משתמש:העורך היהודי/ספרות המוסר
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה. | ||
ספרות המוסר היא ספרות יהודית המתארת את המעלות והמידות הטובות והרעות, ואת הדרך להגיע לשלמות. וכן את החיוב להאמין בכך שיש בורא לעולם.
אנו מוצאים כבר בהלל הזקן (110 לפנה"ס -. 10 לספירה) את ראשיתו של המוסר היהודי, הלל השתמש בפסוק "ואהבת לרעך כמוך" כעיקרה של התורה. פעם אחת, הוא התבקש על ידי גוי להתגייר בתנאי שילמדהו הלל את התורה בזמן שהוא עומד על רגל אחת, כלומר במהירות ובקיצור. הלל ענה לו "מאן דסני לך לא תעביד לחברך" - מה ששנוי עליך, אל תעשה לחברך. זו היא כל התורה כולה; השאר הוא ההסבר; לך תלמד את השאר("ואידך זיל גמור")(שבת לא.)
פרקי אבות הם אוסף של הלכות מוסריות של הרבנים שבתקופת המשנה. פרקי אבות מופיעים במסכת האבות, אשר בסדר נזיקין. מסכת אבות ייחודית בכך שהיא המסכת היחידה העוסקת אך ורק בעקרונות מוסריים.
ספרי מוסר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך השנים נכתבו ספרי מוסר רבים החל מתקופת הגאונים ועד לזמנינו.
גאונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמונות ודעות - לרב סעדיה גאון, ספר המבאר את עקרונות הדת היהודית
ראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חובות הלבבות - לרבינו בחיי, ובו הסבר על המצוות המתקיימות על ידי הלב כמו אהבת ה'
- שמונה פרקים לרמב"ם - בה מתאר הרמב"ם את מבנה נפשו של האדם ואת הדרך להגיע לידי השלמת המידות
אחרונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסילת ישרים - לרמח"ל, מספרי המוסר המרכזיים ביותר, בו סוקר הרמח"ל את הדרך לתקן את המידות, ולהגעה לידי רוח הקודש.