משתמשת:Galfriedman/מסומנת1

הספר 'מסומנת' נכתב על ידי פ"ק קאסט ובתה כריסטין, והוא הספר הראשון בטרילוגיית בית הלילה (שני הספרים הבאים הם 'נבגדת', ו'נבחרת'. הספר תורגם מאנגלית על ידי לינדה פניאס-אוחנה בהוצאה לאור כנרת בשנת 2010. הספר מוגבל לקוראים מגיל 15 ומעלה.

תקציר הספר

""הוא סימן אותך. אוי, זואי! יש לך ציור של הסימן הזה על המצח!" אם אתם מתקרבים לגיל 16, תיזהרו! זה קרה לזואי רדבירד וזה יכול לקרות גם לכם. יום אחד כשעמדה במסדרון בית הספר היא סומנה והפכה בן רגע לערפדית צעירה.
זואי נאלצת לעבור לגור בבית הלילה – פנימייה מוזרה לערפדים מתבגרים. שם מחכה לה אריק, השחקן המוכשר והחתיך, שם אורבת לה אפרודיטה, מלכת הפנימייה התככנית, ושם היא מגלה שזכתה בכוחות מיוחדים ומדהימים.
האם תצליח לשרוד בעולם האפל של בית הלילה, האם תדע להשתמש בכוחותיה בתבונה?" (מתוך הכריכה האחורית של הספר).
הספר מגולל את סיפורה של זואי מונטגומרי, נערה בת 16 וצאצאית של שבט הצ'רוקי העתיק, שיום אחד בעודה הולכת עם חברתה הטובה קיילה במסדרון, מגיע ערפד מאתר, ומסמן אותה בסימן הסהר של הערפדים. מעתה, היא תאלץ לעבור לגור וללמוד בבית הלילה – בית הספר לערפדים בהתהוות, בו לומדים את מקצועות הערפדים ואז הופכים לערפד בוגר, או שמתים. זואי חייה בעולם בו אנשים יודעים שיש ערפדים, והאנשים הגדולים בכל הזמנים היו בעצם ערפדים, שהם בעלי כוחות חזקים, וקעקועים משונים על הכתפיים והפרצוף. לזואי קצת קשה לעזוב את ידידתה קיילה, ואת ה'כמעט חבר' שלה הית, ולמרות זאת לא קשה לה לעזוב את אמא שלה, אביה החורג, אחותה ואחיה. מי שבאמת קשה לה לעזוב זו סבתה, ולכן, כאשר היא מבינה שהיא צריכה לעזוב, היא קודם כל הולכת אליה.
כשהיא מגיע לבית של סבתה, היא לא מוצאת שם אף אחד. היא מטפסת על הצוקים שם סבתא אמורה להיות, אך מתעלפת. כשהיא מעולפת יש לה חיזיון על 'ניקס' אלת הלילה ואלת הערפדים, שם היא מספרת לזואי שהיא מיוחדת וממנה אותה להיות שליחתה. כזואי מתעוררת היא מוצאת את עצמה בבית החולים של בית הלילה עם סבתה ועם מנהלת בית הספר והחונכת שלה – נפרט. בגלל שהפכה לערפדית בהתהוות זואי מבריאה מהר, ונפרט עושה לה סיור בבית הספר. זואי מגלה שהחיים בבית הספר דומים מאוד לחיים רגילים, מלבד שעות הלימודים (שעברו ללילה) והכנסייה שהפכה למקדשה של ניקס. היא גם מנפצת הרבה מיתוסים על ערפדים, ביניהם שערפדים מוכרחים לשתות דם (לערפדים בהתהוות אסור לשתות דם אדם), שאור שמש הורג אותם (אלא רק מציק להם) ועוד. נפרט מספרת לה שבחברה הערפדית הנשים הן המובילות והחזקות, ושחתולים היא החיה מועדפת. במהלך הסיור היא רואה נער ונערה מתווכחים קלות, והנערה מוצצת דם מהנער.
זואי חולקת חדר עם סטיבי־ריי, נערה בת גילה מהנרייטה, אוקלוהמה, ומתחברת עם דמיאן מסלין (נער הומו), וארין בייטס ושוני קול, שלמרות שהן נראות אחרת לגמרי, הן כמו תאומות זהות באישיות.

ביום הראשון ללימודים (או למעשה הלילה הראשון בגלל הימים ההפוכים) זואי לומדת סוציולוגיה לערפדים, תיאטרון ודרמה, סייף, ספרדית ופרשות. לאחר הלימודים היא הולכת עם חבריה לטקס האֵלה הראשון שלה. בכניסה לטקס מורחת ערפדית את מצחה בשמן, בסימן הכוכב המחומש – שלפי הספר בעצם מסמל מזל טוב. המבנה בו נערך הטקס מלא נרות דולקים במעגל. היא נכנסת למעגל התלמידים ואז מתחיל הטקס. נפרט וערפד משורר בשם לורן בלייק נכנסים, נפרט רוקדת והמשורר שר. נכנסות ארבע ערפדיות לחדר, ועומדת כמו בשושנת רוחות. נפרט מדליקה נר בצבע שונה אצל כל אחת מהן, כשכל נר וכיוון מסמל יסוד אחר. מזרח – אוויר, דרום – אש, מערב – מים וצפון – אדמה. בכל פעם שנפרט מדליקה נר זואי מרגישה את היסוד שבשבילו הודלק. גם ביסוד החמישי, נשמה, זואי מרגישה אותה.

לאחר טקס האלה הולכת זואי לטקס של בנות האופל – הטקס שאליו הזמינה אותה אפרודיטה – מלכת הכיתה וראש החבורה האקסלוסיבית של בנות האופל. בטקס היא רואה גם את אריק, ערפד-בהתהוות חתיך שראתה בשיעור דרמה. אריק יצא פעם עם אפרודיטה, אך נפרד ממנה בגלל שהיא מעצבנת ושתלטנית.