משתמשת:Ruti-WMIL/בחירת עם ישראל
ביהדות, תפיסת היהודים כעם נבחר היא האמונה כי עם ישראל הוא העם שנבחר להיות בברית עם אלוהים:
כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ה' אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ (ספר דברים ז' ו') [1][2]"וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃" (שמות יט ו). [3] רבות נכתב על נושאים אלו בספרות הרבנית. שלוש הזרמים הגדולים של היהדות - היהדות האורתודוקסית, היהדות הקונסרבטיבית והיהדות הרפורמית - מחזיקות באמונה שהיהודים נבחרו על ידי אלוהים למטרה מסוימת. לפעמים בחירה זו נתפסת בעיני המאמינים כמטילה על העם היהודי שליחות, כגון להיות אור לגויים, ולהמחיש את הברית עם אלוהים כפי שמתוארת בתורה .
בעוד שמושג "הבחירה" עשוי להיות מובן על ידי חלק כמשמעות עליונות אתנית, [4] המעמד של "גוי קדוש" ו-"עם סגולה" בתוך היהדות אינו מונע מהיהודים להאמין שלאלוהים יש מערכת יחסים עם עמים אחרים - אלא, היהדות גורסת שאלוהים כרת ברית עם כל האנושות, וכי ליהודים ולא-יהודים כאחד יש מערכת יחסים עם אלוהים. הפניות מקראיות כמו גם ספרות רבנית תומכות בדעה זו: משה מתייחס ל"אלוהי רוחות כל בשר", התנ"ך מזהה גם נביאים מחוץ לקהילת ישראל, כמו עובדיה הנביא, וליונה הנביא נאמר במפורש לך תתנבא לעם הלא יהודי של נינוה . בהתבסס על הצהרות וסיפורים אלה, כמה רבנים העלו תיאוריה כי, במילותיו של נתנאל אל-פייומי, תאולוג יהודי תימני מהמאה ה-12, "אלוהים התיר לכל עם משהו שהוא אסר על אחרים... [ו] אלוהים שולח נביא לכל עם לפי שפתו". (לוין, תשכ"ז/1966)
המשנה קובעת כי ??? (משנה סנהדרין ד, ה). גם התוספתא, השלמה חשובה למשנה, קובעת: "לצדיקים מכל העמים יש חלק לעולם הבא " (סנהדרין קה ע"א)??.
לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כשני שלישים מהיהודים בישראל מאמינים שהיהודים הם "העם הנבחר". [5]
המונח "עם נבחר" מקביל למונח "עם סגולה", ממלכת כהנים", "גוי קדוש".
דברים ז, ה-ז, ו,
קטע דומה שרומם את ישראל כעם הנבחר בא בעקבות איסורי התקרחות [6] וחיתוך עצמך באבל "כי עם קדוש אתה". [7]
אלוהים מבטיח שהוא לעולם לא יחליף את עמו עם מישהו אחר:
- בראשית יז ז - ציטוט
החובה שהוטלה על בני ישראל הודגשה על ידי הנביא עמוס : עמוס ג ב
דעות רבניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקביעה שעם ישראל הוא העם הנבחר מקבלת מובן מתוך הקשרה: היא מוצגת בהקשר של המשימה או המטרה שעם ישראל קיבל על עצמו. יחד עם זאת, לפי רוב הדעות, תפיסת העם הנבחר מחייבת את היהודים לקבל את שליחותם והם אינם יכולים להתחמק ממנה. הדבר מרמז על חובה מיוחדת, הנובעת מהאמונה שיהודים התחייבו בברית שכרת אלוהים עם אברהם האב המקראי, ושוב עם כל העם היהודי בהר סיני.[8] לפי תפיסה זו, יהודים מחוייבים לחיות חיי קודש כ"ממלכת כוהנים" של אלוהים.
התמה של בחירת עם ישראל מופיע בסידור במספר מקומות. היא מוזכרת בברכות התורה: "???"; בקידוש של שבת: "כ???." בקידוש הנאמר בחגים ?? ובתפילת "עלינו לשבח" : "???"
לפעמים בחירה זו נתפסת כמטילה על העם היהודי שליחות ספציפית - להיות אור לגויים, לקיים את הברית עם אלוהים כפי שהיא מתוארת בתורה. אולם תפיסה זו לא סותרת את האמונה שלאלוהים יש מערכת יחסים גם עם עמים אחרים: היהדות??? קבעה שאלוהים כרת ברית עם כל המין האנושי, וכי ליהודים ולא-יהודים כאחד יש מערכת יחסים עם אלוהים. הפניות מקראיות כמו גם ספרות רבנית תומכות בדעה זו: משה מתייחס ל"אלוקי רוחות כל בשר"???, והתנ"ך מזהה גם נביאים מחוץ לקהילת ישראל.
בהתבסס על הצהרות אלו, כמה רבנים קבעו כי, במילותיו של נתנאל אל-פייומי, תאולוג יהודי תימני מהמאה ה-12, "אלוהים התיר לכל עם משהו שהוא אסר לאחרים... אלוהים שולח נביא לכל עם לפי שפתו". [9] המשנה קובעת כי האנושות כולה התחילה באדם בודד, כדי להראות את גדולתו של הקב"ה. ???." [10] התוספתא קובעת גם היא: "לצדיקים מכל העמים יש חלק בעולם הבא "???. [11]
פרשנויות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי הראי"ה, "ישראל היא מבין כל העמים הרצונית או העקשנית ביותר, והתורה הייתה אמורה לתת לה את ההיקף ואת כוח ההתנגדות הנכונים, אחרת העולם לא יכול היה לעמוד בעזותו". [12]
"ה' הציע את התורה לכל העמים, וכולם סרבו לקבלה חוץ מישראל." [13]
כיצד אנו מבינים "גוי המקדש את נפשו ללימוד תורת וקיום קודש הוא בדרגה גבוהה כמו הכהן הגדול", אומר ר' מאיר, בהפחתת לב. xviii. 5; השני סם. vii. 19; הוא. xxvi. 2; נ.ב. xxxiii. 1, cxviii. 20, cxxv. 4, שבו כל הלחץ מוטל לא על ישראל, אלא על האדם או על הצדיק. [14]
הרמב"ם קובע: כעת ברור לחלוטין שההבטחות שנתן ה' לאברהם וצאצאיו יתקיימו אך ורק תחילה ביצחק ולאחר מכן ביעקב יצחק בן. הדבר מאושר על ידי קטע הקובע: "הוא תמיד מודע לבריתו... שכרת עם אברהם, נשבע ליצחק ואישר בגזירה ליעקב, לישראל, כברית נצחית". [15] [16]
הגמרא קובעת זאת לגבי גוי הלומד תורה [7 מצוותיו] ולעניין זה ראה שיתא מקובצות, בבא קמא ל"ח ע"א שאומר שמדובר בהגזמה. [ <span title="The text near this tag may need clarification or removal of jargon. (May 2012)">נדרש הבהרה</span> ] בכל מקרה, אמירה זו לא הייתה משבחת את הלא-יהודי. הראשונים מסבירים שזה משבח את התורה.
תוספות מסבירה שהיא משתמשת בדוגמה של כהן גדול (כהן גדול), משום שאמירה זו מבוססת על הפסוק " יקרה הי מפנים " (היא יקרה יותר מפנינים). דבר זה מוסבר במקום אחר בגמרא בכך שהתורה היא פנינים יקרים יותר (מתורגם כאן כ"בפנים" במקום כ"פנינים"; כך שהתורה נבלעת באופן מופנם באדם), המתייחסת לליפני וליפים ( מתורגם כ"המקומות הפנימיים ביותר"), כלומר קודש הקודשים שאליו הלך הכהון הגדול .
מכל מקום, במדרש רבה [17] נאמר קביעה זו בתוספת חשובה: גוי המתגייר ולומד תורה וכו'.
עם ישראל דומה לזית. כשם שפרי זה מניב את שמן היקר שלו רק לאחר שנלחץ וסחיטה הרבה, כך ייעודם של ישראל הוא דיכוי וקושי גדול, על מנת שיוכל על ידי כך לתת את חכמתו המאירה. [18] עוני הוא האיכות המתאימה ביותר לישראל כעם הנבחר. [19] רק בשל מעשיו הטובים ישראל בין האומות "כשושן בין קוצים", [20] או "כחיטה בין המוץ". [21] [22]
דעות אורתודוכסיות מודרניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב לורד עמנואל יעקובוביץ, לשעבר הרב הראשי של בית הכנסת המאוחד של בריטניה (היהדות האורתודוקסית המודרנית), תיאר את הבחירה בדרך זו: כל עם - ובאופן מוגבל יותר, כל פרט - הוא "נבחר" או נועד למטרה מובחנת, חלקם ממלאים את השליחות שלהם ואחרים לא. הוא הציע לדוגמה שאולי היוונים נבחרו בשל תרומתם הייחודית לאמנות ולפילוסופיה, הרומאים בשל שירותיהם החלוציים במשפטים. הממשלה, הבריטים על הבאת שלטון פרלמנטרי לעולם. היהודים נבחרו על ידי אלוהים להיות 'מיוחדים לי' כחלוצי הדת והמוסר
"כ
התאולוג האורתודוקסי המודרני מייקל ווישוגרוד כתב:
"[הבחירתו הראשונית של אברהם עצמו לא הושגה... פשוט נאמר לנו שאלוהים ציווה על אברהם לעזוב את מקום הולדתו וללכת לארץ שאלוהים יראה לו . כמו כן מובטח לו שצאצאיו יגיעו הפך לעם רב, אבל התנ"ך לא אומר לנו מדוע נבחר אברהם ולא מישהו אחר. הכוונה היא שאלוהים בוחר את מי שהוא רוצה ושהוא לא חייב לתת דין וחשבון לאיש על בחירותיו". [23]
הרב נורמן לם, מנהיג היהדות האורתודוקסית המודרנית, כתב:
"בחירת ישראל מתייחסת אך ורק לייעוד הרוחני שלו הגלום בתורה; הדוקטרינה אכן הוכרזה בסיני. בכל פעם שהיא מוזכרת בליטורגיה שלנו - כמו הברכה שמיד לפני שמע... היא תמיד קשורה לתורה או למצוות ( מצוות ) ייעוד רוחני זה מורכב משתי תפקידים משלימים, המתוארים כ"גוי קדוש", זה של אומה קדושה, ו"ממלכת כהנים", זה של ממלכת כהנים נפרדות קהילתית או הבדלים כדי להשיג התעלות עצמית קולקטיבית... המונח השני מרמז על החובה של אחווה זו של האליטה הרוחנית כלפי שאר הכהונה מוגדרת על ידי הנביאים כיעוד הוראה. [24]
היהדות הקונסרווטיבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היהדות השמרנית מסבירה ש המושג "העם הנבחר" לא הובן לעיתים קרובית, התורה והנביאים קבעו בבירור שאין בכך משום עליונות יהודית מולדת. כדברי עמוס (ג, ב) '??'. התורה אומרת לנו שעלינו להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" עם חובות שנבעו מהנכונות שלנו לקבל את המעמד הזה התורה מציעה תכלית לקיום יהודי שמתעלה מעל האינטרסים העצמיים שלו. "היא מעידה על כך שבגלל ההיסטוריה המיוחדת והמורשת הייחודית שלנו, אנו נמצאים בעמדה להוכיח שעם שלוקח ברצינות את הרעיון של ברית עם אלוהים. לשגשג מול דיכוי, אבל יכול להוות מקור לברכה לילדיה ולשכניה. זה מחייב אותנו לבנות חברה צודקת וחומלת בכל העולם ובמיוחד בארץ ישראל שבה אנו עשויים להראות בפועל מה זה אומר להיות 'אור לגויים'":[25]
רבי ראובן האמר מעיר על גזר הדין שנכתב בתפילת "עלינו" הנזכרת לעיל:
"במקור נכתב בטקסט שאלוהים לא עשה אותנו כמו האומות ש"משתחווים ??",... בימי הביניים צונזרו מילים אלו, מכיוון שהכנסייה האמינה שהן עלבון לנצרות, השמטת אותם מילים מייצרת את הרושם שתפילה זו מלמדת שאנחנו גם שונים וגם טובים יותר מאחרים. אבל הכוונה האמיתית של תפילה זו היא להודות על כך שאלוהים האיר לנו את הדרך כך שנהיה עובדי ה' ולא עובדי אלילים. אין עליונות מובנית בלהיות יהודי, אבל אנחנו טוענים את עליונותה של האמונה המונותיאיסטית על פני האמונה האלילית, למרות שפגאניזם עדיין קיים היום, אנחנו כבר לא היחידים שיש להם אמונה באל אחד. [26]
לפי היהדות הרפורמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]היהדות הרפורמית רואה את תפיסת הבחירה כדלקמן: "לאורך הדורות הייתה שליחותה של ישראל להעיד על השכינה מול כל צורה של פגאניזם וחומרנות. אנו רואים זאת כמשימה ההיסטורית שלנו לשתף פעולה עם כל בני הממסד. של מלכות אלוהים, של אחווה אוניברסלית, צדק, אמת ושלום עלי אדמות זו המטרה המשיחית שלנו. [27] בשנת 1999 הצהירה התנועה הרפורמית, "אנו מאשרים כי העם היהודי קשור לאלוהים בברית נצחית, כפי שהיא משתקפת בהבנותינו המגוונות של בריאה, התגלות וגאולה... אנחנו ישראל, עם השואף לקדושה, שהוגדרה באמצעות הברית העתיקה שלנו וההיסטוריה הייחודית שלנו בין העמים כדי להיות עדים לנוכחות אלוהים, אנו מקושרים על ידי אותה הברית וההיסטוריה לכל היהודים בכל עידן ומקום." [28]
נקודות מבט נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוויון נפשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות קבליים רבים, ובראשם התניא, מכילים אמירות לפיהן הנשמה היהודית שונה מבחינה איכותית מהנשמה הלא יהודית. מספר רבני חב"ד ידועים הציעו קריאות חלופיות של התניא, לא פירשו הוראה זו כפשוטה, ואף הצליחו ליישב אותה עם רעיונות השמאל של אינטרנציונליזם ומאבק מעמדי . הנוסח המקורי של התניא מתייחס ל-"עובדי האלילים" ואינו מזכיר כלל את "אומות העולם", אם כי פרשנות כזו אושרה על ידי מנחם מנדל שניאורסון והיא פופולרית בחוגי חב"ד בני זמננו. הלל מפריך, פרשן תניא מוקדם, כתב שנשמותיהם של גויים צדיקים דומות יותר לנשמות היהודיות, ובדרך כלל טובות ואינן אגואיסטיות. הוראה זו התקבלה על ידי שניאורסון ונחשבת נורמטיבית בחב"ד. [29]
שונה באופי אבל לא שונה בערכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי בעל התניא עצמו, גוי צדיק יכול להגיע לדרגת רוחניות גבוהה, בדומה למלאך, למרות שנפשו עדיין שונה מהותית באופייה מזו של יהודי. [30] הצמח צדק, האדמו"ר השלישי מחב"ד, כתב כי המוסלמים הם אנשים טובי לב מטבעם. הרב יוסף יעקובסון, מרצה חב"ד פופולרי עכשווי, מלמד שבעולם של היום רוב הלא-יהודים שייכים לקטגוריית הגויים הצדיקים, מה שהופך למעשה את הגישה של התניא לאנכרוניסטית.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור]<span title="This claim needs references to reliable sources. (June 2023)">צריך ציטוט</span> ]
אלטרואיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשנות אנטי-ציונית לתניא הוצעה על ידי אברהם יהודה חין, רב חב"ד בולט באוקראינה, שתמך בקומוניזם אנרכיסטי וראה בפיטר קרופוטקין צדיק גדול. Khein בעצם קרא את התניא לאחור; מכיוון שנשמותיהם של עובדי אלילים ידועות כרעות, לפי התניא, בעוד שהנשמות היהודיות ידועות כטובות, הוא הגיע למסקנה שאנשים אלטרואיסטים באמת הם באמת יהודים, במובן הרוחני, בעוד שלאומנים יהודים ומדכאי מעמדות אינם. . לפי ההיגיון הזה, הוא טען שלוולדימיר סולוביוב ולרבינדרנת טאגור יש כנראה נשמה יהודית, בעוד שלליאון טרוצקי וטוטליטרים אחרים אין, וציונים רבים, שאותם השווה לקופים, הם בסך הכל "יהודים לפי תעודת לידה". [31]
לא יהודים צדיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחמן מברסלב גם האמין שיהדות היא רמה של תודעה, ולא תכונה מולדת מהותית. הוא כתב שלפי ספר מלאכי אפשר למצוא "יהודים פוטנציאליים" בין כל העמים, שנפשם מוארת בקפיצת "אמונה קדושה", ש"הפעילה" את היהדות בנפשם. אנשים אלה היו מתגיירים אחרת, אך מעדיפים שלא לעשות זאת. במקום זאת, הם מכירים באחדות האלוהית בתוך הדתות הפגאניות שלהם. [32]
יצחק ארמה, פילוסוף ומיסטיקן רב השפעה מהמאה ה-15, האמין שלא-יהודים צדיקים זהים מבחינה רוחנית ליהודים הצדיקים. [33] רבי מנחם מאירי, פרשן תלמוד קטאלוני מפורסם ופילוסוף הרמב"ם, ראה את כל האנשים, המצהירים בכנות על דת אתית, כחלק מ"ישראל רוחנית" גדולה יותר. הוא כלל במפורש נוצרים ומוסלמים בקטגוריה זו. מאירי דחה את כל הלכות התלמוד המפלות בין יהודים ללא-יהודים, בטענה שהן חלות רק על עובדי האלילים הקדמונים, שאין להם חוש מוסר. החריגים היחידים הם כמה חוקים הקשורים במישרין או בעקיפין לנישואי תערובת, שמאירי כן הכיר בהם.
מאירי יישם את רעיון "ישראל הרוחני" שלו על האמירות התלמודיות על תכונות ייחודיות של העם היהודי. למשל, הוא סבר שהאמרה המפורסמת שישראל היא מעל הגזרה האסטרולוגית ( עין מזל לישראל ) חלה גם על חסידי אמונות אתיות אחרות. הוא גם ראה במדינות, המאוכלסות על ידי לא-יהודים מוסריים הגונים, כמו לנגדוק, חלק רוחני של ארץ הקודש . [34]
אחד המבקרים היהודיים של הנבחרות היה הפילוסוף ברוך שפינוזה . [35] בפרק השלישי של המסכת התיאולוגית-פוליטית שלו, שפינוזה מעלה טיעון נגד פרשנות נאיבית של בחירתו של אלוהים ביהודים. בהבאת ראיות מהתנ"ך עצמו, הוא טוען שבחירתו של אלוהים בישראל לא הייתה ייחודית (הוא בחר בעמים אחרים לפני שבחר באומה העברית) וכי בחירת היהודים אינה כוללת (היא אינה כוללת את כל היהודים, אלא רק ה'חסידים') ולא בלעדי (הוא כולל גם 'נביאי גויים אמיתיים'). לבסוף, הוא טוען שבחירתו של אלוהים אינה בלתי מותנית. כשהוא מזכיר את הפעמים הרבות שאלוהים איים בהשמדה מוחלטת של האומה העברית, הוא טוען שבחירה זו אינה מוחלטת, לא נצחית ואינה הכרחית.
איינשטיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]במכתב בשפה הגרמנית לפילוסוף אריק גוטקינד, מ-3 בינואר 1954, כתב הפיזיקאי אלברט איינשטיין :
המילה אלוהים היא עבורי לא יותר מאשר ביטוי ותוצר של חולשות אנושיות, התנ"ך אוסף של אגדות מכובדות, אך עדיין פרימיטיביות, שהן בכל זאת ילדותיות למדי. שום פרשנות לא משנה כמה עדינה יכולה (בשבילי) לשנות את זה.... בשבילי הדת היהודית כמו כל הדתות היא גלגול של האמונות הטפלות הכי ילדותיות. ולעם היהודי שאליו אני שייך בשמחה ושיש לי זיקה עמוקה עם המנטליות שלו אין איכות שונה עבורי מכל שאר האנשים.... אני לא יכול לראות שום דבר "נבחר" בהם. [36]
ביקורת של הזרם הרקונסטרוקציוניסטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]היהדות הרקונסטרוקציוניסטית דוחה את מושג הבחירה. מייסדה, הרב מרדכי קפלן, אמר שהרעיון שאלוהים בחר בעם היהודי מוביל לאמונות גזעניות בקרב יהודים, ולכן יש לבטל אותו מהתיאולוגיה היהודית. דחיית המושג הזה מפורשת בסידורי התפילה של התנועה. כך למשל, הברכה המקורית שנאמרה לפני הקריאה בתורה מכילה את הביטוי "אשר בחר בנו מכל העמים" משוכתבת כ"אשר קרבנו לעבודתו", ???"השבח אתה אדוני אלוהינו, שליט היקום, אשר משך אותנו לשירותך בכך שנתן לנו את התורה". באמצע שנות ה-1980, התנועה הרקונסטרוקציונליסטית קבעה שרעיון הבחירה הוא "בלתי נסבל מבחינה מוסרית", משום שכל מי שיש לו אמונות כאלה "מרמז על עליונות הקהילה הנבחרת ודחייה של אחרים". [37]
לא כל הרקונסטרוקציוניסטים מקבלים דעה זו. הסידור החדש ביותר של התנועה, 'קול הנפש', כולל את הברכות המסורתיות כאופציה, וכמה כותבי רקונסטרוקציוניסטים מודרניים סברו שיש לאמץ את הניסוח המסורתי כי הוא אינו גזעני. [38]
ספר תפילה מקורי של המשוררת הפמיניסטית הרקונסטרוקציונית מרסיה פאלק, ספר הברכות, התקבל על ידי יהודים רפורמים ורקונסטרוקציוניסטים רבים. פאלק דוחה את כל המושגים הקשורים להיררכיה או הבחנה; היא רואה כל הבחנה כמובילה לקבלת סוגים אחרים של הבחנות, ובכך מובילה לדעות קדומות. היא כותבת שכפמיניסטית ליברלית פוליטית, עליה לדחות הבחנות בין גברים ונשים, הומוסקסואלים והטרוסקסואלים, יהודים ולא-יהודים, ובמידה מסוימת אף הבחנות בין השבת לששת ימי השבוע האחרים. לכן היא דוחה את רעיון הבחירה בטענה שהוא לא אתי. היא גם דוחה את התיאולוגיה היהודית באופן כללי, ובמקום זאת נאחזת בסוג של הומניזם דתי. פאלק כותבת:
"הרעיון של ישראל כעם הנבחר של אלוהים... הוא מושג מפתח ביהדות הרבנית. אולם הוא בעייתי במיוחד עבור יהודים רבים כיום, בכך שהוא נראה סותר את האמונה המונותיאיסטית שכל האנושות נבראה בצלם אלוקים. ומכאן, שכל האנושות אהובה ומוערכת באותה מידה על ידי אלוהים... קשה לי להעלות על הדעת יהדות פמיניסטית שתשלב אותה בהוראתה: הערכתו של עם אחד על פני אחרים דומה מדי ליתרון של מין אחד על פני האחר." [39]
מספר תגובות לדעות אלה התקבלו על ידי יהודים רפורמים וקונסרבטיביים; הם מחזיקים בדעה שביקורות אלו הן נגד תורות שאינן קיימות בצורות ליברליות של יהדות, ותורות כאלה נדירות ביהדות האורתודוקסית (מחוץ לקהילות חרדיות מסוימות, כמו חב"ד ). ביקורת נפרדת נובעת מעצם קיומן של צורות פמיניסטיות של יהדות בכל העדות של היהדות, שאין להן בעיה עם מושג הבחירה. [40]
השקפות של דתות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אִסלַאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני ישראל נהנים ממעמד מיוחד בקוראן (2:47 ו-2:122). [41] עם זאת, חוקרים מוסלמים מציינים שמעמד זה לא הקנה להם עליונות גזעית כלשהי, והוא תקף רק כל עוד בני ישראל מקיימים את בריתם עם אלוהים. [42]
נַצְרוּת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהנוצרים מאמינים שהיהודים היו העם הנבחר של אלוהים, [43] אך בגלל הדחייה היהודית של ישו, קיבלו הנוצרים בתורם את המעמד המיוחד הזה. [44] דוקטרינה זו ידועה כתיאוריית החילופין.
נוצרים אחרים, כמו הכריסטדלפים, מאמינים שאלוהים לא דחה את ישראל כעמו הנבחר [45] וכי היהודים יקבלו למעשה את ישוע כמשיח שלהם בביאתו השנייה, וכתוצאה מכך ייוושעו. [46] [47] הדעה שהיהודים עדיין שומרים על מעמדם כעם הנבחר קשורה גם לתיאולוגיה של הדת, שקודמה על ידי ג'ון נלסון דארבי וסיירוס סקופילד . [48]
אוגוסטינוס מתח ביקורת על הבחירה היהודית, וטען שזו בחירה "גשמית", שישראל נבחר "על פי הבשר". [49]
פרשנות התנ"ך ג'יימיסון-פאוסט-בראון טוענת באופן דומה שאלוהים הפך את ישראל ל"אומה הקדושה" כדי לקיים באופן בלעדי את ההבטחות שניתנו ל"אבותיהם האדוקים". הם טוענים שדעות על עליונות יהודית אינן הגיוניות, כאשר יהודים מתוארים לעתים קרובות כעם קטן שעוסק בהתנהגות מוסרית "סוטה" בתנ"ך. [50]
הקטכיזם של הכנסייה הקתולית מתאר את "עם ה'" כמתייחס לכל האנשים שיש להם אמונה במשיח והוטבלו לנצרות. לדעתו, יש להם מאפיינים "המבדילים אותו מכל שאר הקבוצות הדתיות, האתניות, הפוליטיות או התרבותיות שנמצאו בהיסטוריה". [51] [52]
השפעה על יחסי היהדות עם דתות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבי בקר, חוקר ישראלי ולשעבר מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, ראה ברעיון העם הנבחר כמושג המגדיר של היהדות את "הבעיה הפסיכולוגית, ההיסטורית והתיאולוגית המרכזית והלא מדוברת, העומדת בלב היחסים בין יהודים לגויים. " בספרו The Chosen: The Chosen: The History of an Idea, and the Anatomy of an Obsession, בקר מבטא את ההשקפה שמושג הבחירה הוא הכוח המניע מאחורי יחסי יהודים-גויים, ומסביר הן את ההערצה והן, את הקנאה והשנאה שחש העולם כלפי היהודים, במונחים דתיים וחילוניים כאחד. בקר טוען שבעוד הנצרות שינתה את משנתה על עקירת?? היהודים, האיסלאם לא הפך ולא שינה את התיאולוגיה שלו בנוגע לרצף של היהודים והנוצרים כאחד. לדברי בקר, הדבר מהווה חסם מרכזי לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי. [53] [ עמוד צריך ]
אתנוצנטריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפילוסוף הישראלי זאב לוי כותב כי ניתן להצדיק את הבחירה "(חלקית) רק מהזווית ההיסטורית" בהתייחס לתרומתה הרוחנית והמוסרית לחיים היהודיים לאורך מאות השנים כ"סוכן רב עוצמה של נחמה ותקווה". עם זאת, הוא מציין שתיאוריות אנתרופולוגיות מודרניות "אינן רק מכריזות על השוויון האוניברסלי המובנה של כל האנשים כבני אדם; הן גם מדגישות את השיוויון בין כל התרבויות האנושיות". הוא ממשיך כי "אין אנשים או תרבויות נחותים ונעלה אלא רק אחרים, אחרים". הוא מסכם שמושג הבחירה טומן בחובו אתנוצנטריות, "שאינה הולכת יד ביד עם האחרות??, כלומר עם כבוד בלתי מותנה של השוני". [54]
כמה אנשים [4] אמרו שמושג "העם הנבחר" ביהדות הוא גזעני מכיוון שהוא מרמז שיהודים עדיפים על לא-יהודים. הליגה נגד השמצה טוענת כי לתפיסה של "עם נבחר" ביהדות אין שום קשר לעליונות גזעית. [55] [[קטגוריה:מחלוקות ופולמוסים ביהדות]] [[קטגוריה:האמונה היהודית]] [[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]
- ^ דברים ז ו
- ^ Clements, Ronald (1968). God's Chosen People: a Theological Interpretation of the Book of Deuteronomy. In series, Religious Book Club, 182. London: S.C.M. Press
- ^ The Jews as a Chosen People: Tradition and Transformation, S. Leyla Gurkan p. 9
- ^ 1 2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםEthnic - ^ 2013 Democracy Index, "We asked: “To what extent do you believe that the Jews are the ‘chosen people’?” As shown in Figure 34, roughly two thirds of the Jewish respondents (64.3%) believe “very strongly” or “quite strongly” that the Jews are indeed the chosen people, while one third (32.7%) do not share this view."
- ^ See concordance qarach (קָרַח); qorchah or qorcha (קָרְחָה)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:ברית חדשה
סוג לא תואם [ 3 ] שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:ברית חדשה) אין ספר Deuteronomy.ספר לא קיים. אנא עיינו ברשימת השמות המותרים לרשימת הערכים הקיימים לתבנית זו. - ^ "Chosen people." Encyclopedia Britannica. 20 February 2018.
- ^ Levine, 1907/1966
- ^ Mishnah Sanhedrin 4:5
- ^ Sanhedrin 105a)
- ^ Beẓah, 25b
- ^ Mek. Yitro, Pes. R. K. 103b, 186a, 200a
- ^ Sifra, Aḥare Mot, 86b; Bacher, "Ag. Tan." ii. 31
- ^ Tehillim 105: 8,9
- ^ Avraham Yaakov Finkel. The essential Maimonides. Translations of the Rambam, Jason Aronson Inc, Northvale New Jersey London
- ^ Bamidbar 13:15
- ^ Ex. R. xxxvi:1.
- ^ Ḥag. 9b
- ^ Cant. R. ii. 2
- ^ Midr. Teh. i. 4
- ^ Weber's "System der Altsynagogalen Theologie", etc., pp. 59–69, is full of glaring errors and misstatements on the subject of Israel as the chosen people
- ^ Wyschogrod, Michael. The Body of Faith, Judaism as a Corporeal Election. 1984. pp. 174–177.
- ^ Lamm, Norman. "Seventy Faces: Articles of Faith, Volume 1." Google Books. 16 February 2018.
- ^ Emet Ve-Emunah: Statement of Principles of Conservative Judaism, JTSA, New York, 1988, p.33–34
- ^ Reuven Hammer, Or Hadash, The Rabbinical Assembly, New York, 2003
- ^ The Guiding Principles of Reform Judaism, Columbus, Ohio, 1937
- ^ Statement of Principles for Reform Judaism, adopted at the 1999 Pittsburgh Convention, Central Conference of American Rabbis
- ^ Lessons in Tanya, Vol. 1, Ch. 1
- ^ סידור הרב, שער אכילת מצה
- ^ ר' אברהם חן, במלכות היהדות (Rabbi Abraham Chen, "In the Kingdom of Judaism")
- ^ Likutei Moharan, Part 2 ,5
- ^ Isaac Arama, Akedat Yitzchak, Ch. 60
- ^ Gregg Stern. Philosophy and Rabbinic Culture: Jewish Interpretation and Controversy in Medieval Languedoc. Routledge Jewish Studies Series
- ^ Levy, Zeev. "Spinoza and the Philosophical Impossibility of a Chosen People." My Jewish Learning. 1993. 20 February 2018.
- ^ Dvorsky, George (23 October 2012). “Einstein's 'I don't believe in God' letter has sold on eBay..." io9.com.
- ^ Federation of Reconstructionist Congregations and Havurot, newsletter, September 1986, pages D, E.
- ^ e.g. Mitchell Max, The Chosen People: Reclaiming Our Sacred Myth
- ^ Falk, 1996
- ^ Plaskow, Judith. "Feminist Theology". Jewish Women's Archive. נבדק ב-23 בינואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Jews and the Qur'an - AskMusa.org - English". אורכב מ-המקור ב-2018-03-31. נבדק ב-2010-09-04.
- ^ M. Abdulsalam. "Is the Quran Anti-Semitic?: The Semites, a Chosen People."
- ^ Liberation and reconciliation: a Black theology p. 24
- ^ The Collegeville Bible Commentary: Based on the New American Bible, Robert J. Karris, Liturgical Press, 1992, p. 1042
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:ברית חדשה) אין ספר Romans.ספר לא קיים. אנא עיינו ברשימת השמות המותרים לרשימת הערכים הקיימים לתבנית זו.
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:ברית חדשה) אין ספר Zechariah.ספר לא קיים. אנא עיינו ברשימת השמות המותרים לרשימת הערכים הקיימים לתבנית זו., שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:ברית חדשה) אין ספר Romans.ספר לא קיים. אנא עיינו ברשימת השמות המותרים לרשימת הערכים הקיימים לתבנית זו.
- ^ Israel: God's People, God's Land (אורכב 12.05.2018 בארכיון Wayback Machine), David M. Pearce, Christadelphian Magazine and Publishing Association Ltd (UK)
- ^ Frey, Jörg (2022-04-04), "Anti-Judaism, Philosemitism, and Protestant New Testament Studies: Perspectives and Questions", Protestant Bible Scholarship: Antisemitism, Philosemitism and Anti-Judaism (באנגלית), Brill: 149–181, ISBN 978-90-04-50515-5, נבדק ב-2024-03-12
- ^ Augustine. Adversius Judaios.
- ^ "Deuteronomy 7 Jamieson-Fausset-Brown Bible Commentary". Biblehub. 2023.
- ^ Catechism of the Catholic Church, 781-786
- ^ "Catechism of the Catholic Church". www.catholicculture.org. נבדק ב-2023-05-03.
- ^ Avi Beker, The Chosen: The History of an Idea, and the Anatomy of an Obsession, New York: Palgrave Macmillan, 2008, Preface
- ^ Ze'ev Levy, Judaism and Chosenness: On Some Controversial Aspects from Spinoza to Contemporary Jewish Thought, in Daniel H. Frank, ed. (1993). A People apart: chosenness and ritual in Jewish philosophical thought. SUNY Press. ISBN 978-0-7914-1631-0., p. 104
- ^ The Talmud in Anti-Semitic Polemics (אורכב 05.08.2010 בארכיון Wayback Machine), Anti-Defamation League (February 2003) (הקישור אינו פעיל, July 2023)