משתמש:אברהם י. דותן/אמיל האוזר (1983 - 1987)

אמיל האוזר (1893 - 1978)

אמיל האוזר ייסד בהיותו בן 24 בשנת 1917 את רביעית בודפשט המפורסמת, בה ניגן ככנר ראשון (עד פרישתו ב-1932), עם אלפרד אינדיג, כיור שני (עד 1920), אישטוואן איפולי, ויולה (עד 1936) ו-הרי סון, צ'לו (עד 1930). הרביעיה המשיכה לפעול, בהרכבים מתחלפים, עד שנת 1967 והקלטותיה מרובות ומעולות.

בשנת 1933 עלה לארץ-ישראל ופעל להצלת מוסיקאים מצפרני הנאצים, באמצעות סרטיפיקאטים (היתרי עליה מטעם השלטון הבריטי המנדאטורי ושילובם - כמורים או כתלמידים - בקונסרבטוריון הירושלמי {הארצישראלי?) למוסיקה אשר ייסד בשנת 1933 וניהלו במרוצת השנים. הקונסרבטוריון שכן בראשונה במורד רחוב הנביאים בבית הקונסוליה החבשית (ככינויה בזמנו) מול בית-החולים האיטלקי. הקונסרבטוריון עבר לאחר מכן למשכן בו פעל עד סוף שנות החמשים, סמוך לקולנוע "ציון" ברחוב יפו בירושלים, בקומה שניה, מעל בית-מסחר הספרים של סטימצקי (המבנה נהרס לאחרונה). מספר מורים שפרשו ממנו יזמו והקימו את האקדמיה למוסיקה על שם רובין. בנוסף לכתות הלימוד והאולם בתווך - בו נערכו קונצרטי התלמידים - פעל גם עסק למימכר תווים, מיתרים ושאר אביזרים, בבעלות ובניהול בנו באלאן ורעייתו, יוצאי צ'כוסלובקיה. מזכיר המוסד היה מר פירסט. בין המורים שלימדו בקונסרבטוריון ניתן למנות את: תלמה ילין (צ'לו וניצוח על תזמורת התלמידים), גדעון הופמקלר (צ'לו), היינריך-חנוך יעקבי (כינור וויולה), גדעון שוקן (כינור), הנרי-צבי רוטנברג (כינור), מקס למפל (פסנתר ותיאוריה), יוסף גרינטל-טל (פסנתר והרמוניה), טובה ברלין-פפיש (פסנתר ותיאוריה), יוכבד דוסטרובסקי (פסנתר). בין תלמידי הקונסרבטוריון שהתפרסמו בארץ ומחוצה לה - עולים חדשים וילידי ירושלים - יימנו:- גדעון רוהר (ויולה), רוברט סטארר (פסנתר), פטר וואלפיש (פסנתר), היינץ-חיים אלכסנדר (פסנתר), חנוך גרינפלד (פסנתר), בנימין אורנשטיין (פסנתר), פליקס-פליצ'ה פלדמן (כינור), דוד ליין-חן (כינור), עמיהוד שפיגל-אלראי (כינור וויולה), אברהם י פוריצקי-דותן (כינור), נחמן אמיתי (כינור), שמואל-סמי קינג (כינור), בנימין דובשני (כינור), ויולה ילין-הכהן (כינור), רינה קון (צ'לו). אמיל האוזר היה בעלה של רופאת הילדים הירושלמית המפורסמת ד"ר הלנה כגן, ובני-הזוג התגוררו ברחוב הנביאים בירושלים בבית הידוע כבית הצייר הולמן האנט."