משתמש:ליאור/המדמנה/2

מערכת הראייה היא מכלול איברי החישה והמרכזים העצביים המאפשרים לבעלי חיים כגון האדם לראות. היא נעזרת במידע החושי, שמקורו באור המגיע לעין, לבניית תפיסה חזותית של העולם הסובב אותנו. המלאכה המוטלת על מערכת הראייה מורכבת למדי - בניית דימוי של עולם תלת-ממדי על סמך היטלים דו-ממדיים רגעיים שלו על רשתיות העיניים. בבני אדם, מערכת הראייה היא המפותחת במערכות החושים וביצועיה עולים מבחינות רבות על אלו של מערכות הראייה הממוחשבת המתקדמות ביותר.

מערכת הראייה האנושית

מערכת הראייה האנושית בנויה מהמרכיבים הבאים:

• העין ובמיוחד הרשתית - השולחת אותות עצביים בהתאם לאור שהיא קולטת
• עצב הראייה (Optic nerve) - המוליך את האותות העצביים מהעין אל תצלובת הראייה
• תצלובת הראייה (Optic chiasm) - המפצלת את המידע המגיע משתי העיניים לשדות ראייה ימני ושמאלי
• צרור הראייה (Optic tract) - המשכו של עצב הראייה המוליך מתצלובת הראייה אל התלמוס
• הגרעין הברכי הצדי (גב"צ, Lateral geniculate nucleus, LGN) של התלמוס - המבצע עיבוד ראשוני של המידע החזותי
• הצרור הברכי-פרישי (Geniculo-calcarine tract (optic radiation)) - צרור סיבים עצביים של תאי עצב מהגב"צ הפרושים לאורך מענית הפריש (en:Calcarine fissure) ומוליכים אל אזורים שונים בקליפת המוח.
• קליפת המוח ובעיקר קליפת המוח הראייתית (Visual cortex) - המבצעת עיבוד מתקדם יותר של המידע החזותי

מסלול עצבי נוסף עובר מצרור עצבי הראייה אל התליל העליון (Superior colliculus) של הטקטום במוח התיכון. אזור זה מבקר את תנועות שרירי העין ומחווט אף הוא אל קליפת המוח, דרך הכר התלאמי (Pulvinar). ככל הנראה מועבר מידע חזותי לקליפת המוח גם במסלול משני זה. תנועת שרירי העין מבוקרת באופן בלתי רצוני גם על ידי הרפלקס הפרוזדורי-עיניתי (Vestibulo-ocular reflex), השומר על עקיבת העיניים אחר עצמים נוכח תנועות הראש. רפלקס מהיר זה, החיוני למשל לקריאה, מתבסס על מידע המגיע מהאוזן הפנימית בנוגע לשיווי המשקל הרגעי של הראש.

מסלול עצבי נוסף עובר מתאי גנגליון יעודיים ברשתית (Photosensitive ganglion cell), דרך ההצרור הרשתיתי-היפותלמי (Retinohypothalamic tract) אל הגרעין העל-תצלובתי (Suprachiasmatic nucleus) בהיפותלמוס. מסלול זה משמש לתיאום המקצב היממי של השעון הביולוגי עם רמות התאורה השוררות בסביבה. בניגוד לשני המסלולים העצביים הקודמים, הוא אינו מעורב בעיבוד התפיסה החזותית של העולם, כי אם בתזמון הייצור של הורמונים בהיפותלמוס ובבלוטת יותרת המוח.

העין

ערך מורחב – עין

מבנה העין האנושית

העין היא איבר מורכב למדי. קיים דמיון חיצוני מסוים בין העין האנושית לבין דגמי המכשיר המלאכותי המחקה אותה - מצלמה. גם בעין וגם במצלמה נעשה שימוש בעדשה שקופה למיקוד האור לעבר מערך של קולטנים רגישים לאור. גם צמצם המצלמה דומה לקשתית העין בהיותו התקן טבעתי המווסת את שטף האור המגיע לרשתית. עם זאת, אופן הפעולה של העין שונה בתכלית מזה של כל מצלמה, בהתאם לתפקידים השונים שהיא ממלאת.

האור המגיע לעין נשבר על ידי הקרנית. או-אז הוא עובר דרך הנקב במרכז קשתית העין, המכונה אישון. עדשת העין שוברת את האור, לקבלת דמות הפוכה על הרשתית.

הרשתית

ערך מורחב – רשתית

תרשים מפושט מעט של שכבות הרשתית, המבוסס על תרשים של רמון אי קחל. הרשתית היא אוסף של שכבות עצביות. אור מרוכז על ידי עדשת העין ועובר דרך שכבות אלו (משמאל לימין) עד שהוא פוגע בתאים פוטורצפטוריים (השכבה הימנית ביותר). בכל תא קולט-אור מתחוללת תגובה פוטוכימית שבעקבותיה מתקדם אות חשמלי לתאים הדו-קטביים והאופקיים (שכבה צהובה במרכז). משם מתקדם האות לתאי האמקרין והגנגליון. האות מביא לשינוי דפוס הדחפים העצביים ששולחים תאי עצב אלה על הסיבים העצביים שלהם. דפוס זמני-מרחבי זה של אותות יוצר את המידע שמועבר מהעין אל המוח

הרשתית מכילה מערך צפוף של תאים קולטי-אור (פוטורצפטורים), המכילים קולטנים עצביים יעודיים הנקראים אופסינים. כל האופסינים מכילים קבוצה פונקציונלית בשם רטינל, המשנה את סידורה המרחבי כאשר היא בולעת פוטון בודד של אור. מידת הרגישות של הקולטן לתדרים אלקטרומגנטיים שונים מושפעת על ידי החלבון הקשור לרטינל. נכון לשנת 2005, זוהו למעלה מאלף חלבונים שונים במשפחת האופסינים, שישה מתוכם זוהו ברשתית האנושית:

• רודופסין - קולטן המצוי בתאי קנים, המסייעים במיוחד בתנאי תאורה לקויה.
• פוטופסינים (Photopsins) - ארבעה קולטנים שונים המצויים בתאי מדוכים, המסייעים להבדלה בין צבעים שונים.
• מלאנופסין (Melanopsin) - קולטן המצוי בתאי גנגליון יעודיים ברשתית (Photosensitive ganglion cell), המסייעים לתיאום המקצב היממי של השעון הביולוגי עם רמות התאורה השוררות בסביבה.

המונח קולט אור (פוטורצפטור) משמש בערבוביה הן עבור הקולטנים העצביים הרגישים לאור והן עבור תאי הרשתית המכילים אותם.

צפיפות הקולטנים גדולה במיוחד במרכז העין, באזור הנקרא מקולה שגודלו אינו עולה על 1.5 מילימטר מרובע ומרכזו הגומה המרכזית (Fovea), שבה מצויים הקולטנים מסוג המדוכים. לפיכך, ראייה באור יום מתבצעת בעיקר במרכז העין, ואילו ראיית לילה טובה מתרחבת יותר לכיוון שולי העין.

---

אצל אדם בוגר הרשתית כולה היא מגזר של 72% מכדור שקוטרו 22 מ"מ. במרכז הרשתית נמצא העצב האופטי, הקרוי לפעמים "הכתם העיוור" (Blind spot) בגלל חוסר הפוטורצפטורים בו. זהו אזור אליפטי שצבעו לבן, בקוטר 3 מ"מ מרובע. מצד הכתם העיוור, בכיוון הרקות נמצא כתם (macula) שבמרכזו הגומה המרכזית (Fovea) שבה הרגישות המרבית לאור, והיא אחראית על רוב שדה הראייה. לבני אדם ולפרימטים שקערורית יחידה בעין, בניגוד למיני ציפורים מסוימים, כגון נץ שלהם שקערורית כפולה או לכלבים ולחתולים שאין להם שקערורית אלא פס מרכזי של פוטורצפטורים. ברדיוס של שישה מ"מ מסביב לשקערורית נמצא מרכז הרשתית. האזור שמרוחק יותר נקרא שולי הרשתית.

בחתך צד עוביה של הרשתית אינו עולה על חצי מ"מ. יש בה שלוש שכבות של תאי עצב ושתי שכבות של סינפסות. העצב האופטי מקשר את האקסונים של תאי הגנגליון אל המוח, ומכיל את כלי הדם שמגיעים אל הרשתית. כתוצר משנה של האבולוציה, תאי הגנגליון הם שכבה פנימית ברשתית בעוד שהתאים הרגישים לאור הם שכבה חיצונית (רחוקה יותר מעדשת העין). בגלל מבנה זה על האור לעבור דרך הרשתית לפני שהוא פוגע בקנים ובמדוכים, אך הוא אינו צריך לעבור דרך האפיתליום והקורואיד שהם אטומים.

בין שכבת תאי הגנגליון לקנים ולמדוכים יש שתי שכבות ניורופיל - רשתות שבהן מתבצעים הקשרים הסינפסיים. בשכבת הניורופיל החיצונית מחוברים הקנים והמדוכים לתאים הביפולריים הפרושים במאונך ולתאים אופקיים שמתחברים לתאי הגנגליון.

מרכז הרשתית מכיל בעיקר במדוכים, ושולי הרשתית מכילים בעיקר קנים. בסך הכול יש בעין כששה מיליון מדוכים וכ-125 מיליון קנים. במרכז הכתם, בשקערורית, נמצאים הקנים הקטנים ביותר והם מסודרים בפסיפס משושה שמאפשר את הנצילות המרבית לכיסוי השטח. מתחת לשקערורית שכבות הרשתית האחרות מוזזות, והן מתעבות שוב בכיוון היקף השקערורית (Parafovea) שהוא החלק העבה ביותר ברשתית. בכתם יש פיגמנטציה צהובה (הוא נקרא לפעמים "הכתם הצהוב" - Macula Lutea).

סיבים לתלאמוס

עצב הראייה

ערך מורחב – עצב הראייה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תצלובת הראייה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צרור הראייה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הגרעין הברכי הצדי

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הצרור הברכי-פרישי

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קליפת המוח הראייתית

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אזור המכונה V1 בקליפת המוח הראייתית מכיל תאי עצב הרגישים לקוים, לפסים ולכיוון תנועה מסוים. מה-V1 המידע מועבר לאזורים נוספים בקליפת המוח, שלהם תגובות ורגישויות שונות זה מזה. כך למשל, אזור מסוים רגיש יותר לצבעים בעוד שאזור אחר רגיש יותר לתנועה.

שאלות אנטומיות ליוסי

• fissure - חרץ?
• sulcus - עדיין מענית?
• Calcarine - קיבורתי? קלקריני?
• Geniculo-calcarine tract (optic radiation) - צרור עצבי ברכי-קיבורתי? - כאן האקדמיה מתרגמת את tractus geniculocorticalis כ שְׁבִיל הַבִּרְכִּית וְהַקְּלִפָּה אז נסיק מזה ומהסעיף הבא ונקרא לזה שביל הברכית והפריש או שאפשר גם קְרִינַת הָרְאִיָּה (radiatio optica) או שנחבר את צרור עצבי [המודרני יותר] לברכית ולפריש.

חשבתי אולי על צרור הראייה הנפרש, שגם מתייחס להיותו המשך מתבדר של צרור הראייה וגם למעוז חפצו העיקרי. ליאור 12:26, 27 באפריל 2007 (IDT)

יכול להיות, במיוחד אם המונח קיים איפשהו. אני נמנע מחידושים לשוניים. גם ככה המצב מסובך, כלומר מונחים שהשימוש בהם נדיר מחד ותעתיקם בלתי אפשרי לאוזן ולשכל העבריים מאידך. במקסימום אני מחבר בין מונחים קיימים (כמו בדוגמה שביל הברכית והמפרש) וכאשר אין ברשותי פתרון אני עוקף אותו ע"י תיאור המבנה, למשל "..עובר אחד מעורקי הפנים.." במקום "..עובר העורק הפלסטיפדיקולורגיליס..". יוספוס • שיחה 14:13, 27 באפריל 2007 (IDT)

• Calcarine fissure\sulcus - החרץ הקיבורתי? הסדק הקיבורתי? החרץ הקלקריני? - מַעֲנִית הַפָּרִישׁ (sulcus calcarinus) ומכאן נגזרת התשובה לסולקוס ולקלקרין.
• Pulvinar - עדיין "כר"? אפשר לקרוא לו "הכר התלאמי"? - כנראה, כאמור למטה, אין ביכולתי לגלות שימוש מודרני אחר כתרגום למונח הזה. אז נשאר כר, חרץ ומענית.

מכיוון שאני לא פוגש נוירואנטומיה על בסיס יומי (או שבועי/חודשי/שנתי/..),אני יכול רק לנסות למצוא את הצעות האקדמיה ולרשום אותם כאן למעלה (בסוגריים המינוח הלטיני כפי שרשום באתר האקדמיה). יוספוס • שיחה 12:11, 27 באפריל 2007 (IDT)

ראייה בתנאי תאורה שונים

• האם זה נכון שגזר באמת עושה טוב לעיניים?
  • ואם כן, איך? אלון רעם 16:09, 21 באפריל 2007 (IDT)

לגבי הגזר, מתוך הערך: "הגזר עשיר בבטא קרוטן, חומר המשמש ליצירת ויטמין A, והמעניק לגזר את צבעו הכתום. מכיוון שויטמין A משפר את יכולת ראיית הלילה, נהוג להגיד על גזרים שהם טובים לעיניים". תראה דברים טובים נוספים בגזר בויטמין A. אליזבט • שיחה 16:12, 21 באפריל 2007 (IDT)

אני שמח שהוספת זאת ובכך הענקת הזדמנות לתקן שגיאה נפוצה ואולי לדרבן מי מן הקוראים לכתוב על תוצא פורקינייה (Purkinje effect). בקצרה, בתנאי תאורה חלקיים כמו למשל בשעות הדמדומים, אנו מסתייעים בקנים ומדוכים גם יחד. כתוצאה מכך, עצמים זהים נתפסים כבעלי צבע שונה כאשר מחלישים את עוצמת ההארה, גם אם אין משנים את התפלגות ספקטרום התאורה. ניתן להיווכח בכך כשמנסים להבדיל עם שחר בין פתיל תכלת לפתיל לבן - גם כשאין חושך מוחלט חולף זמן עד שמתבררים הצבעים. כמובן שבשעות הדמדומים גם ספקטרום התאורה שונה מאשר בצהרי היום וגם לכך השפעה על הצבעים הנתפסים. בברכה, ליאור 21:24, 21 באפריל 2007 (IDT)

כל מה שאתה מתאר בשעות הדימדומים וכו' - זו ראיית יום טהורה. הגיוני שצבעים משתנים בעת הדימדומים - אבל זו עדיין ראיית יום. אגב, הרבה אנשים טוענים שהם רואים פחות טוב בחושך, וההסבר לכך הוא אחר לגמרי: בחושך האישון מתרחב, וככל שהצמצם מתרחב כך רואים יותר במטושטש כל מה שאיננו בפוקוס. מי שיש לו נטייה קלה למשקפיים ועדיין אין לו משקפיים - בחושך הוא פשוט יראה מטושטש. זו לא בעייה של ראיית לילה, וגזר לא יעזור. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ דף משתמש שיחה 13:00, 22 באפריל 2007 (IDT)

מערכות החושים השונות מופלאות במורכבותן ובביצועיהן וקיימות שאלות בסיסיות רבות שנותרו פתוחות גם בימינו. עם זאת, דווקא בסוגיה הנדונה קיימת הבנה מדעית טובה. הפיגמנט רודופסין המצוי בקנים מורכב מהפיגמנט רטינל ומשייר חלבוני המצומד אליו. הפוטופסינים (Photopsins) המצויים במדוכים הם פיגמנטים דומים מאד, המורכבים אף הם מרטינל ומשייר חלבוני הנבדל בחומצות אמינו בודדות מהרודופסין. הרטינל נגזר מקרוטנואידים כדוגמת בטא קרוטן, התורמים לצבע שורש הגזר ונוצות הפלמינגו. הראייה בתנאי תאורה טובים וגרועים מכונה ראייה פוטופית Photopic vision וסקוטופית Scotopic vision, בהתאמה. ביניהן קיים תחום ביניים של ראייה מזופית Mesopic vision, בה הן הקנים והן המדוכים תורמים משמעותית לראייה. בערכים האנגליים מפורטות עוצמות התאורה האופייניות (בקנדלות למ"ר) לכל אחד מהמצבים.

לצערי אני נאלץ לחלוק גם על הערת האגב שלך. אכן, הגומה המרכזית Fovea עשירה יותר במדוכים ותאי העצב המוקדשים לעיבוד המידע המגיע מהם ניחנים בשטחי קליטה Receptive field קטנים יותר, הן ברשתית והן ברמות גבוהות יותר של מערכת הראייה. הודות לכך, רמת ההפרדה של הגומה המרכזית טובה יותר משל אזורים אחרים בעין, כפי שניתן להיווכח אם מנסים לקרוא דרך חריר קטן בדף. אך שטחי הקליטה הקטנים יותר משמעם רגישות נמוכה יותר, שהרי אל שטח קטן יותר בהכרח מגיעים פחות פוטונים. לכן, אסטרונומים המחפשים כוכבים חיוורים משתדלים להביט מעט הצידה ממקומו המשוער, כך שהאור המגיע ממנו ייקלט על גבי הרשתית באזור עשיר יותר בקנים. זה נקרא ראייה צדית (Averted_vision) ואיני יודע אם מבחינה הלכתית מותר להיעזר בכך להקדמת יציאת השבת (:

ואם כבר הארכתי בתשובה והרבתי בקישורים אדומים, כדאי להזכיר גם את הערך שטרם נכתב על מחלת יתר ויטמינים ובפרט על Hypervitaminosis A. ליאור 14:19, 22 באפריל 2007 (IDT)

טוב, ולתוך איזה ערך אתה הולך לשלב את כל הידע לעיל? :) בסג 14:50, 22 באפריל 2007 (IDT)

שאלות ותשובות כמובן. דווקא יצא לי לתקן ולהרחיב ערכים בעקבות תשובות שנתתי כאן. לדעתי הדף הזה נותן לנו חיווי על מידע מבוקש שחסר כרגע אצלנו. אם גמדים קטנים יבואו ויכחילו ערך אחד שציינתי כאן, כבר יוצא שזמני לא התכלה לריק. לא? ליאור 19:50, 22 באפריל 2007 (IDT)

ראו גם

• עיוורון צבעים
• אשליה אופטית
• דמות גרר
• עיוורון
• קנים
• מדוכים
• רודופסין

מקור טוב - http://retina.umh.es/Webvision

בלי התמונות האלה אתה לא נכנס הביתה

כמו שהוא

• 
  יאמי יאם
• 
  הרשתית של קאחאל, 1911

נעשה בידי אחרים

• 
  שווה אלף מילים
• 
  את זה אין לי כוח לתרגם

מצריך עמל

• 
  גריי 1918
• 
  חביב

חוסלו שניהם! ליאור 19:00, 29 ביוני 2007 (IDT)

• 
  גריי 1918
• 
  חביב

אולי פעם אחרת

• 
  תצלובת הראייה משנת 1543
• 
  אם אספיק
• 
  זה למישהו אחר