משתמש:איש המרק/ארגז חול
מתוך שיחת משתמש:Effib[עריכת קוד מקור | עריכה]
אם יורשה לי, אני חושב שהבעיה בביורוקרטיה של ויקיפדיה אינה מתחילה במימוש:
- לא ברור איפה מתחיל ואיפה נגמר ספר החוקים. החוקים, המנהגים, ההנחיות וההסברים כרוכים אלו באלו לבלי הפרד.
- לא ברור מה צריך לעשות כדי לשנות חוק ("הצבעה בפרלמנט"? כל הזמן משנים את הדפים האלה "לפי שיחה במזנון", כשהניסוח אקראי, טלאי על טלאי).
- אין אסמכתאות לשום דבר (וכבר נכשלו נסיונות לברר מדוע נעשה שינוי זה או אחר).
- אין פרוטוקול מחייב שצריך לפעול לפיו לפני העלאת דיונים בפרלמנט (פרט לכך שצריך להתקיים דיון כלשהו במקום כלשהו). בפרט, ניסוח הצעות החוק הוא (כמעט בכל המקרים) בעייתי מאד.
- יש שתי אסטרטגיות לניסוח הצעות החלטה בפרלמנט: מחטף (עובד תמיד), והשיטה המסודרת (שבה החוק המוצע מוצג לציבור מראש; זה מחייב בפועל, משום מה, דיון של שבועיים והצבעות מקדימות, כי כל אחד מושך לכיוון אחר ובקצב אחר; וכעס גדול על כך שהתהליך מסתבך).
הצעה: צריך לפעול בשני ערוצים, במקביל. ראשית, שכתוב מלא של כל ספר החוקים הנוכחי, תוך הקפדה שלא לשנות את התוכן הקיים. יש לכתוב בנפרד חוקים (מועטים וקשיחים) ותקנות (מפורטות וגמישות). שנית, לקבוע פרוטוקול חקיקה מסודר. כל שינוי בספר החוקים יחייב הכרעה של "ועדת חוקה", שתקבע האם מדובר (1) בשינוי שמקבע את הנוהל הקיים, בשכתוב פרשני, או בעניין פעוט ערך - ותאשר אותו במקרה כזה; או שמדובר (2) בעניין משמעותי, שמחייב הצבעה בפרלמנט. במקרה השני ועדת החוקה תצטרך לאשר את נוסח החוק המוצע, שיועמד להצבעה בלי שינויים. ועדת החוקה תדאג גם לווסת את ההצבעות, כדי למנוע עומס והשפעה של אירועים נקודתיים.
יתרונות: התפקיד של ועדת החוקה הוא מנהלתי ולא שיפוטי; לכן אני מקווה שקיומה (בניגוד ל"ועד מנהל" מכל סוג שהוא) לא יעורר התנגדות. כתיבה מסודרת של התקנות תסייע, בהדרגה, להפחית את העמימות בקשר לאינטרקציות מסוגים שונים, ולכן תקטין את הלהבות במקרי חיכוך. עוזי ו. 14:30, 5 באוקטובר 2006 (IST)