מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
A
∪
B
|
=
|
A
|
+
|
B
|
−
|
A
∩
B
|
{\displaystyle |A\cup B|=|A|+|B|-|A\cap B|}
|
A
∪
B
∪
C
|
=
|
A
|
+
|
B
|
+
|
C
|
−
|
A
∩
B
|
−
|
A
∩
C
|
−
|
B
∩
C
|
+
|
A
∩
B
∩
C
|
{\displaystyle |A\cup B\cup C|=|A|+|B|+|C|-|A\cap B|-|A\cap C|-|B\cap C|+|A\cap B\cap C|}
|
⋃
i
=
1
n
A
i
|
=
∑
i
=
1
n
|
A
i
|
−
∑
1
⩽
i
<
j
⩽
n
|
A
i
∩
A
j
|
+
∑
1
⩽
i
<
j
<
k
⩽
n
|
A
i
∩
A
j
∩
A
k
|
−
⋯
+
(
−
1
)
n
+
1
|
A
1
∩
⋯
∩
A
n
|
{\displaystyle \left|\bigcup _{i=1}^{n}A_{i}\right|=\sum _{i=1}^{n}|A_{i}|-\sum _{1\leqslant i<j\leqslant n}|A_{i}\cap A_{j}|+\sum _{1\leqslant i<j<k\leqslant n}|A_{i}\cap A_{j}\cap A_{k}|-\cdots +(-1)^{n+1}\left|A_{1}\cap \cdots \cap A_{n}\right|}
גרף פשוט גרף לא מכוון ללא לולאות וללא קשתות מקבילות.
גרף רגולרי גרף שבו דרגת כל הקודקודים שווה, כלומר מספר הקשתות היוצאות מכל קודקוד קבוע.
גרף דו-צדדי גרף שבו ניתן לחלק את הקודקודים לשתי קבוצות זרות , כך שלא קיימת קשת בין שני קודקודים השייכים לאותה הקבוצה.
גרף קשיר גרף שבו קיים מסלול בין כל שני קודקוד ים.
רכיב קשירות של גרף הוא תת-גרף קשיר מקסימלי, כלומר, קבוצת קודקודים שיש מסלול בין כל שני קודקודים שלה, והכוללת עם כל קודקוד גם את השכנים שלו; יחד עם הקשתות המחברות את הקודקודים האלה. כל גרף מתפרק באופן יחיד לרכיבי קשירות.
משפט הדרגות
גרפים
G
{\displaystyle G}
ו-
H
{\displaystyle H}
הם איזומורפיים אם קיימת פונקציה
f
:
V
(
G
)
→
V
(
H
)
{\displaystyle f:V\left(G\right)\rightarrow V\left(H\right)}
חד-חד-ערכית ועל , כך שעבור כל
v
,
w
∈
V
(
G
)
{\displaystyle v,w\in V\left(G\right)}
, מספר הקשתות המקשרות בין
v
{\displaystyle v}
ו-
w
{\displaystyle w}
זהה למספר הקשתות המקשרות בין
f
(
v
)
{\displaystyle f\left(v\right)}
ו-
f
(
w
)
{\displaystyle f\left(w\right)}
.