לדלג לתוכן

משתמש:בר/פנסיה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפנסיה בישראל מורכבת ממערכת פנסיה ממלכתית, מערכת פנסיה פרטית ומערכת פנסיה לעובדי מדינה. במערכת הפנסיה הפרטית, העובדים מחויבים להשתתף בה על פי חוק, ומפוקחת ומוסדרת על ידי הממשלה.

קצבאות זקנה ממלכתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת קצבת הזקנה, הנוהגת במדינת ישראל ומנוהלת על ידי המוסד לביטוח לאומי, מיועדת לכל התושבים בני 18 ומעלה, אשר מחויבים בתשלום דמי ביטוח לאומי בהתאם לחוק[1]. עליהם לשלם את ההפרשות במשך 12 שנים לפחות כדי להיות זכאים לתבוע קצבה[2]. קצבת הזקנה הבסיסית היא 1,736 ₪ לחודש ליחיד עד גיל 80, ועולה ל-1,834 ₪ מעל גיל 80. במקרה של זוג שאחד מהם אינו זכאי לקצבת זקנה, הקצבה עומדת על 2,307 ש"ח זוג, ושהזכאי לקצבה הוא בן 80 ומעלה היא עולה ל-2,394 ש"ח.

בהגיעם לגיל פרישה, התורמים נבחנים במבחן הכנסה. מי שמעל רמות הכנסה מסוימות זכאים לקצבה חלקית בלבד, או ללא קצבה כלל עד גיל 70. גמלאים שאין להם מקורות הכנסה אחרים זכאים לתוספות הכנסה להבטחת רמת חיים מינימלית. לקצבת היסוד מתווספת תוספת ותק המחושבת לפי שנות דמי הביטוח שנצברו, עד למקסימום של 50% מהקצבה הבסיסית. תוספות נוספות זמינות לגמלאים המתגוררים עם בני זוג וילדים תלויים, וכן לאלה שאינם זכאים לקצבה, ללא קצבה, או רק לקצבה קטנה, שעל הגמלאי לוותר עליה כדי לקבל את התוספת. לקצבה הבסיסית מתווספת תוספת ותק, המחושבת בהתאם לשנות תשלום דמי הביטוח, כאשר הסכום המרבי לתוספת זו עומד על 50% מהקצבה הבסיסית. תוספות נוספות ניתנות לגמלאים המתגוררים עם בני זוג וילדים תלויים, ולגמלאים שאינם זכאים לקצבה או זכאים לקצבה נמוכה, במידה והם מוותרים עליה לטובת קבלת התוספת.

דמי ביטוח בריאות מנוכים בשיעורים של 196 ש"ח לקצבאות פרט ו-283 ש"ח לקצבה זוגית. לזכאים להשלמת הכנסה מנוכים מהם גם 103 שקל מדי חודש. [3] [4]

קצבת הזקנה משולמת באמצעות העברות בנקאיות ב-28 בכל חודש[5]. לפעמים התשלום מוקדם בשל חגי ישראל ומועדיו[6].

מערכת פנסיה פרטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל העובדים השכירים, שאינם מכוסים בתוכניות פנסיה במשא ומתן קיבוצי בין מעסיקים ואיגודי עובדים, מחויבים על פי חוק להחזיק בקרנות פנסיה פרטיות, אליהן העובדים והמעסיקים חייבים להפריש בכל משכורת[7]. עצמאים, למעט חריגים מסוימים, מחויבים גם על פי חוק להפריש לתכנית פנסיה פרטית בהתאם לסולם הזזה המבוסס על הכנסה[8].

קצבאות שירות המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובדי מדינה מקבלים קצבאות המבוססות על אחוז קבוע ממשכורתם הסופית, שעולה בכל שנת עבודה. כל עובדי המדינה למעט חיילי קריירה יכולים לצבור קצבה עד למקסימום של 70% משכרם הסופי, בעוד שחיילים יכולים לצבור עד 76%. כל עובדי המדינה שהועסקו לפני 2004 זכאים לקצבה של 70% משכר הגמר שלהם. הפנסיות אינן מבוססות על הפרשות שנצברו לקרן פנסיה אלא מגיעות ישירות מתקציב המדינה. [9] [10] [[קטגוריה:ישראל: רווחה]]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Insurance Contributions". btl.gov.il. נבדק ב-22 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Israel - Social Security and Welfare | ExpatFocus.com". www.expatfocus.com. אורכב מ-המקור ב-2013-04-05.
  3. ^ "Benefits - Old-Age, National Insurance Institute". btl.gov.il. נבדק ב-22 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "המוסד לביטוח הלאומי - האתר בתחזוקה".
  5. ^ "המוסד לביטוח הלאומי - האתר בתחזוקה".
  6. ^ הדס יום טוב, ‏בגלל החגים: הביטוח הלאומי יקדים תשלום קצבאות בחודש אוקטובר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 בספטמבר 2024
  7. ^ Gavious, Ilanit; Spivak, Avia; Yosef, Rami (בפברואר 2009). "Pension reform in Israel under mandatory pension law". Pensions. 14 (1): 4–13. doi:10.1057/pm.2008.33. נבדק ב-22 באפריל 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ "As of January 2017 – Obligatory Pension contributions for the self-employed • Goldfus Insurance". 25 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Israel's top public officials enjoying sky-high pensions". Haaretz.
  10. ^ "IDF soldiers' pensions more than double the civil-service average, says ministry". Haaretz.