משתמשת:Pixie.ca/רבקה אופנהיימר
רבקה אופנהיימר (באנגלית: Rebecca Oppenheimer; נולדה ב-) היא אסטרופיזיקאית אמריקאית ואחת מארבעת האוצרים/פרופסורים במחלקה לאסטרופיזיקה במוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע (AMNH) באפר ווסט סייד שבמנהטן. אופנהיימר חוקרת כוכבי לכת המקיפים כוכבים מחוץ למערכת השמש. היא גם מתכננת ובונה מכשור מדעי.[1][2] במעבדת האופטיקה שלה נוצרו מספר מכשירים אסטרונומיים חדשים המתמודדים עם תצפית וצילום ישיר של ספקטרום של מערכות שמש סמוכות בעלות כוכבי לכת חוץ שמשיים וחקר הרכבם הכימי, במטרה סופית למצוא חיים מחוץ למערכת השמש.[3][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופנהיימר גדלה באפר וסט סייד, פחות מקילומטר וחצי מאוניברסיטת קולומביה.[2] משהגיעה לגיל 12 חסכה מספיק כסף לקניית הטלסקופ הראשון שלה בו צפתה מביתו של סבא שלה בלונג איילנד.[2] למדה בבית הספר הוראס מאן שבברונקס. בזמן לימודיה בתיכון עבדה במכון גודארד לחקר החלל (אנ'), בכתיבת מודל ממוחשב לזרימה בנהרות.[2] לאחר שסיימה את לימודיה בשנת 1990, המשיכה באוניברסיטת קולומביה, שם הייתה חלק מתוכנית המצטיינים על שם איזידור אייזק רבי. היא קיבלה תואר ראשון בפיזיקה מקולומביה בשנת 1994.[2] בשנת 1999 הוענק לאופמהימר תואר דוקטור באסטרופיזיקה מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, בנושא ננסים חומים בכוכבים קרובים, בהנחיית פרופסור שריניוואס קולקארני (אנ').[2][4] בשלב זה קיבלה מלגת פוסט-דוקטורט של טלסקופ החלל האבל במסגרתה עבדה בשנתיים הבאות באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-2001 חזרה לניו יורק למשרת חוקרת במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע, וב-2004 הצטרפה לפקולטה שם. אופנהיימר מרצה באופן קבוע בנושאי מחקר אסטרונומי הן לציבור הרחב והן לפורומים מקצועיים.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב 2013 מונתה לאוצרת של מחלקת האסטרופיזיקה של המוזיאון.[4] מאז 2004 אופנהיימר היא פרופסור נלווה (אנ') במחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת קולומביה.[4] בשנים 2012-2014 כיהנה כיו"ר הסנאט המדעי של המוזיאון.[4] נכון ל-2024, פרסמה למעלה ממאתיים ושישים מאמרים מדעיים ומוכווני ציבור, עם מדד י של 61 ומדד i10 של 143, עם יותר מ-13,000 ציטוטים.[5] היא כתבה שלושה פטנטים. כבר בראשית הקרירה שלה הייתה שותפה לגילוי הננס החום הראשון, גליזה 229 B ב-1994, גילוי שהתפרסם בשנת 1995 במגזין Nature וכן על דף השער של הניו יורק טיימס.[2][6][7] אופנהיימר גם פעילה בחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים. אופנהיימר הובילה או הייתה שותפה להובלת פרויקטים רבים של מכשירים חדשניים, כולל פרויקט Lyot, פרויקט 1640, אופטיקה אדפטיבית בפאלומר (Gemini Planet Imager, (Palomar Adaptive Optics (אנ') ומכשיר המהירות הרדיאלית המתקדמת של פאלומר (נקרא PARVI).[8] מכשיר זה מבוסס על ספקטרומטר מוגבל-עקיפה בתת אדום הקרוב שיוכל למדוד מהירויות בדיוק של 0.3 מטר לשניה.[3] ביכולת זו ניתן יהייה לגלות כוכבי לכת קטנים מכדור הארץ המקיפים כוכבים קרים.[3]
אופנהיימר גם חוקרת ננסים לבנים אולטרה-קרירים בעלי טמפרטורה של מתחת לכ-4000 מעלות קלווין.[9][10] כוכבים אלו מאד קשים לגילוי בגלל שפליטת האור מהם קלושה, והמכשור השתפר ואפשר את גילויים רק החל משנת 2000 לערך.[10] אופנהימר מצאה כי הם אחראים ללפחות 3% מהילת החומר האפל בגלקסית שביל החלב.[10]. וכן קורונוגרפיה, אומנות התצפית בעצמים שמימיים חלשים הסמוכים לעצמים בהירים.[11] אופנהיימר כיהנה בוועדות מייעצות רבות של נאס"א, כולל בצוות הגדרת המדע והטכנולוגיה של TPF,[12] סקירת אסטרופיזיקאים בכירים של נאס"א לשנת 2014, 2016 (יו"ר), ו-2019, [13] וכן בוועדות שונות של NSF ו־NRC . אופנהיימר הייתה חברה בוועדה להערכת טכנולוגיה לכוכבי לכת חיצוניים של נאס"א מאז 2015.[14]
היא חברה פעילה באגודה האמריקאית לאסטרונומיה ובאיגוד האסטרונומי הבינלאומי. היא חברה באגודה בהשתיכויות A, B, C, D, F ו-G.[15]
המאמצים של אופנהיימר הקשורים לחינוך במסגרת המוזיאון (AMNH) כוללים אוצרות של סדרת AstroBulletin של פריטים חדשים וסרטים דו-שנתיים. היא גם האוצרת האחראית על אטלס היקום הדיגיטלי. היא אצרה את מופע החלל מסע אל הכוכבים ואצרה את התערוכה Searching for New Worlds. הסרטון שלה, "היקום הידוע",[16] שנוצר במסגרת תערוכה עם מוזיאון רובין, הוא דוגמה מוקדמת לסרטון מדע שהפך ויראלי ביוטיוב ב-2009.
לפי Google Scholar, נכון לשנת 2021 מאמריה שעברו ביקורת עמיתים צוטטו 10,878 פעמים. H-index שלה הוא 55 ו- i10-index הוא 133.[8]
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסים וכיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2020: מגזין InStyle, חמישים הנשים הקשוחות של 2020, מספר 16 מתוך 50[1]
- 2019: אות כבוד לאמנויות המשען על הישגים בחיבור מדע ואמנות
- 2009: פרס בלווטניק למדענים צעירים,[17] האקדמיה למדעים של ניו יורק
- 2003: מרצה לזכר קרטר, מצפה הכוכבים של קרטר, וולינגטון, ניו זילנד
- 2002-2004: מלגת מחקר על שם קלבפלייש, המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע
- 2002: האקדמיות הלאומיות למדע, גבולות המדע של בקמן, משתתפת מוזמנת
- 1999-2002: מלגת מחקר פוסט-דוקטורט של האבל[18][19]
- 1994-1997: מלגת מחקר לתואר שני מהקרן הלאומית למדע[20]
- 1990-1994: תוכנית המצטיינים על שם איזידור אייזק רבי,[21] אוניברסיטת קולומביה
- 1990: תחרות מדע של וסטינגהאוס, ציון כבוד
- 1989: תחרות כתיבה מדעית של האקדמיה למדעים של ניו יורק, מקום ראשון
חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופנהיימר גדלה באפר ווסט סייד במנהטן, ניו יורק בשם בן.[2][22] אופנהיימר היא אישה טרנסית ופעילה למען זכויות להט"בים.[23] היא יצאה מהארון ב-2014[22] והוצגה בכתבה של ה"ניו יורק טיימס" שבה כתבה על היותה טרנסג'נדרית ומדענית.[24]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבקה אופנהיימר במוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע
- המחלקה לאסטרופיזיקה במוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע
- פרויקט 1640 לגילוי וחקר כוכבי לכת חוץ-שמשיים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 The Badass 50 2020: Meet the Women Who Are Changing the World, InStyle (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Matthew Hutson, Star Search, Columbia College Today, 18 בינואר 2021 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Profile: Rebecca Oppenheimer | Astrophysics, research.amnh.org (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 "Oppenheimer CV" (PDF).
- ^ Rebecca Oppenheimer, scholar.google.com
- ^ T. Nakajima, B. R. Oppenheimer, S. R. Kulkarni, D. A. Golimowski, K. Matthews, S. T. Durrance, Discovery of a cool brown dwarf, Nature 378, 1995-11-01, עמ' 463–465 doi: 10.1038/378463a0
- ^ B. R. Oppenheimer, S. R. Kulkarni, K. Matthews, T. Nakajima, Infrared Spectrum of the Cool Brown Dwarf Gl 229B, Science 270, 1995-12-01, עמ' 1478–1479 doi: 10.1126/science.270.5241.1478
- ^ 1 2 "Rebecca Oppenheimer". scholar.google.com. נבדק ב-2022-01-02.
- ^ B. R. Oppenheimer, D. Saumon, S. T. Hodgkin, R. F. Jameson, N. C. Hambly, G. Chabrier, A. V. Filippenko, A. L. Coil, M. E. Brown, Observations of Ultracool White Dwarfs, The Astrophysical Journal 550, 2001-03-20, עמ' 448 doi: 10.1086/319718
- ^ 1 2 3 B. R. Oppenheimer et al, Direct Detection of Galactic Halo Dark Matter, science.org, 22 במרץ 2001
- ^ Overbye, Dennis (2004-06-22). "Grasping for Light of Distant Worlds". New York Times.
- ^ "Terrestrial Planet Finder Science and Technology Definition Team". במרץ 2005. אורכב מ-המקור ב-2004-04-09.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "NASA Astrophysics Senior Reviews".
- ^ "NASA ExoTAC".
- ^ "International Astronomical Union | IAU". www.iau.org. נבדק ב-2020-01-30.
- ^ "The Known Universe". YouTube. ארכיון מ-2021-12-13.
- ^ "The Blavatnik Awards for Young Scientists | The New York Academy of Sciences". nyas. נבדק ב-2017-07-19.
- ^ "Listing of all Hubble Fellows 1990-2017". www.stsci.edu (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2017-02-20. נבדק ב-2017-07-19.
- ^ "Hubble Fellowships". www.stsci.edu (באנגלית). נבדק ב-2017-07-19.
- ^ "Home - NSF Graduate Research Fellowships Program (GRFP)". www.nsfgrfp.org (באנגלית). נבדק ב-2017-07-19.
- ^ "I.I. Rabi Scholars Program | Columbia College". www.college.columbia.edu. אורכב מ-המקור ב-2017-12-22. נבדק ב-2017-07-19.
- ^ 1 2 "Star Search". Columbia College Today (באנגלית). 2021-01-18. נבדק ב-2021-10-08.
- ^ Schmelz, Joan (2015-04-27). "Women In Astronomy: The Limits of Labels, Categories, and Classifications". Women In Astronomy. נבדק ב-2020-01-30.
- ^ "Opinion | Transgender Lives: Your Stories: Rebecca Oppenheimer". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2018-09-13. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-01-30.
{{מיון רגיל:אופנהיימר, Pixie.ca/רבקה}}