משתמש:יהודה לואיס/ברית יצחק ואבימלך

היה רעב כבד בארץ, מלבד הרעב הראשון שהיה בימיו של אברהם. אז יצחק שהיה רועה צאן שחי בדרום הארץ הלך אל אבימלך מלך פלשתיים שהיה בגרר. למרות שיצחק חשב לעצמו אולי לעלות למצרים כמו שעשה אביו. הוא לא עלה מפני שהקב"ה אמר לו לא לרדת ,ולשכון בארץ. אז הוא ישב בגרר. (שכבר אברהם עשה איתם ברית שלום). אנשי המקום כמו במקרה של אברהם שאלו על אישתו ושוב בדומה לאברהם עונה יצחק כי היא אחותו, כי הוא חשש שהם יהרגו אותו כדי לקחת את רבקה. אחרי תקופה מסוימת אבימלך מלך פלשתיים משקיף מהחלון של הארמון שהיה גבוה משאר הבניינים והוא רואה את יצחק בביתו מתייחס לאישתו בצורה מינית. אבימלך קורא ליצחק וכועס אליו שהוא שיקר והיא אישתו ואומר לו למה אמרת שהיא אחותך. עונה לו יצחק כי הוא חשש שיהרגו אותו כדי לקחת את אישתו. אבימלך עדיין כועס כי כמעט אחד מאנשיו שכב עם אישה נשואה שזה היה חטא חמור. אבל למרות כעסו הוא מצווה על עמו שמי שיגע באיש הזה ובאשתו ימות.

לאחר מכן חי יצחק חיים יותר שלווים והחל לעסוק בחקלאות וכל גרגר חיטה או שעורה שיצחק זרע הניב פי מאה כי הקב"ה בירך אותך בשפע. ובגלל שהיה רעב מכר מהיבול והתעשר מאוד עד שהיה לו הרבה צאן ובקר ועבדים והפלשתיים קנאו בו מאוד על הצלחתו

וחוץ מזה כל הבארות שחפרו עבדי אברהם אביו סתמו אותם בעפר הפלשתיים, אחרי שאברהם יצא מגרר. וזה גרם ליצחק לחוש לא בנוח בגרר

המלך גרר אבימלך החליט שיצחק צריך לעזוב בגלל שהוא גורם לקנאה בין תושבי גרר יצחק עושה כמו שצווה והולך יותר דרומה משם וחונה בנחל גרר ושם הוא יושב וחופר את הבארות שאביו חפר וקורא לבארות באותם שמות שאביו קרא להם וחוץ מזה הוא שולח את עבדיו לחפש בארות חדשות באזור של הנחל והם מוצאים באר חדשה אך רועי גרר טוענים שהמים שייכים להם כי זה השטח שלהם ומפני כך יצחק קורא לבאר עשק כי התעשקו עמו. ושוב עבדי יצחק מוצאים באר ושוב הפלשתיים רבים עליה ויקרא לה יצחק שטנה אז יצחק מחליט להתרחק משם ולחפור באר אחרת כדי שלא ירבו עליה וכך היה ולה הוא קורא רחובות בגלל שה' הרחיב לו שטח ששייך לו בארץ

לאחר מכן עולה יצחק משם להר באר שבע ובלילה ה' נגלה אליו ואומר לו שלא יפחד כי אני איתך ומבטיח ליצחק שהוא ירבה את זרעו בזכות אברהם. וכהודיה לה' יצחק בונה מזבח וקורא בשם ה' ושם שם אוהל למי שרוצה לבוא לנוח לאכול ולהתייעץ מה הקב"ה רוצה שבני אדם יעשו מה טוב ומה רע בדיוק כמו אברהם אביו ושם עבדיו חופרים עוד באר.

לאחר זמן מה אבימלך מלך פלשתיים הלך אל יצחק מגרר עם משלחת ידידים ופיכול שר צבאו. יצחק מתרשם שהגיעה אליו משלחת ידידותית והוא שואל בתהייה "מדוע באתם אלי, חשבתי שאתם שונאים אותי, הרי גירשתם אותי ממקומכם" הם עונים לו שפשוט הם ראו שה' עימו, והם רוצים לעשות איתו ברית אם כדי שלא יעשה עמם רעה, כמו שהם לא נגעו בו ולפי טענתם הם עשו איתו רק טוב, וכמו ששלחו אותו בשלום. ובגלל שעכשיו אתה מבורך מה' אז אנו רוצים לעשות ברית. יצחק מסקים ועושה להם משתה הם אוכלים ושותים למחרת קמים מוקדם נשבעים איש לאחיו שישמרו את הברית ואז הם עוזבים בשלום.

ולאחר זמן קצר עבדי יצחק מוצאים עוד באר והולכים לבשר ליצחק על מציאת הבאר וכאשר הוא שומע זאת הוא קורא לא שבעה על שם השבועה שנעשתה ובגלל זה באר שבע נקראת באר שבע עד היום הזה.