לדלג לתוכן

משתמשת:S hazar/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר, והוא הגורם המוביל למוות מסרטן בקרב נשים בעולם. סרטן השד מהווה 23% מכלל מקרי הסרטן ו- 14% מסך מקרי המוות כתוצאה מסרטן[1]. האטיולוגיה של מחלת סרטן השד תלויה במספר גורמים ומושפעת מהאינטראקציה בין גורמים גנטיים, התנהגותיים וחשיפה סביבתית[2].

ישנו עניין רב בהשפעת תזונה על הסיכון לסרטן. אך מבחינה מעשית, קשה לערוך מחקרים קליניים של התערבות תזונתית מבוקרת לאורך זמן. עקב זאת, במחקרים רבים חסר הקשר מינון-תגובה (Dose-Response) המקשר בין כמות של מזון מסוים או קבוצת מזונות לבין מידת הסיכון לחלות בסרטן.

מכורח המציאות, הידע על הקשר שבין תזונה לבין הסיכון לסרטן השד או ההחלמה ממנו אצל נשים; מגיע ברובו ממחקרי תצפית ומחקרי מקרה-ביקורת על קבוצות גדולות, לרוב מאזור גיאוגרפי מסוים, בשילוב עם ידע מתקדם לגבי הביולוגיה של הסרטן. המחקרים מתחלקים לכאלה שבודקים השפעת סוגי מזון מסוימים, קבוצות של מזונות ואף סוגים שונים של דפוסי תזונה. 

דפוסים וסוגים שונים של תזונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים אשר בדקו את הקשר בין מזון לבין התפתחות סרטן שד התמקדו בסוג מזון מסוים; כשבפועל, אנשים צורכים לרוב סוגים שונים של מזון בארוחה אחת. כמו כן, לעיתים ההשפעה של מרכיב תזונתי יחיד היא קטנה מכדי לעלות במחקרים. כתוצאה מכך, נערכו מספר מחקרים שבדקו את כל מרכיבי התזונה וחילקו אותם לפי דפוסי התזונה הכלליים שנתגלו[2][3][4].

דפוס תזונה "בריא"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזונה שכוללת צריכה מוגברת של פירות וירקות, דגנים מלאים וסויה. כאשר נבדק הקשר בין דפוס תזונה "בריא" לבין התפתחות סרטן שד; מחקרים רבים מצאו קשר הפוך בין השניים. כלומר, ככל שצריכת מזונות בריאים עולה, יורד הסיכון להתפתחות סרטן שד[3][5][6][7][8][9][10][11][12].

דפוס תזונה "מערבי"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזונה שמאופיינת בצריכת רמות גבוהות של בשר אדום ומעובד; דגנים תפוחי אדמה ועמילנים מעובדים, חטיפים, מתוקים, אוכל מטוגן, ומשקאות קלים. תוצאותיהם של מספר מחקרים שבדקו את הקשר בין דפוס תזונה זה להתפתחות סרטן שד מעידות על כך שקיים קשר ישיר בין השניים. משמעות הדבר, שככל שצריכת מזונות "מערביים" עולה, כך גדל הסיכוי להתפתחות סרטן שד[6][8][12][13][14][15][16].

דפוס תזונה "שתייני" 

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפוס תזונה עם מרכיב דומיננטי של אלכוהול. לפי מספר מחקרים, השתייכות נשים לדפוס תזונה זה מעלה משמעותית את הסיכון עבורן לחלות במחלת סרטן השד[6][17][18][19]. במחקרם של רונקו ועמיתיו לעומת זאת[8], לא נמצא קשר בין דפוס תזונה "שתייני" לבין הסיכוי של נשים לפתח סרטן שד. ההסבר שהוצע במחקר לתוצאה זו הוא השכיחות הנמוכה של צריכת אלכוהול בקרב אוכלוסיית המחקר, נשים באורוגוואי ( שכיחות צריכת האלכוהול באוכלוסייה זו היא 20% בלבד).

ניתוח ועיבוד סטטיסטי לממצאים של ארבעה עשר מחקרים פרוספקטיביים בלתי תלויים אשר בדקו אם קיים קשר בין צריכת בשר אדום ומעובד לבין התפתחות סרטן שד[20] הובילו למסקנה שצריכה מוגברת של בשר אדום ומעובד קשורה לעליה בסיכון להתפתחות סרטן שד אצל נשים.

מספר מחקרים הבחינו בין בשר אדום מבושל, לבין בשר אדום מטוגן או צלוי על האש. טיגון או צליה על האש חושפים את הבשר לטמפרטורה גבוהה מאוד, מה שגורם לבשר להיות עשיר באמינים הטרוציקלים ( Heterocyclic Amines-HCA) אשר נחשבים כגורמי סיכון חזקים לגידולים, ולמחלות הקשורות לבלוטות החלב (כדוגמת סרטן השד).

בשר מבושל לעומת זאת, מתבשל בטמפרטורת בישול נמוכה יותר, ואינו מועשר באמינים הטרוציקלים. חלק מהמחקרים דיווחו על כך שלא מצאו קשר בין צריכת בשר מבושל, או לחלופין דפוסי תזונה שמכילים בשר מבושל לבין התפתחות סרטן שד[8][20][21].

מזונות המשפיעים על רמת האסטרוגן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים הראו שרמות גבוהות של אסטרוגן בגוף האישה קשורות לסיכון גבוה לחלות בסרטן השד. מחקר שבדק את הקשר בין מרכיבי תזונה שידוע כי הם משפיעים על רמות האסטרוגן לבין סרטן השד מצא מתאם חיובי בין תזונה שעשירה במרכיבים מעלי-אסטרוגן וענייה במרכיבים מורידי-אסטרוגן, לבין  הסיכון לפתח גידולים סרטניים בעלי קולטנים לאסטרוגן (Estrogen Receptor Positive Tumors).

בשר אדום הוא מרכיב תזונה שמעלה את רמות האסטרוגן בגוף, ומרכיבים מורידי-אסטרוגן הם קפה ודגנים מלאים. על כן, תזונה שיש בה צריכה מוגברת של בשר אדום, ונמוכה של קפה ודגנים מלאים; מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן שד[4].

מחקרים בבעלי חיים מצביעים על קשר אפשרי בין צריכת שומנים לבין הסיכון לסרטן השד. ניתוח של שורה של מחקרי תצפית שונים מעלה תרומה משמעותית של צריכת שומן, בייחוד צריכת שומן רווי וצריכת בשר, לסיכון לסרטן השד[22].

המחקר היחיד שעסק בקשר בין תזונה לסרטן השד, בו נערכה התערבות מבוקרת בהרגלי התזונה ,עסק בהפחתת צריכת השומנים. הפחתה של צריכת השומן בכ-10 אחוזים מצריכת הקלוריות הכללית, בד בבד עם עלייה בצריכת הפירות והירקות ועלייה קלה בצריכת הדגנים, על פני שמונה שנים, הקטינה את הסיכון לחלות בסרטן שד פולשני ב-9 אחוזים. ייתכן שהקטנת-הסיכון הייתה משמעותית יותר אצל נשים שצריכת השומן ההתחלתית שלהן הייתה יותר גבוהה[23].

ניתוח של תוצאות מספר מחקרים שעסקו בבדיקת הקשר בין צריכת ביצים לבין מחלת סרטן השד, הוביל לתוצאה שקיים קשר בין צריכת ביצים לבין עליה בסיכון להתפתחות סרטן שד.

תוצאה זו תקפה לאוכלוסיות נשים ממוצאים שונים (מוצא אירופאי ואסיאתי), נשים לאחר גיל המעבר, ונשים אשר צורכות בין 2 ל- 5 יחידות ביצים בשבוע[24].

פירות וירקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאי המחקרים שבדקו האם צריכה מוגברת של פירות וירקות מורידה את הסיכון לחלות במחלת סרטן השד אינם עקביים. תוצאות מחקרי מקרה-ביקרות הראו על תרומה משמעותית של צריכת פירות וירקות להפחתת הסיכון לסרטן השד, ואולם, ממצאי מחקרי עוקבה פרוספקטיביים בנושא הניבו תוצאות לא עקביות[6][25].

עם זאת, מחקרים שבדקו את השפעת דפוס תזונה "בריא" שכולל, בין היתר, צריכה מוגברת של פירות וירקות לבין התפתחות סרטן שד, כן הוכיחו שתזונה "בריאה" מהווה גורם מגן ומפחיתה את הסיכון להתפתחות סרטן שד[2].

דגים וחומצות שומן רב-בלתי רוויות (אומגה 3)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניסויי מעבדה נמצא שהשפעתן של חומצות שומן מסוג אומגה-3 על סרטן השד תורמת למותם של תאים סרטניים ומעכבת את גדילתם. מחקר שבדק את השפעות התזונה לאורך זמן על נשים שכבר חלו בסרטן השד, הראה שצריכה של דגים ושל חומצות שומן רב-בלתי-רוויות מסוג אומגה-3 מקטינה את הסיכוי למותן של נשים שאובחנו עם סרטן השד[26].

מזה זמן רב קיימת סברה שצריכת סויה במזרח אסיה תורמת לסיכון הנמוך לסרטן בקרב נשים שחיות שם. עם זאת, מחקרים אחרים מצביעים על כך שמרכיבים מסוימים בסויה עשויים להגביר את רמת האסטרוגן בגוף ועל כן להיות מסרטנים, וקיימת שונות גדולה בתוצאות של מחקרים אפידמיולוגיים בנושא . 

ניתוח של מחקרים שונים שנערכו באוכלוסיות שונות העלה שצריכת סויה מורידה את הסיכון לסרטן במידה מעטה. ההשפעה של סויה על הקטנת הסיכון הייתה יותר משמעותית אצל נשים לפני חדלון הווסת , מאשר אצל נשים אחרי חדלון הווסת. דווקא אצל נשים מאסיה נמצא שלצריכת סויה אין השפעה משמעותית על הסיכוי לחלות בסרטן השד[27] .

הידע על הקשר בין תזונה לבין הסיכון לסרטן השד או ההחלמה ממנו מגיע ממספר רב של מחקרי עוקבה תצפיתיים, ומחקרי מקרה- ביקורת. המחקרים מתחלקים לכאלה שמתמקדים בסוג מזון מסוים, קבוצות של מזונות, וסוגים שונים של דפוסי תזונה.

סוגי המזון שגורמים לעליה בסיכון לפתח סרטן שד הם: בשר אדום ומעובד (במיוחד מטוגן או צלוי על האש), מזון שמעלה את רמת האסטרוגן בגוף (בשר אדום), מזון עשיר בשומן (במיוחד שומן רווי), ביצים, ואלכוהול. כמו כן,  דפוס תזונה "מערבי" שמתאפיין בצריכה מוגברת של בשר אדום ומעובד; דגנים תפוחי אדמה ועמילנים מעובדים, חטיפים, מתוקים, אוכל מטוגן, ומשקאות קלים קשור עם עליה בסיכון להתפתחות סרטן שד.

דפוס תזונה "בריא" שמכיל צריכה מוגברת של פירות וירקות, דגנים מלאים וסויה קשור עם ירידה בסיכון להתפתחות סרטן שד. סוג מזון נוסף שמשתייך לקבוצה זו, הוא דגים וחומצות שומן בלתי-רוויות (אומגה שלוש).

חסרים מחקרים קליניים שבודקים איך התערבות תזונתית לאורך זמן משפיעה על הסיכון לפתח סרטן שד, ומחקרים שבודקים את הקשר מנה תגובה ( Dose- Response) בין כמות המזון הנצרך לבין הסיכון לפתח סרטן. במידה וניתן יהיה להתגבר על הקושי הקיים בביצוע מחקרים קליניים בתחום התזונה, יהיה מעניין לבדוק למשל איך תזונה ואורח חיים בריא שמיושמים מגיל צעיר מאוד, משפיעים על התפתחות סרטן בשלב מאוחר יותר בחיים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ד"ר ג'יליאן מקית', האוכל עושה את האדם, מטר, 2004.
  • ד"ר בוב ארנוט, הדיאטה למניעת סרטן השד, מטר, 1999.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Jemal, A., Bray, F., Center, M. M., Ferlay, J., Ward, E., & Forman, D. (2011), Global cancer statistics, CA: a cancer journal for clinicians, 61(2), 6.
  2. ^ 1 2 3 Albuquerque, R. C., Baltar, V. T., & Marchioni, D. M. (2014), Breast cancer and dietary patterns: a systematic review, Nutrition reviews, 72(1), 1-17
  3. ^ 1 2 Fung, T. T., Hu, F. B., Holmes, M. D., Rosner, B. A., Hunter, D. J., Colditz, G. A., & Willett, W. C. (2005), Dietary patterns and the risk of postmenopausal breast cancer, International journal of cancer, 116 (1), 116-121
  4. ^ 1 2 Harris, H. R., Bergkvist, L., & Wolk, A. (2015), An estrogen associated dietary pattern and breast cancer risk in the Swedish Mammography Cohort, International Journal of Cancer
  5. ^ Cho, Y. A., Kim, J., Shin, A., Park, K. S., & Ro, J. (2010), Dietary patterns and breast cancer risk in Korean women, Nutrition and cancer, 62(8), 1161-1169
  6. ^ 1 2 3 4 De Stefani, E., Deneo‐Pellegrini, H., Boffetta, P., Ronco, A. L., Aune, D., Acosta, G., & Ferro, G. (2009), Dietary patterns and risk of cancer: a factor analysis in Uruguay, International Journal of Cancer, 124(6), 1391-1397
  7. ^ Hirose, K., Matsuo, K., Iwata, H., & Tajima, K. (2007), Dietary patterns and the risk of breast cancer in Japanese women, Cancer science, 98(9), 1431-1438
  8. ^ 1 2 3 4 Ronco, A. L., De Stefani, E., Boffetta, P., Deneo‐Pellegrini, H., Acosta, G., & Mendilaharsu, M. (2006), Food patterns and risk of breast cancer: a factor analysis study in Uruguay, International journal of cancer, 119 (7), 1672-1678
  9. ^ Sant, M., Allemani, C., Sieri, S., Krogh, V., Menard, S., Tagliabue, E., & Berrino, F. (2007), Salad vegetables dietary pattern protects against HER‐2‐positive breast cancer: A prospective Italian study, International journal of cancer, 121(4), 911-914
  10. ^ Sieri, S., Krogh, V., Pala, V., Muti, P., Micheli, A., Evangelista, A., & Berrino, F. (2004), Dietary patterns and risk of breast cancer in the ORDET cohort, .Cancer Epidemiology Biomarkers & Prevention, 13 (4), 567-572
  11. ^ Wu, A. H., Mimi, C. Y., Tseng, C. C., Stanczyk, F. Z., & Pike, M. C. (2009), Dietary patterns and breast cancer risk in Asian American women, The American journal of clinical nutrition, 89(4), 1145-1154
  12. ^ 1 2 Zhang, C. X., Ho, S. C., Fu, J. H., Cheng, S. Z., Chen, Y. M., & Lin, F. Y. (2011), Dietary patterns and breast cancer risk among Chinese women, Cancer Causes & Control, 22(1), 115-124
  13. ^ Cui, X., Dai, Q., Tseng, M., Shu, X. O., Gao, Y. T., & Zheng, W. (2007), ). Dietary patterns and breast cancer risk in the shanghai breast cancer study, Cancer Epidemiology Biomarkers & Prevention, 16(7), 1443-1448
  14. ^ Jordan, I., Hebestreit, A., Swai, B., & Krawinkel, M. B. (2013), Dietary patterns and breast cancer risk among women in northern Tanzania: a case–control study, European journal of nutrition, 52(3), 905-915
  15. ^ Marchioni, D. M. L., Lima, F. E. L. D., & Fisberg, R. M. (2008), Dietary patterns and risk of breast cancer: a case-control study in the Northeast of Brazil, Nutrire Rev. Soc. Bras. Aliment. Nutr, 33(1), 31-42
  16. ^ Murtaugh, M. A., Sweeney, C., Giuliano, A. R., Herrick, J. S., Hines, L., Byers, T., & Slattery, M. L. (2008), Diet patterns and breast cancer risk in Hispanic and non-Hispanic white women: the Four-Corners Breast Cancer Study, The American journal of clinical nutrition, 87(4), 978-984
  17. ^ Bessaoud, F., Tretarre, B., Daurès, J. P., & Gerber, M. (2012), Identification of dietary patterns using two statistical approaches and their association with breast cancer risk: a case-control study in southern france, Annals of epidemiology, 22(7), 499-510
  18. ^ Cottet, V., Touvier, M., Fournier, A., Touillaud, M. S., Lafay, L., Clavel-Chapelon, F., & Boutron-Ruault, M. C. (2009), Postmenopausal breast cancer risk and dietary patterns in the E3N-EPIC prospective cohort study, American journal of epidemiology, kwp257
  19. ^ Terry, P., Suzuki, R., Hu, F. B., & Wolk, A. (2001), A prospective study of major dietary patterns and the risk of breast cancer, Cancer Epidemiology Biomarkers & Prevention, 10(12),
  20. ^ 1 2 Guo, J., Wei, W., & Zhan, L. (2015), Red and processed meat intake and risk of breast cancer: a meta-analysis of prospective studies, Breast cancer research and treatment, 151(1), 191-198
  21. ^ Zheng, W., & Lee, S. A. (2009), Well-done meat intake, heterocyclic amine exposure, and cancer risk, Nutrition and cancer, 61(4), 437-446
  22. ^ Boyd, N. F., Stone, J., Vogt, K. N., Connelly, B. S., Martin, L. J., & Minkin, S. (2003), Dietary fat and breast cancer risk revisited: a meta-analysis of the published literature, British journal of cancer, 89(9), 1672-1685
  23. ^ Prentice, R. L., Caan, B., Chlebowski, R. T., Patterson, R., Kuller, L. H., Ockene, J. K., & Henderson, M. M. (2006), Low-fat dietary pattern and risk of invasive breast cancer: the Women's Health Initiative Randomized Controlled Dietary Modification Trial, Jama, 295(6), 629-642
  24. ^ (2014) .Si, R., Qu, K., Jiang, Z., Yang, X., & Gao, P, Egg consumption and breast cancer risk: a meta-analysis, Breast Cancer, 21(3), 251-261
  25. ^ Smith-Warner, S. A., Spiegelman, D., Yaun, S. S., Adami, H. O., Beeson, W. L., van den Brandt, P. A., & Hunter, D. J. (2001), Intake of fruits and vegetables and risk of breast cancer: a pooled analysis of cohort studies, Jama, 285(6), 769-776
  26. ^ Khankari, N. K., Bradshaw, P. T., Steck, S. E., He, K., Olshan, A. F., Shen & Gammon, M. D. (2015), Dietary intake of fish, polyunsaturated fatty acids, and survival after breast cancer: A population‐based follow‐up study on Long Island, New York, Cancer
  27. ^ Trock, B. J., Hilakivi-Clarke, L., & Clarke, R. (2006), Meta-analysis of soy intake and breast cancer risk, Journal of the National Cancer Institute, 98(7), 459-471