משתמש:יוני1987/אברהם עמיצור
אברהם עמיצור (י בטבת תרנ"א, 21 בדצמבר 1890 - ד באב ה'תשכ"ט, 19 ביולי 1907), היה סופר ומשורר שעלה מאיראן לארץ ישראל, כתב את קורות יהודי פרס בכמה מספריו.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמיצור (לשעבר הכהן-מזרחי) נולד בכפר נובנדיגון שבאיראן. כשהיה בן תשע התייתם מאביו - שלמה הכהן, ונשלח עם דודיו לעבוד ברוכלות, ולעזור בפרנסת משפחתו, שכללה את אמו, אחיו ואחותו. עוד בילדותו אהב ללמוד ולקרוא, ובין ספרי אביו גילה את התנ"ך. הקריאה בספר הותירה בו רושם, והוא ביקש לדעת מה אירע לעם ישראל לאחר חורבן בית המקדש השני. אלא שבני כפרו לא היו "יודעי ספר", והוא לא קיבל תשובות. מאז התפתח בו רצון עז לעלות ירושלימה, ולהכיר את ההיסטוריה הישראלית.
בשנת ה'תרע"א (1911) כשהוא בן 20, עלה עם אשתו לישראל בשיירה מאיראן, ושינה את שם משפחתו ממזרחי לעמיצור, שם המעיד על חלומותיו הציוניים.
עם הגיעו לארץ, השתכן בירושלים למשך שלושה חודשים. לאחר מכן עבר לכפר סבא, שם רכש כרם שקדים עוד בטרם בואו ארצה. הכרם לא היה רווחי כלל, ובשנת 1914, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פתח חנות מכולת. בסוף המלחמה לא היה זכר לכרם, שכן הטורקים עקרו את העצים לדלק ברכבות.
לאחר המלחמה עבר עמיצור לפתח תקווה, שם עבד כפועל בפרדסי העיר. לאחר תקופה פתח חנות בגדים, ושם עבד בשארית חייו.
במהלך השנים ניסה לשקם את כרמו עוד פעמיים: בפעם השנייה מלחמת העולם השנייה גרמה גם היא לכישלון העסק, ובפעם השלישית נאלץ לוותר על החלום החקלאי, כאשר בתום מלחמת העצמאות כשכבר שיקם את הכרם, באו תושבי המעברות הסמוכות, ואכלו את הפירות. לאחר כל זה, בלית ברירה, מכר את הפרדס במחיר אפסי.
לעמיצור נולדו שבעה ילדים, חמש בנות ושני בנים, והוא שאף שכולם יקבלו השכלה: ואכן, ילדיו גדלו והיו למורים וגננות.
על הקריאה בתנ"ך, כתב בזקנותו למשורר ישורון קשת:
לא הנחתיו עד שסיימתי את דברי הימים, אם כי קצרה דעתי מהבין את מרביתו. אבל הוא עשה עלי רושם כביר, ומאז ביקשתי לדעת מה קרה לעמנו אחרי בית שני. לא היה איש בכפר שידע לענות על שאלתי, ובי גברה התשוקה לירושלים ולדעת ההיסטוריה הישראלית, ששתיהן רחוקות היו כחלום.
— הנידחים, עמ' 4
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
את שירו הראשון פרסם בכתב העת הספרותי "הדים" בעריכת אשר ברש ויעקב רבינוביץ, ולאחר מכן הדפיס שירים וסיפורים בכתבי עת נוספים: "כתובים", "מאזנים", "הארץ", "בוסתנאי", "הדואר", "גליונות", קבצי "קטיף" ועוד. חיבר שלושה ספרים: לבטים, הנידחים (רומן) והנדר (סיפורים מחיי יהודי פרס ועלי פרס).
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיריית פתח תקווה הנציחה את עמיצור, שהיה תושב העיר במשך שנים רבות, ברחוב על שמו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם עמיצור, לבטים, תל אביב, אמנות, 1933
- אברהם עמיצור, הנידחים, ירושלים, אגודת שלם, 1969
- אברהם עמיצור, הנדר, ירושלים, ראובן מס, 1973