משתמש:אבנר/ראנד וישראל
עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהרצאה שנשאה בשנת 1974 נשאלה איין ראנד מה על ארצות הברית לעשות בנוגע לעימות הישראלי-ערבי. ראנד ענתה:
"העניקו את כל העזרה האפשרית לישראל. שיקלו מה מונח על הכף. אין זה מחובתה המוסרית של מדינה כלשהי לשלוח אנשים להיהרג בסיוע למען מדינה אחרת. העזרה שישראל זקוקה לה היא בטכנולוגיה ונשק - והם זקוקים לכך נואשות. מדוע עלינו לעזור לישראל? ישראל נלחמת לא רק בערבים אלא גם ברוסיה הסובייטית, המחמשת את הערבים. רוסיה מבקשת שליטה על המזרח התיכון והנפט. מעבר לכך, מדוע הערבים מתנגדים לישראל? (זאת היא הסיבה העיקרית בשלה אני תומכת בישראל.) הערבים הינם בעלי תרבות מהפחות מפותחות, הם נוודים טיפוסיים. תרבותם פרימיטיבית, והם מתנגדים לישראל משום שהיא בראש בסיס החוף של מדע מודרני וציוויליזציה ביבשת. כאשר יש לך אנשי תרבות הנאבקים בפראים, עליך לתמוך באנשי התרבות, ללא חשיבות למי הם. לישראל כלכלה מעורבת הנוטה לסוציאליזם. אולם כאשר באים הדברים לידי לכוחות המחשבה - הפיתוח של תעשייה בארץ מדבר שוממת - למול פראים שאינם מעוניינים להשתמש בשכלם, אזי אם הנך דואג לעתידה של הציוויליזציה, אל תחכה לממשלה על מנת לעשות משהו. תן ככל יכולתך. זאת היא הפעם הראשונה שתרמתי למען מטרה ציבורית: סיוע לישראל הינו פעולת חירום".[1]
שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראנד עוררה הד ציבורי בישראל בשנות ה-70, בעיקר בעקבות פריצתו לתודעה של הפילוסוף משה קרוי שהושפע ממנה. ספרו של קרוי "חיים על פי השכל", שפורש את משנתו ואת משנתה של ראנד, זכה לפופולריות רבה, ועורר מחלוקת.
שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות השמונים התפרסם בטאון אובייקטביסטי "לאינטלקטואל החדש" (כשם אחד מספריה של ראנד), שמו הוסב מאוחר יותר ל"אנכי". בשנת 2005 הוקם אתר אינטרנט הנושא שם זה והוא "מהווה מרכז לפעילות בנושאי הפילוסופיה של איין ראנד בישראל".[2] מנהל המרכז הוא בועז ארד.
שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 הקים ארד את "הבלוג הירוק - הפורום לרציונליות סביבתית". האתר "מציע חשיבה רציונלית למול ההיסטריה התקשורתית סביב ההתחממות הגלובלית". הבלוג "מרכז את פעולות הפורום לרציונליות סביבתית על מנת לסייע בהתווית סדר עדיפויות נכון יותר למשאבינו מאשר להרעיב את החלשים ולמנוע פיתוח ושגשוג".[3]
בשנת 2011 הוקמה "התנועה הליברלית החדשה" אשר מושפעת מרעיונותיה של ראנד. התנועה מגדירה עצמה כ"תנועה בלתי מפלגתית, רעיונית-חברתית הפועלת לקידום חופש אישי, כלכלי וחברתי ולהגשמת החזון הציוני של "עם חופשי בארצנו" במדינת ישראל".[4]