משתמש:דורית/יידיש
מראה
בטרם כל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליידיש אופני הגייה שונים, שבאופן כללי ניתן לחלקם לשניים:
- ההגייה הפולנית-גליציאית – דומה מאוד להגייה ההונגרית, ומדוברת כעיקרון בקרב רוב החסידים דוברי היידיש.
- ההגייה הליטאית-רוסית, הנקראת גם הגייה ירושלמית – מדוברת בקרב בני היישוב הישן בירושלים ובקרב חסידי חב"ד, קארלין, סלונים והליטאים.
כעיקרון, צירה הנשמע ey בהברה ליטאית, ישמע כ-i בהברה החסידית או כ-oy; חלק מההברות הנשמעות כ-o בהגיה הליטאית, ישמעו כ-u או OO(?) בהגייה החסידית.
הדוגמאות בכיתוב אנגלי יתנו את שתי האפשרויות, כשהראשונה היא הליטאית והשנייה היא החסידית.
ראו גם: הגייה אשכנזית.
א
[עריכת קוד מקור | עריכה]עברית | יידיש | הגייה | הערות |
---|---|---|---|
- | א | a | מילה המקדימה שם עצם - המקבילה של a או an באנגלית |
אב | פאטער. טאטע | Foter\Footer. | |
אבבית | קרעץ | kretz | |
אבדה | פארלאסט | farlos (הט' לא נשמעת במבטא) | |
אבד (אבד, אבדתי) | פארלוירען | farloyrn | בצירוף מילית שימוש |
אבד (איבד, איבדתי) | פארלירען | farlirn | |
אבדון | אומברענגעניש | umbrngenish\imbrengenish | |
אבל, אך, אולם | אָבער. דאך. | Doch ober. | |
אבֶל (צער) | טרויער | troyer | והגיית המילה "אבלות" – aveylus\avayles |
אבן | שטיין | shtein | |
אבן אש (חלמיש) | פאייערשטיין | fayershtein | |
אבן חן | איידלשטיין | eidlshtein | |
אדום | רויט | Roit | |
אוזני המן | המן טאשן | אוזן המן | המן טאש |
אח | ברודער | bruder/brider | |
אחות | שוועסטער | shvester | |
אחים ואחיות | ברידער און שוועסטער | ||
אתם | איר. אייך | Aich .Ir |
ד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוֹד - פעטער Feter.
- דוּד - קעסל kesl
- דודה - טאנטי Tanti, מימע mime, מומע moome.
- דיכוי - אראפ-קלאפן - arop\arup-klapn.
ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התחלה - אָנהייבּ. להתחיל - אָנהייבּן. הַתְחֵל - הייבּ אָן.
- הוא - ער (er)
- היא - זי
- העצמה - באלמעכטיגן - balmekhtign.
ו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשימוש בויקיפדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויקיפדיה - וויקיפעדיע, vikipedye.
- יצירה (יצירת ערך) - שאפן, shafn.
- כתיבה - שרייבן, shraibn;לכתוב - "צו" שרייבן; כתבתי - איך האב געשריבן, ich hob geshribn; כתוב, כתבי - שרייב, shraib.
- שגיאה/טעות - גרייז, graiz\graz.
- עריכה - רעדאקטירן. ערך, ערכה - רעדאקטירט.
- שכתוב - איבערשרייבן. שכתב, שכתבה - איבערגעשריבן.
- הרשמה - איינשרייבן, ainshraibn; להירשם - זיך איין צושרייבן, zich ayn\an tzu\tzi shraibn.
- משתמש - באנוצער, banutzer\banitzer.
- משתמשת - באנוצערקע, באנוצערן banutzerke\banitzern.
- זכויות יוצרים - קאפי-רעכטן kopi-rehtn[1]
ז
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זכות בחירה - וועלן-רעכט - vveln-rekht.
כ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כדור (משחק) - טאבע - ta'be.
- כדור (תרופה) - טאבלעט - toblet. פיל - pil.
- כדורגל - פוטבאל - טאבע שפיל - ta'be shpil.
- כוח - קראפט - kraft.
ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאן? - א ווּ - A voo\vi.
- להיכן? - ווי אהין - Vi a'hin.
- לאיפה נעלמת? - ווי אהין ביסטו נעלם געווארן? vi a hin biste neylem gevorn. או, א וו ביסטו נעלם געווארן?
- לאן אבדת? א וו ביסטו פארלוירען געגאנגען - a voo\vi bistoo\bisti\farloyr'n gegangen.
- לאן אתה הולך? - א וו גייסטו - a vu geystoo או ווי אהין גייסטו - vi a hin gayste.
- למה (מילת שאלה) - פארוואס - farvos\farvoos.
- למה אתה מתרגז? - פארוואס רעגסטי זיך? reygsti-zich נהגה כמילה אחת.
- למה אתה עצבני? - פארוואס ביסטו נערוועס? - farvos\farvoos bistoo\bisti nerveyz.
מ
[עריכת קוד מקור | עריכה]מילות ברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלום - על פי רוב נאמר שלום עליכם - Sholem\Shulem
- טוב - משמש בשפת היום-יום כברכה כללית - א גוטן A gut'n\gitn. ונענה בברכת "עוד יותר טוב" - א בעסער'ן - A beser'n.
- להתראות - צום וווידער זעהן, או א ווידער זעהן - Vider zeyn.
- להשתמע - צום ווידער הערן - Tzum vider her'n.
- בוקר טוב - גוט מארגען - Goot\Git morg'gn.
נענה בברכת - שנה טובה - א גוט יאהר - a goot\git yur, או "טוב תמידי" - "א גוטן תמיד" - a gootn\gitn tomid\toomid. - יום טוב - נאמר בשעות היום ואחר הצהריים "א גוטן טאג" - A gootn\gitn tog\toog.
- ערב טוב - א גוטן אווענט ovent\oovent
- לילה טוב - א גוטע נאכט A goote\gite nacht.
- "שיהיה לך יום מאיר - זאלסט האבן א לעכטיגען טאג - Zolst hobn\hoobn a lechtig'n tog\toog.
- שבת שלום - גוט שבת - shabes.
- חג שמח - א גוט יום-טוב - yomtev.
- שבוע טוב - א גוטע וואך - voch.
- חודש טוב - נאמר בראש חודש ולאחר תפילת קידוש לבנה, א גוטן חודש. המילה חודש נהגת choydesh.
- עד מאה ועשרים - ביז הונדערט און צוואנציג - Biz hundert\hindert un\in tzvontzick.
מחמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחמאה - קאמפלימענט - kompliment.
- נהדר - פארכטפול - prachtfool. ובלשון עממית, זייער פיין ziaher fian.
- מעולה - אסטערליש - osterlish. פערפעקט - perfeckt.
- פנטסטי - פַאנטסטִיש.
- מְשַׂמֵח - דערפרייט - derfrait\riat.
- נפלא - וואונדערליך - vu\vinderlikh
- מדהים - שטוינענד - shtoynend.
- יוצא מן הכלל - אויסער (וי) געוונליך - oser (vi) geveyndlech.
- טוב מאוד - גאר[2] גוט - gor\gur gut\git.
___
- מצוין - אויסגעצייכענט - oysgetzeich'nt\osgetzaychent.
- מַעְמַד - שטאנד - shtand.
- מאוד - גאר - gor\gur, זייער - zaiher\ziaher.
ס
[עריכת קוד מקור | עריכה]סלנג
[עריכת קוד מקור | עריכה]סלנג - גאסען ווערטער - (מילות רחוב) gassen verter, פאלק'ס שפראך - (שפה עממית) folk's shprach.
- גאוני - גאונות'דיג (נקרא גאוינסדיג) geoynesdig.
- הורס - מורא'עדיג (מלשון מורא ופחד) moyredig.
- מהמם - געוואלדיג gevaldig.
- פיצוץ! - א באמבע, באמבעדיג. bombe, bombedig.
- מכה בעין - המקבילה של פצצות לגבות, א שאס אין די אויגן a shos in di oyg'n.
- זה הדבר - המקבילה של סוף הדרך, דאס איז די זאך נשמע כמו dusi di zach.
- יפהפה/יפהפיה - שיין ווי די זין/לבנה (יפה כמו השמש הירח) sheyn\shayn vi di zin\ levune.
- מש'ו - א זאך! a zach.
- חבל"ז - א שאד די צייט/צאט[3] a shodqshud di tzayt\tzat.
פ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פלסט (קול הראש) - קאפ שטימע.
פמיניזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדום - רויט (reit, roit)
ק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קהילה - קֶהִילֶה, (פארזאמלונג (farzmlung\ling), איינזאמלונג (hianzmlung\ling).
ש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיקול דעת - איבערטראכטן[4] - ibertrakhtn
ת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יש לציין שהתירגום מקובל והוא תירגום מילולי ומדוייק של המילה האנגלית "Copyrights", אך כמקבילו של המונח העברי "זכויות יוצרים" הוא אינו מילולי, אלא חופשי.
- ^ ראו את תירגום המילה "מאוד".
- ^ ביידיש, משמש רק במשמעות המקורית של "חבל על הזמן" (חבל על בזבוז הזמן). המשמעות הסלנגית (מסוג "מהמם שחבל"ז") אינה מוכרת ביידיש.
- ^ תרגום חופשי. אם נתרגם מהיידיש מילולית לעברית "איבערטראכטן" היינו "שיקול חוזר" (לשקול שוב).