משתמש:יבחוש/איכות סביבה

איכות סביבה

איכות סביבה הוא מונח המתאר את רמת השימור ואיכות החיים של סביבת חיים. בין הנושאים הנכללים תחת התחום נמצאים טיפול בפסולת, הגנה על החי, תחבורה ציבורית והגנה על שטחים פתוחים.

לעיתים כוללים תחת הכותרת "איכות סביבה" גם נושאים כמו שעות פנאי, הרגלי חיים, לחץ וחינוך. מנגד, קיים גם שימוש במונח בכדי לתאר רק את רמת השימור של הסביבה הטבעית, לפני התערבות האדם.

נושאים הנכללים תחת הכותרת

זיהום סביבתי - פגיעה של האדם בסביבה הטבעית:פסולת, קרינה, רעש, רעלים וכדומה.
שימוש במשאבים מוגבלים - מים, אנרגיה, שטחים פתוחים וכ'.
סגנון חיים או איכות חיים - שעות פנאי, שעות על הכביש, נגישות לפארקים וכ'

החלוקה לתחומים איננה חדה ויש חפיפה והרבה קשרים הדדיים. לדוגמה, החלטה תכנונית לגבי הקמת קו רכבת, נוגעת לכל שלושת הקטגוריות הנ"ל. קיום הקו החדש ישפיע על סגנון החיים של אנשים רבים ועשוי אף להפחית זיהום אויר. מאידך, מסילה תגרום אולי לפגיעה בשטחים פתוחים וסביבות מחיה של בעלי חיים.

תאור חלופי

החלוקה של נושא בעיות הסביבה לתת נושאים תלוי ברמת העומק של הטיפול בבעיות הסביבה. דבר שהתפתח באופן היסטורי. בתחילה לא היה קשר לכאורה בין הנושאים והם נחשבו לשונים לחלוטין:

פגיעה באכולוסיה של מינים עד כדי הכחדה - כמו הדודו, מיני לוויתנים, עצי רדווד, וכו'. הפתרון לבעיות אלו היה בדמות אמנות נגד ציד, הקמת שמורות טבע וחינוך למודעות בעיקר בקרב הציבור המערבי.
פגיעה בריאותית בבני האדם על ידי זיהום אוויר ומים על ידי חומרים שפגיעתם מהירה- בעיקר בערים צפופות כמו לונדון. כשהפתרונות היו הקמת מערכות ביוב ולאחר מכן מכונים לטיהור שפכים, וכן נסיונות לטיהור האויר מערפיח.

עם הזמן והתמסדות הנושא עברה החלוקה לנושאים רחבים יותר ועמוקים יותר:

מפגעים בריאותיים - עקב זיהום על ידי חומרים מסוכנים- באוויר אוויר,מים וקרקע שעלולים ליצור מפגע בריאותי - כשעיקר הדגש הוא נזק לבני האדם ופחות לבעלי החיים. ובהמשך נוספו דאגות אחרות - כמו רעש, קרינה, רעלים במינון נמוך, הנדסה גנטית (חששות בריאותיים), וכו'.
פגיעה בבעלי החיים ודאגה למערכות האקולוגיות שניזוקות על ידי רעלים, על ידי בניה של מבנים, כבישים וסכרים , וחקלאות, ופגיעה בנוף שמאפשר לאנשים לנפוש.
כילוי של משאבי סביבה בלתי מתכלים - שטחי חקלאות, שטחי יער, מים, ופגיעה בתפקוד של מערכות אקולוגיות, וכילוי של משאבי סביבה מתכלים - דלק מחצבי, מחצבים.
דאגה מפני תרחישים אפוקליטיים שיסכנו את גורל האנושות כולה, או יפגעו בה באופן אנוש - מלחמה גריעינית, הנדסה גנטית (איום קיומי), התחממות עולמית, שכבת האוזון וכו'.

במידה רב החלוקה להלן היא עדיין החלוקה המסורתית של בעיות סביבה במקומות רבים, אולם תנועות סביבה רבות טוענות כי סיבות היסוד של בעיות אלה טמונות בגורמים אחרים, המחולקים באופן שונה.

גורמי היסוד בהגדלת טביעת הרגל האקולוגית - גידול באוכלוסיה, האצת קצב צריכת המשאבים והפעילות הכלכלית, שינויים טכנולוגיים בלתי מקיימים.
גורמים וסיבות חברתיים הדוחפים לכיוון בלתי מקיים - פרבור ותחבורה מבוססת רכב פרטי, אי הפנמה של עלויות על ידי גורמים כלכליים, תרבות הצריכה, הסכמי סחר חופשי, צמיחה כלכלית, עוני ואי שוויון, התנהלותם של גופים בינלאומיים, הרגלי תזונה, אורחות חיים, ריבית, ועוד נושאים רבים הקשורים בתרבות כלכלה וחברה.

כמו כן ניתן לחלק את הנושאים על פי כלל תחומי החיים כך שכל תחום מבוסס על רעיון הקיימות - אנרגיה מקיימת, תעשייה מקיימת, חקלאות מקיימת, כלכלה בת קיימא, תכנון ואדריכלות מקיימים, תחבורה בת קיימא, תרבות בת קיימא וכו'.

היסטוריה

...בהתחלה רק אקולוגיה וטבע ... במשך הרחבה לתחום איכות חיים ..

זהום סביבתי

אויר

זיהום אויר נוצר מפלטה של רכבים, מפעלים וגורמים טבעיים (כמו התפרציות גאשיות) . לפלטת הרכבים מרכיב מכריע בזיהום האויר במדינות המערביות, אם כי השימוש הנפוץ בדלק נטול עופרת וממירים קטליטיים, תרמו רבות להפחתת הפלטה של כלי רכב בודד.

קרינה

גידול השימוש בתקשורת סוללרית גרם להצבת מספר גדול של אנטנות משדרות באזורים מאוכלסים. קיים וויכוח מתמשך לגבי נזקי הקרינה מאנטנות אלה ומהמכשירים הסלולריים עצמם. קיימים גם סוגים נוספים של זיהומי קרינה - כורים גרעיניים, שדורי רדיו וטלויזיה.

רעש

רעש מעל לרמה מסויימת נחשב זיהום סביבתי. רעש עלול לפגוע בחיי ובאיכות החיים של תושבי המקום. בישראל מוגדרת רמת רעש מותרת באזורים מאוכלסים המשתנה בין שעות היום והלילה.

טיפול בפסולת

במשך רוב ההסטוריה, הפסולת שיוצרה ע"י האדם, לא הוותה בעיה מיוחדת ולא היה צורך לטפל בה. הצורך לטפל בפסולת האדם התעורר רק במאה העשרים ומקבל חשיבות הולכת וגודלת בעשורים האחרונים.

סטטיסטיקות ... במדנות המערביות ...

במדיניות רבות התקיימו קמפיינים ממשלתיים להגברת המודעות לנושא הטיפול בפסולת ברמת הפרט. בעיקר מדובר על עקרון ה- שימוש חוזר, הפחתת שימוש ומחזור (באנגלית reuse,reduce,recycle) ועל הצרך בהפרדת פסולת במקור.

עיקרון "שימוש חוזר, הפחתת שימוש ומחזור" ממליץ לעזור בטיפול בבעית הפסולת קודם כל ע"י שימוש חוזר במוצרים. לדוגמה ניתן לבצע שמוש חוזר בשקיות נילון. הנילון הוא חומר המתקלה לאט במיוחד ולכן המנעות מהשלכתו תורמת לאיכות הסביבה. ההמלצה השניה היא הפחת שימוש - אם לא ניתן להשתמש שוב במוצר, כדאי לנסות להשתמש בו מעט. אם לדוגמה, לא ניתן להמנע משימוש בשקיות זבל, כדאי להשתמש בשקיות גדולות לזרוק אותם רק כאשר הן מלאות. ההמלצה הארונה היא מחזור. אחרי שאדם מנסה שימוש חוזר והפחתה, כדאי שינסה שאת הזבל שהוא בכל זאת משליך, ניתן יהיה למחזר. לדוגמה, את בקבוקי השתיה העשויים פלסטיק, כדאי להשליך למיכלי איסוף המשמשים למחזור.

הפרדת פסולת במקור היא אחד התנאים ההכרחים למחזור יעיל. מכיוון שתהלכי המחזור הם ספצפיים לסוג הפסולת, יש צורך להפריד את הסוגים השונים לפני התחלת תהליך המחזור. בדרך כלל, הפרדת הפסולת במקור, בידי הגוף המיצר את הפסולת, פשוטה וזולה הרבה יותר מהפרדה בדיעבד, לאחר שסוגי הפסולת השונים עורבבו. דוגמה להפרדה במקור היא הפרדה של פסולת ביתית לפסולת אורגנית ופסולת אנאורגנית. ע"י הצבת פחים יעודיים, שיתוף פעולה של משקי הבית והקמת מערך איסוף נפרד, ניתן לבצע הפרדה במקור, למחזר את הפסולת האורגנית לייצור קומפוסט ולהטמין רק את הפסולת האנאורגנית.

מוצקית

הטיפול בפסולת מוצקית - אריזות, שאריות מזון והפרשות היא נושא בעייתי בעולם כולו. השיטות הנפוצות כיום הן: הטמנה, שרפה ומחזור. קיימת הסכמה רחבה בקרב המומחים שהפרדת פסולת במקור (אורגאני - אנ-אורגני, ניתן למיחזור - לא ניתן למיחזור וכד') היא צעד הכרחי לטיפול נאות בה.

נוזלית

פסולת נוזלית כוללת ביוב ביתי ופסולת מפעלים כמו בוצה (..יש עוד ..) לעיתים מוזרמת פסולת נוזלית לנחלים או לים ומזהמת אותם. במקרים אחרים מאפשרים לה להיספג באדמה ובכך לזהם מאגרים של מי תיהום. מאמצים למנוע נזקים אלו כוללים הפרדה במקור ומיחזור. מיחזור של פסולת נוזלית עשוי להביא אותה לרמה הראויה להשקיה חקלאית (מי קולחין), לרחצה ואף לשתיה.

שימוש במשאבים מוגבלים

שטחים פתוחים

שטחים פתוחים הם שטחים שלא נוצלו למגורים, תחבורה, מפעלים וכדומה. שטחים פתוחים הם אזורים בהם ניתן להתרענן מהסביבה האורבנית, לנפוש ולהמצא בסביבה טבעית יחסית. במקמות רבים בעולם (ובפרט בישראל), השטחים הפתוחים הם משאב הנמצא במחסור. ניתן לחלק את השטחים הפתוחים לשתי קטגוריות עקריות: פארקים ושמורות טבע. פארק הוא שטח פתוח בתוך מרחב עירוני המאפשר לתושבים להינות מאפשרות נופש, משחק ומפגשים חברתיים בסביבה פתוחה וירוקה אך מלאכותית בעיקרה. שמורת טבע או שטח פתוח טבעי הוא שטח פתוח שהושאר במנתכונתו המקורית, ללא התערבות אדם. שמורת טבע מאפשרת לאנשים לנפוש בסביבה אקולוגית טבעית ולהינות מהחי והצומח המקוריים באזור מגוריהם.

מים

באזורים גדולים על כדור הארץ, מים מתוקים הם משאב מוגבל. ישנם סוגים שונים של מאגרי מים: אגמים, קרחונים ומאגרי מי תהום. אגמים מתחדשים במחזוריות קצרה לעומת מי תהום וקרחונים. שימוש מושכל במשאבי טבע המתחדשים בתדירות נמוכה דורש שיקול דעת ואחריות לטווח ארוך.שימוש לא אחראי במי תיהום עלול לגרום להמלחה של המאגר התת קרקעי ולפגיעה לשנים רבות. (ראו ..פסקה על מצב המים בישראל..) לאורך ההסטוריה, מחסור במים היה גורם שכיח למלחמות בין מדינות.

הקשר בין כלכלה ושימוש במשאבים

שימוש נבון במשאבים מוגבלים מהווה בעיה בה מתלבטים היום גורמים רבים בעולם. כמעט בכל המקרים, מדובר בtradeoff בין צרכים שונים. לדוגמה, בשימוש בשטחים פתוחים קיים קונפליקט בין הצורך לשכן אנשים במקומות עם נגישות לפרנסה לבין הרצון לדאוג לאיכות החיים של האנשים שכבר גרים במקום.

אחת הגישות להתמודדות עם דילמות מהסוג הזה היא שימוש בכלים כלכליים כמו תמחור. לדוגמה, בכדי להחליט אם לשמור על שטח כפתוח, אפשר לנסות לשערך את הערך הכלכלי שלו. את הערך הכלכלי של שטח פתוח אפשר לשערך ע"י בדיקת ירידת ערך הדירות באזור במקרה של בניה בשטח.

סיגנון חיים

כמה שעות ביום בפקקים
כמה שעות ביום עם המשפחה
כמה לחץ בחיים
כמה צריך להסיע את הילדים לחוגים\לחברים

שאלות פתוחות לגבי אופן ארגון הערך

האם הכללה של סיגנון חיים תחת "איכות סביבה" היא דבר מקובל. איפה לעצור? להכליל חינוך .. ?

ראו גם

ארגונים

נושאים שצריך עןד להוסיף

טכנולוגיות חקלאות שונות - קומפוס...
ירוקות בפוליטיקה
קשר לאומנות?
התחממות גלובאלית
הדסה גנטית