לדלג לתוכן

משתמש:דנה1928/פרעה (בימי משה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לאחר מות יוסף קם מלך חדש במצרים שלא ידע את יוסף. לתקופה זו נולד משה.

פרעה בתקופת משה ציווה להשמיד את בני ישראל ולאחר שה' ציווה על משה להוציא את בני ישראל לחופשי, פרעה שיחרר את בני ישראל אבל לאחר שה' היכה אותו ואת המצרים בעשרת המכות.

תחילת שלטון פרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרעה עולה למלוכה בתחילת ספר שמות, הוא אינו יודע את יוסף, לא ברור האם מכיוון שבאמת לא ידע או כי לא היה לו אכפת מי זה יוסף.

הוא רואה שיש עם עצום במצרים ופונה לעם המצרי בטענה שיש להשמיד את העם הזה אחרת הם יתרבו ויעלו עליהם במלחמה.

פרעה מתחיל בתהליך של השמדה שיטתית של בני ישראל:

תחילה שם עליהם שרי מיסים כדי שיתענו ויסבלו, כאשר זה לא עוזר פרעה נותן להם לבנות ערי מסכנות, פיתום ורעמסס.

גם זה לא עוזר והעם ממשיך להתרבות כַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ.

הוא ממשיך להטיל עליהם עבודות פרך בתקווה שזה יגרום להם להיכרת אולם זה לא עוזר.

בשלב הבא פרעה עובר למעשה קיצוני, הוא רוצה להשמיד אותם ולכן מבקש מהמיילדות העבריות להשמיד במהלך הלידה את הבנים ואילו את הבנות להחיות. המיילדות העבריות, שפרה ופועה מסרבות לכך.

בשלב הסופי פרעה מערב את העם שלו ודורש מכל העם שלו להשליך ליאור כל בן מבני ישראל ואילו את הבנות להחיות.

הולדת משה במהלך שלטון פרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה נולד במהלך המפעל השיטתי של פרעה להשמדת בני ישראל.

הוא ניצל ונאסף על ידי בת פרעה לבית פרעה עצמו. פרעה אינו יודע שדווקא בביתו הוא מגדל אחד מבני ישראל.

מצבו של משה טוב יותר מאשר שאר בני ישראל אולם לאחר הריגת האיש המצרי והריב עם האיש העברי הוא חושש מפרעה שיהרוג אותו. מכאן שאפילו משה שגדל בבית פרעה לא בטוח ממנו.

מותו של פרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותו של פרעה לא מוזכר במפורש אלא בעקיפין בדברי ה'. לאחר התגלות ה' למשה הוא אומר לו שהגיע הזמן לעזוב את מדין ולקיים את המשימה שציווה עליו כי כל מי שרצה לפגוע בו ולהרוג אותו מת.

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְיָן, לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם:  כִּי-מֵתוּ, כָּל-הָאֲנָשִׁים, הַמְבַקְשִׁים, אֶת-נַפְשֶׁךָ"

מי היה פרעה בימי משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המחקר ופירושים שונים הטענה הרווחת היא שפרעה בסיפור הזה הוא רעמסס השני בהתבסס על ממצאים ארכיאולוגיים[1].

  1. ^ יהודה קפלן; אריאלה רונס-צפריר, רעמסס השני, באתר https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=6166