משתמש:בן93/המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עזר מציון

המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עזר מציון הוא המאגר תורמי מח עצם פוטנציאליים הגדול בישראל, והמאגר היהודי הגדול בעולם, והוא השישי בגודלו בעולם, והגדול בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה, הוא מנוהל על ידי ד"ר ברכה זיסר ושייך לעמותת עזר מציון.

רקע רפואי

השתלת מח עצם היא גישה טיפולית מקובלת היום לכמה מחלות שונות בהן מערכת ייצור תאי הדם האדומים ותאי החיסון נפגעת (מחלות ממאירות כמו לוקמיה, מצבים כמו מחלות חסר מח העצם מולד או נרכש וכדומה), כתוצאה מטיפול כימי, הסננה על ידי תאים ממאירים או כתוצאה ממחלה תורשתית או מפגם גנטי.

תרומת מח עצם מתבצעת בדרך כלל בבנק הדם שבבתי החולים. לעיתים מח העצם המשמש להשתלה, מתקבל מהחולה עצמו ולאחר תהליך רפואי שעובר החולה, מח העצם מוחזר אליו. בשאר המקרים נדרש תורם לצורך השגת מח העצם עבור ההשתלה. תורמי מח עצם חייבים להיות זהים למושתל, מבחינת מאפיין סיווג הרקמות, הידוע בשם 'חלבוני HLA’. בשל המספר הכמעט בלתי מוגבל של צירופי HLA אפשריים, הסיכויים להתאמה בין נתרם לתורם, שאינו בן משפחתו, הם נמוכים. בנוסף, בפועל רק 30% מהחולים מצליחים למצוא תורם מתאים מקרב בני משפחתם (סיכוי ההתאמה עם אחים הוא 25%). בשאר המקרים מתאפשרות ההשתלות הודות לקיום מאגרי תורמים ממחשבים בינלאומיים גדולים, המאפשרים לבדוק התאמה למיליונים רבים של אנשים אחרים. הסיכוי למצוא תורם במאגרים נאמד היום ב-55%.^{[דרוש מקור]} בקרב האוכלוסייה האירופאית קיימים 80% סיכויי התאמה.

הליך התרומה כיום

בעבר דגימת התורמים התבצעה באמצעות בדיקת דם, ואילו תרומת מח העצם התבצעה באופן כירורגי מעצם האגן, מה שהצריך לבצע את הטיפול בחדר ניתוח, תחת הרדמה מלאה או אפידורלית, הטיפול היה נמשך כשעה, ולאחר התאוששות התורם היה משוחרר לביתו.

כיום, בשונה מבעבר, ראשית נאספת מהתורם הפוטנציאלי דגימת רוק, היא נשלחת למעבדה לבדיקת סיווגה, והמידע נשמר במערכת ממוחשבת, לכשמגיעה מבית חולים בקשה לבדיקת התאמה עבור חולה מסוים בודק המאגר במחשביו אם קיים תורם מתאים, במידה ולא קיים במחשבי המאגר תורם מתאים פונה המאגר למאגרים אחרים אליהם הוא קשור בהסכמים כדי שיבדקו אם קיים תורם מתאים אצלם.

לכשנמצא תורם מתאים הוא מופנה לבדיקת דם, על מנת לוודא את ההתאמה, רק לאחר מכן מתבצע הליך התרומה, בדר"כ, בבית עזר מציון בפתח תקווה.

תרומת מח עצם מתבצעת כיום מהווריד, ראשית, התורם מקבל במשך מספר ימים זריקות לצורך הגברת ייצור תאי האב במח העצם, ביום החמישי מתבצע האיסוף באמצעות מחט המחוברת לוריד של יד אחת ומעבירה דם למכונה האוספת ממנו את תאי האב ומפרידה אותם, שאר הדם מוחזר לווריד היד השנייה, ההליך נמשך מספר שעות ומתבצע בישיבה או בשכיבה, והוא לא מצריך הרדמה. התאים מועברים למעבדה ולאחר מכן מושתלים בגופו של החולה באמצעות עירוי.

ע"פ החוק בישראל ניתן לקיים מפגש בין התורם לנתרם, בהסכמתם, לאחר שנה מביצוע התרומה, באמצעות מתאמת ההשתלות של המרכז הרפואי.

רקע היסטורי

בשנת 1996 נערך מבצע ראשון בארץ לאיסוף דגימות של מח עצם עבור נער בשם משה סחייק, במבצע גויסו 5,000 תורמים פוטנציאליים, אך לא אותר תורם מתאים והחולה נפטר. לאחר פטירתו הציעו הוריו של סחייק לד"ר ברכה זיסר ולעזר מציון להפוך את הדגימות שנאספו עבור סחייק למאגר שיוכל לשמש להצלת חולים אחרים, שנתיים לאחר מכן, בשנת 1998, הקימו מוטי וד"ר ברכה זיסר יחד עם עמותת עזר מציון את מאגר מח העצם, במטרה להגדיל את מספר תורמי מח העצם הפוטנציאליים בישראל.

אבני דרך

בשנת 2005 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין עזר מציון לצה"ל, לפיו לכל מתגייס יוצע להצטרף למאגר במהלך שרשרת החיול בבקו"ם. עד שנת 2020 הצטרפו למאגר הלאומי למח עצם דרך מיזם זה מעל 576,700 חיילים, ובוצעו בפועל 2,174 תרומות מצילות חיים, החשיבות שבצירוף החיילים למאגר הוא בכך שמתאפשרת כך גישה למאגר של תורמים פוטנציאליים צעירים ובריאים מרוב המוצאים האתניים הקיימים בישראל.

בשנת 2009 נערך מבצע גיוס התורמים הגדול בעולם, כאשר ביום אחד צורפו למאגר 64,000 תורמים במבצע ממוקד עבור הילדה עמית קדוש.

בשנת 2011 עבר בכנסת חוק מרשם תורמי מח עצם שקבע כללים מחייבים לפעילות מאגרי תורמי מח עצם (למשל, אסר הכללת קטינים במאגר, אף אם נדגמו, למשל, עבור חולה שהוא בן משפחתם, וכן הסדיר את הכללים להעברת מידע בין מאגרים, וכן כלללים להסדרת תרומות מח עצם מקטינים ופסולי דין, קבע כללים מחייבים לצורך שמירת הפרטיות של התורמים, חייב את העברת המידע למאגר חוקי אחר במקרה של סגירת מאגר, ואסר על גיוס תרומות לצורך תרומות מח עצם שלא על ידי מאגר מח עצם חוקי), וכן קבע מנגנון חוקי למימון ממשלתי לאיסוף דגימות מח עצם והכללתם במאגרים בישראל.

עוד בשנת 2011 הצטרף המאגר ל-DMDA (World Marrow Donor Association) (הארגון עולמי של תורמי מח עצם), וקיבל את תעודת ההסמכה (אקרדיטציה) שלו.

בשנת 2018 התקיים מבצע גיוס ייחודי ורחב היקף בעדה האתיופית עבור חולה בת העדה.

עוד בשנת 2018, הוקם המרכז לאיסוף תאי אב של עזר מציון כחלק אינטגרלי מהמאגר ולצידו מעבדה, ומאז תורמי מח העצם של עזר מציון אינם נדרשים עוד להגיע לבית החולים לצורך ביצוע התרומה.

בשנת 2019 עבר המאגר למשכנו החדש בפתח תקווה, למבנה ע"ש מוטי זיסר.

בינואר 2020 נחצה רף מיליון הדגימות והביא את ישראל לשיא עולמי של דגימות ביחס לגודל האוכלוסייה. הדגימות הרבות הביאו ל-3,466 השתלות מח עצם שהתבצעו מאז הקמת המאגר.

בשנת 2024 היו במאגר יותר מ-1,200,000 תורמים פוטנציאליים, ונעשו באמצעותו יותר מ-5000 השתלות.

השפעת המאגר

לפי נתוני ארגון המאגרים העולמי כ-70% מהחולים בישראל מצליחים למצוא תורם ממאגר ישראלי, לעומת ממוצע עולמי של כ-50%, ומאז הקמת המאגר הלאומי, ירד שיעור תרומות מח עצם המיובאות ממאגרים בעולם עבור חולים ישראליים בכ-50%.

מאגרים נוספים בישראל

בית החולים הדסה עין כרם הקים בשנת 1995 מאגר תורמי מח עצם.

בשנת 1999 הוקמה עמותת מאבק לחיים שפועלת לתמיכה במאגר תורמי מח העצם של בית החולים הדסה, ולגיוס תרומות כספיות למימון פיענוח הדגימות הנאספות מתורמים.

בשנת 2008 הוקם במאגר מח העצם של הדסה מאגר עבור האוכלוסייה הערבית, והוא הכיל נכון לנובמבר 2010 דגימות של כ-9000 תורמים, אז נמצאו בו התאמה לכ-10% מהפונים.

עד לשנת 2018 נאספו במאגר דגימות של כ-209,000 תורמים פוטנציאליים, ובוצעו בפועל כ-500 תרומות.

עמותת זכרון מנחם הקימה והפעילה מאגר תורמי מח עצם, אך הוא אינו פעיל כיום, והועבר ע"פ חוק למאגר אחר.

ראו גם

• השתלת איברים
• תא גזע
• חוק מרשם תורמי מח עצם
• עזר מציון, באתר פרס ישראל
• נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לעזר מציון

קישורים חיצוניים

• עזר מציון, באתר פרס ישראל
• נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לעזר מציון
• הדף של קהילת עזר מציון בפייסבוק
• בן93/המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עזר מציון, באתר "גיידסטאר ישראל"
• מפעל חייו, (עמ' 28 - 36), קו עיתונות, סוכות תשע"ו