגישה סומלילנד בקשה לחברות באיחוד האפריקאי, אך עד היום אין כל הכרעה בנושא, וזאת על אף שמשלחת של האיחוד האפריקאי המליצה בשנת 2006 בחיוב על קבלתה סומלילנד לארגון, תוך מציאת פתרון ביניים שיאפשר את חברותה בארגון ללא הכרה בעצמאותה[6]. בשנת 2007 פנתה סומלילנד בבקשה לקבלת מעמד של משקיפה בארגון חבר העמים הבריטי, אך גם בקשה זו טרם נענתה על ידי הארגון. במקביל לכך סומלילנד מנסה לפתח מערכות יחסים בינ"ל בניסיון לקבל הכרה, וזאת באמצעות הסכמים שונים כמו הסכמי שיתוף פעולה וסחר עם שכנתה אתיופיה. בנוסף הקימה משרדי קישור באתיופיה, ג'יבוטי, ארה"ב ובריטניה. מכיוון שסומלילנד לא זכתה להכרה בינלאומית, היא חברה בארגון האומות והעמים הלא מיוצגים (UNPO)[7].
בטרם ניסתה לקבל הכרה מהאיחוד האפריקאי, ניסתה סומלילנד לקבל הכרה באמצעות מועצת הביטחון של האו"ם, אך ללא הצלחה. מדיניות מועצת הביטחון של האו"ם העדיפה לפתור את מצב הכאוס בסומליה על ידי תמיכה בממשל מרכזי אחד למדינה, ולכן הכירה רק בממשלת המעבר הזמנית (TFG) כנציגי סומליה באו"ם. על אף היעדר הכרה ממועצת הביטחון, ארגונים שונים מטעם האו"ם פועלים בסומלילנד כמו למשל נציבות האו"ם לפליטים, ארגון הבריאות העולמי, ארגון המזון העולמי ותכנית הפיתוח של האו"ם אשר פועלים אל מול גורמים רשמיים בממשלת סומלילנד[8].
מהלכים דיפלומטיים נוספים:
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים האחרונות מתחילים להישמע קולות נוספים לגבי שינוי במעמדה הבינ"ל של סומלילנד. כאמור, הממשל בסומלילנד החל לתקשר באופן לא מוכרז עם ממשלות נוספות. ממשלת אתיופיה נחשבת לממשלה המרחיקה ביותר ביחסיה עם סומלילנד ואף הביעה תמיכה במתן עצמאות למדינה, בנימוקים הבאים: ראשית, היותה של סומלילנד מדינה ששואפת לדמוקרטיה, שלווה ואינה מהווה איום. שנית, פיצולה של סומליה יחליש אותה, וכך בטחונה של אתיופיה גובר[9]. שלישית, אינטרס ביחסים דיפלומטיים בשל רצועת הים הרחבה של סומלילנד. בינתיים, נראה כי אתיופיה מחכה לאישורו של האיחוד האפריקאי, אולם עשויה להכיר בה באופן עצמאי אם הדבר לא יקרה בשנים הקרובות.
גם מדינות המערב מתחילות להכיר באופן לא פורמאלי בהקמתה. דיפלומט בכיר בממשלת צרפת אשר נפגש על ראש ממשלת סומלילנד, ציין כי המקרה מזכיר את קבלת עצמאותן של בוסניה, קרואטיה וסלובניה מיוגוסלביה[10]. במקרה נוסף, מועצת העיר של העיר שפילד בבריטניה הצביעה באפריל 2014 עבור הכרה בזכות להגדרה עצמית של סומלילנד, עם זאת ההכרה המחווה הייתה טקסית בלבד ולא נשאה שום משקל חוקי. בצעד דומה, כשנה לאחר מחווה זו גם מועצת העיר של קארדיף בבריטניה הצביעה עבור הכרה בעצמאותה של סומלילנד. עם זאת, ממשלת בריטניה השמרנית מכירה באופן רשמי בסומלילנד כאזור אוטונומי של סומליה[11].
ההשלכות שנובעות מאי ההכרה בסומלילנד מתבטאות בעיקר בהיעדר יכולת לקבל סיוע כלכלי בינ"ל מארגונים בינ"ל דוגמת קרן המטבע הבינלאומית. בנוסף, אי הכרתה כמדינה מונע ממנה לבצע סחר בינלאומי, ומאלץ את סומלילנד לספק את צרכיה הפנימיים בעצמה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Eggers, A. K. (2007). When is a state a state the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review 30(1), 211-222.
- Poore, B. (2009). Somaliland: Shackled to failed state. Stanford Journal of International Law 45(1), 117-150.
- Farley, B. R. (2010). Calling a State a State: Somaliland and International. Emory International Law Review 24(2), 777-820.
- Arieff, A. (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs 3(2), 60-79.
- Kibble, S. (2001). Somaliland: Surviving without Recognition; Somalia: Recognized but Failing? International Relations, 15(5), 5-25.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1. Benjamin, Farley (2010) Calling a State a State: Somaliland and International Recognition. Emory International Law Review. pp. 777-778.
- ^ Alison, Eggers K. (2007). When is a state a state: the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review. pp. 212.
- ^ 1. Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 64-67
- ^ Alison, Eggers K. (2007). When is a state a state: the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review. pp. 215.
- ^ 1. Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 66.
- ^ 1. "Somaliland: AU Mission to Somaliland Says Recognition Overdue". UNPO. Retrieved 1 March 2006.
- ^ "Somaliland". UNPO. Retrieved 1 February 2017.
- ^ 1. Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 69.
- ^ Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 70.
- ^ 1. Benjamin, Farley (2010) Calling a State a State: Somaliland and International Recognition. Emory International Law Review. pp. 812.
- ^ 1. Mosalski, Ruth (26 March 2015). "Cardiff becomes only second UK council to recognize the Republic of Somaliland". walesonline.co.uk. Retrieved 21 March 2017.